במסגרת יום הזהות היהודית המצויין היום בכנסת, דנה ועדת הפנים והגנת הסביבה בקשיים בהוכחת יהדות על פי רישומי משרד הפנים.
מר שלום נורמן ממרכז "שורשים" העוסק בין השאר בהוכחת יהדות אמר שקיים קושי רב לאמת מסמכים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר. מסמכים שהגיעו אחרי שנת 1989 נחשבים ללא אמינות ולכן הקושי בהוכחת יהדותם, אחת הדרכים היא להביא עדות חיה, אלא שמדובר בדור הולך ונעלם. בקרב אוכלוסיה זו היו תהליכים של התבוללות, הרבה אנשים שהגיעו באו מאזורים שעל מנת לשרוד נאלצו לעקור ממקומם ולכן יש קושי להגיע לחומר ארכיוני.
מר אליהו מיימון מנהל אגף ברוח יהדות בבתי הדין הרבניים אמר שהזמן הולך ואוזל ולכן יש לפעול לכך שיותר אנשים יגיעו לברר את יהדותם, ושיעשו זאת לא רק בהקשר של חתונה. יש לעודד זאת בבתי-ספר תיכוניים ובצבא ולקיים הסברה. יש צורך במתן בקשרים טובים יותר עם לשכת הקשר, מז"פ ונציגים בחו"ל.
מר חזקיהו סאמין מהמשרד לשירותי דת ציין שחשוב להסביר לכל עולה שהגיע מכח חוק השבות שהיותו זכאי שבות איננה בהכרח הוכחה ליהדותו, חשוב ליידע את העולים בעובדה זו מייד עם הגעתם. מר סאמין הציע להקים בתי-דין מיוחדים לבירור יהדות ולא לעשות זאת במסגרת בתי הדין הרבניים.
מר גלעד קריב מהתנועה ליהדות מתקדמת טען כי הבעיות נובעות בשל המדיניות המחמירה של הממסד בארץ והשתלטות של סדר-יום מחמיר בבתי הדין הרבניים. לדבריו, יש לפתוח אפיקי גיור מקלים ולאפשר נישואין אזרחיים.
לסיכום הדיון הודיע ח"כ אמנון כהן יו"ר הוועדה כי יפנה למשרד ראש הממשלה לדון בברור מהיר של יהדותם של עולים, להקצות לכך משאבים ולפעול אינטנסיבית במשך 3 שנים. לחילופין אפשר להקים בתי דין מיוחדים לברור יהדות שיפעלו אד-הוק 3 שנים ויעסקו רק בכך, זאת ברוח החלטת ממשלה משנת 1997 שעסקה במעמד אישי של עולים מחבר המדינות.
