ח"כ דב חנין: "הים התיכון הוא שטח הפקר סביבתי"

הועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות, בראשות ח"כ דב חנין, דנה היום בהיערכות המדינה לאתגרים ולאיומים הסביבתיים הקשורים לפעילות המדינה בים התיכון.

בפתח הדיון, הציג רכז הים של עמותת "צלול", צפריר גידרון, את דו"ח העמותה על מצב הים לשנת 2011. גידרון אמר כי הרגולציה אינה מדביקה את קצב ניסיונות הפקת הנפט והגז מהים התיכון וכי הבעיה העיקרית היא שלא קיימת ראייה ממשלתית הוליסטית של הים. אין גוף אחד שיאזן בין האינטרסים השונים ביחס לים.  גידרון הוסיף ואמר כי למרות ש"צלול" מודעת למדיניות של המשרד להגנת הסביבה ביחס לים, ההמלצות העיקריות של הדו"ח של צלול נוגעות לא רק לצורך בהגברת ההגנה על הים, והגדלת התקציבים הממשלתיים המופנים למטרה זו, אלא בעיקר לצורך בניהול אינטגרטיבי של משאב  הים.

ח"כ דב חנין אמר כי נקודת המוצא של הועדה היא "שהים התיכון הוא שטח הפקר סביבתי. כשמדברים על מצב הים, קיימות הבעיות המשמעותיות הוותיקות של מצוקת הדיג ועלייה במספר המינים הפולשים לצד זיהום הים ממקורות יבשתיים. ואולם, לצד הבעיות הקלאסיות עולה נושא חדש ודרמטי – קידוחי הנפט והגז בים. אנו מתמודדים כיום עם חוק נפט מיושן, משנת 1952. כתבתי לרה"מ והתרעתי בפניו על חוסר ההיערכות למצב של זיהומי נפט. מכתב תשובה ממנכ"ל משרד רה"מ גלגל את האחריות על המשרד להגנת הסביבה".

פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, דווח על היוזמה להקמת מרכז מחקר והוראה בין-תחומי  שיעסוק בתחומים שונים  הנוגעים לחקר הים. המחקר יעסוק בעיקר בתחום הים העמוק. "הים הוא נכס אסטרטגי ראשון במעלה של מדינת ישראל, שיביא לעצמאות כלכלית של המדינה. אי קידום נושא חשוב זה, הוא פשוט הזנחה פושעת. באוניברסיטת חיפה נמצא המערך המתקדם ביותר לקידום המחקר בנושא הים ובמידה ומדינת ישראל לא תקדיש לכך את המשאבים הנדרשים- זאת תהיה הזנחה פושעת. מדובר בנושאים אסטרטגיים הכוללים את היבט השלום האזורי. חקר הים הוא מנוף כלכלי ואזורי לכל עמי האזור."

ח"כ חנין בירך על היוזמה והציע כי יתקיים שיתוף פעולה מתמשך בין הכנסת, ממשל ואקדמיה. הוא הוסיף ואמר כי ברמה הפרלמנטרית הבינלאומית קיים גוף הדואג לים התיכון –

The Parliamentary Assembly of the Mediterranean

ח"כ אורי מקלב  העיר כי נושא שלא נחקר דיו ושקיימת לגביו מודעות נמוכה מאד, הוא הנזק הסביבתי של מתקני ההתפלה.        

עו"ד נדיה מוגילבסקי, רכזת הקליניקה המשפטית של המכון למדעי הים באוניברסיטת חיפה, סיפרה כי כרגע הקליניקה מתמקדת בכתיבת ניירות עמדה, אולם בעתיד הכוונה היא שהקליניקה תהפוך לחוג למשפט ימי. עו"ד מוגילבסקי אמרה כי הקליניקה שותפה לחוות הדעת של צלול ולטענה שיש צורך בהקמת רשות ים וחופים. לטענתה תקציב אגף ים וחופים וכוח האדם של האגף אינו מאפשר  ביצוע כל המשימות הנדרשות – בין השאר, אין לאגף יכולת מחקרים עצמאית.

נציג אגף ים וחופים, במשרד להגנת הסביבה, התנגד לאווירה הכללית שהציגה את האגף כחסרת מעש. הוא ציין כי קיימת פעילות רבה של האגף הנוגעת להגנה על החופים. בין השאר ציין כי הפעילות נגד זיהום הים ממקורות יבשתיים התקדמה והשנה הוחל בתשלום עבור ההזרמות לים. ח"כ חנין הגיב ואמר כי מדובר במעשה חשוב שכן הוא מדגים מצד אחד את עקרון "המזהם משלם". מאידך, נדרשות למשרד להגנת הסביבה סמכויות נוספות של אכיפה בתחומי  הכרייה הימית של הנפט והגז.

רות יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים, אמרה כי  הנתונים הפיזיים דווקא מראים על שיפור בחלק ממדדי הים התיכון ונערך מיפוי  לתכניות של שמורת ימיות.

מר אברהם טנא, מנהל אגף התפלה ברשות המים, אמר כי תחום השפעת מתקני ההתפלה   על המערכת הביולוגית הימית לא יעלה על 500-800 מ' מהמתקן. נציגת חברת נמלי ישראל התנגדה ליצירת תכנית מתאר לחופים.     

בסיכום הדיון אמר ח"כ דב חנין, יו"ר הועדה, כי המצב בתחום הים הינו עדיין בעייתי. "מצד אחד, מדינת ישראל ידעה לצמצם מקורות זיהום יבשתיים. מצד שני, כמות האיומים עוד רבה והמדינה עדיין לא החלה להיערך לאיומים אלו. המצב בו הרשויות מגלגלות כדורים לוהטים לפתחיהן של רשויות אחרות הוא הרה אסון". ח"כ חנין אמר כי הוא עדיין מצפה לתשובות המדינה להצעתו להתייחסות תכנונית כוללת ביחס לים.