ח"כ אמנון כהן: "מדינת ישראל חייבת לדאוג לשיקום אסיריה"

נאמן לשיטתו, הדואגת לרווחת האסיר ולשיקומו המלא, המשיך היום (ד', 13.6.12) ח"כ אמנון כהן, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, בקידום הדיונים בהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 41) (תעסוקת אסירים), התשע"ב  - 2011.

בפתח הדיון, ציין ח"כ כהן כי הוא מאמין שתעסוקה מלאה של אסירים, תוך כדי חינוכם לחיים נורמטיביים של קימה בבוקר לעבודה והחתמת כרטיס במקום העבודה, הינה חלק מהותי מאד משיקום האסיר, החזרתו לחיים נורמטיביים ומניעת חזרתו לפשע. הוא הוסיף כי לצערו קיים פער בין נוסח החוק עצמו (המצמצם את חובות נציבות שירות בתי הסוהר) לבין דברי ההסבר ולכן הוועדה תבקש להרחיב את נוסח החוק. עוד אמר כי לדעתו הנציבות חייבת להיות גוף משקם וכי יש חשיבות רבה לרצף השיקום. ח"כ כהן אמר כי חשוב לדאוג לכך שעם יציאת האסיר מן הכלא יוכל לקבל, בעקבות עבודתו תקציב ראשוני של אבטחת הכנסה וכי יש לדאוג לאסירים גלמודים לקורת גג באמצעות סיוע מדורג בשכר דירה. רק כשלאסיר המשוחרר תהיה תעסוקה, קורת גג והכנסה ראשונית הוא יימנע מלחזור אל עולם הפשע. ח"כ כהן הדגיש כי כחבר בוועדת הכספים יסייע תקציבית לכל נושא שיקום האסיר.

עו"ד עודד ברוק מהמשרד  לביטחון פנים, הסביר את מטרת החוק ואמר כי לתעסוקת אסירים קיימות כמה מטרות, בהן: שיקום, מתן אפשרות לאסיר לתמוך במשפחתו ושמירת הסדר בבית הסוהר, שכן העבודה מאפשרת פריקת מתחים ולחצים. הוא ציין כי כיום קיימים בשירות בתי הסוהר שלוש מסגרות תעסוקה: א. שת"מ (שירותים תחזוקה ומטבחים) – רובד תעסוקה בסיסי בו מחויב כל אסיר על מנת לשמור על סביבת חייו (עבור עבודה זו מקבל האסיר 7 ₪ ליום) אך גם תעסוקה מקצועית יותר כמו חשמלאות , גננות ועוד. ב. עבודות ייצור – במפעלים של יזמים פרטיים פועלים בתוך בתי הכלא או מפעלי חוץ שבהם האסירים עובדים לצד עובדים שאינם אסירים. ג. שיקום פרטני – במסגרת זו האסיר מוצא לעצמו עבודה מחוץ לכותלי הכלא וחוזר באופן עצמאי אל הכלא מידי יום.

עו"ד רחלה אראל מהמרכז למשפט ועסקים אמרה כי לדעתה אי אפשר להחשיב את עבודת השת"מ כשיקום מקצועי שכן הוא אינו מכשיר לעבודה מחוץ לכלא. עו"ד ישי שרון, מהסניגוריה הציבורית, טען גם הוא כי הצעת החוק "חלבית" וכי בראש ובראשונה צריך להגדיר בחוק את תהליך השיקום ואז לפרטו. כמו כן ציין כי בחוק חסר רצף תעסוקתי של האסיר לפני השחרור ואחריו. גב' אראלה רבדל, מנהלת אגף בכיר לשיקום חברתי במשרד הבינוי והשיכון, אמרה כי תעסוקת הנשים נמוכה ביותר ואינה מכשירה אותן לשיקום. לטענתה חשוב להשלים את השכלת האסירות ולהביאן למצב של 12 שנות לימוד יחד עם מקצוע לחיים. נציגי השב"ס חלקו עליה וטענו כי הצעת החוק הינה מודרנית וכי לאסירות מוצעים קורסים מתקדמים כתכשיטנות וקוסמטיקה.

 לגבי תקצוב השיקום, נציג האוצר, אסף וסרצוג, התעקש כי הצעת החוק תטיל אחריות רבה על השב"ס ויש לשקול עלויות אלו. על כך השיב לו ח"כ אמנון כהן כי כל השקעה באסיר, בהווה, תחסוך נזק כלכלי לעתיד. ח"כ כהן הוסיף ואמר כי ראוי שהאוצר יעודד מפעלים שמוכנים לפעול במסגרת בתי הסוהר דוגמת העידוד הניתן למפעלים באזורי פיתוח א'.

ח"כ דב חנין בירך על הצעת החוק אך הציע לא למהר ולבצע חשיבה כיצד ניתן להרחיב את החוק.

בסיכום הדיון אמר ח"כ אמנון כהן כי:

א.      הוא מנחה את כל הצוותים המשפטיים לבחון את הבעיות השונות בחוק ולבדוק את הרחבתו.

ב.      יש לדאוג לכך שהחוק יתייחס לרצף תעסוקתי של האסיר, לפני שחרורו ולאחריו.

ג.       יש להטמיע בחוק את "חליפת התקון" ששב"ס מגדיר עבור כל אסיר.

ד.      יש לדאוג ללינת אסירים גלמודים לאחר שחרורם.

ה.      יש לדאוג למתן אבטחת הכנסה לאסיר ביום שחרורו.

ו.        יש לבחון עידוד כלכלי של מפעלים בבתי הסוהר  כמו אלו המעודדים באזורי הפיתוח.

ח"כ כהן אמר כי הוא מתכנן לזרז את הדיון בחוק ולהעבירו בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני תום כנס הקיץ.