ח"כ אמנון כהן: "ברצוני לאשר את החוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות עד סוף כנס הקיץ"

הוסיף ואמר: "מדיניות ועדת הפנים היא  - המזהם משלם"

נציגת אדם טבע ודין – בהצעת החוק חסרים 600-700 חומרים מזהמים"

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ אמנון כהן, קיימה היום (ד', 4.7.12) את הדיון השלישי בהכנת הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות לקריאה שנייה ושלישית. בדיון נכחה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר.

בפתח הדיון אמר ח"כ כהן כי מדובר בהצעת חוק היסטורית שתוודא מצד אחד שיקום קרקעות שגופים מזהמים (כגון: משרד הביטחון) ישבו עליהן במשך שנים ומצד שני תדאג שלדורות הבאים הקרקע  תישמר נקייה יותר. הוא הוסיף ואמר כי איפשר לצוותים המשפטיים הנוגעים בדבר להגיע לנוסח מוסכם,  על מנת שניתן יהיה לקדם במהירות וביעילות את הצעת החוק לקראת העלאתה במליאה לקריאה סופית.

הצעת החוק הינה מקיפה ביותר. מטרתה "להגן על הקרקעות בישראל, לרבות מקורות המים, החי והצומח שבהן, ...למנוע זיהום של קרקעות...לשקמן, לשמרן שמשאב  לטובת הציבור, הדורות הבאים והסביבה ולהגן על בריאות הציבור". היא כוללת איסור זיהום קרקע ועקרונות להטלת אחריות לטיפול מיידי בזיהום כמו גם עקרונות למניעתו. בהצעת החוק קיים גם מנגנון להקמת קרן לשיקום קרקעות מזוהמות והיטל לשיקום קרקעות מזוהמות, שמטרתה "לרכז כספים למניעת זיהום קרקע, לביצוע סקרי קרקע, לטיפול ולשיקום של קרקעות מזוהמות, כמו גם לאיסוף נתונים בעניין קרקעות מזוהמות. בהצעת החוק קיימת גם אכיפה מנהלית ועיצומים כספיים גבוהים לנמנעים מלבצע את הוראות החוק ועונשין הכוללים עושי מאסר וקנסות גבוהים.

במהלך הדיון הדגיש ח"כ אמנון כהן כי גישתו הבסיסית היא כי "המזהם ישלם" וגופים שזיהמו בעבר יצטרכו לשלם את זיהום הקרקע בה השתמשו. גישה זו הינה חשובה במיוחד לאור הערתו של מר מאיר ברקן מהתאחדות בוני הארץ שטען כי הגופים העיקריים שזיהמו את הקרקעות הציבוריות בארץ הינם דווקא הגופים הממשלתיים וראוי להטיל עליהם את חובת תשלום ניקוי ושיקום הקרקע לפני שהם משווקים את הקרקע ליזמים. לטענתו של מר ברקן, לעת עתה קיים כשל בחוק שאינו מחייב את הממשלה לשאת בעלויות הניקוי. הוא הוסיף והסביר כי בעת רכישת קרקע על ידי היזם קיימים מיסי רכישה, מס שבח והרשויות המקומיות דורשות היטל השבחה. "אם היזם יצטרך גם לשלם עלויות ניקוי ושיקום, הדבר ייצור בעיות קשות במיסוי", אמר ברקן. לעומתו טענו נציגי המשרד  להגנת הסביבה כי אכן לממשלה חבות ואחריות על כל גורם ממשלתי שזיהם. ואלם, מבחינת יעילות כלכלית, אין זה נכון שהמדינה תשקם בעצמה אלא תגלם את העלויות של הניקוי בעת שיווק הקרקע. ח"כ אמנון כהן אמר כי חשוב להגיע למצב בו יזמים לא יירתעו מרכישת קרקע בגלל עלויות שיקום הקרקע. בעניין זה אמר נציג לשכת השמאים כי "וודאות" הינה מילת המפתח הן לרשויות המדינה והן ליזם וכי חייב להיווצר מנגנון שיאפשר מראש את אומדן עלויות שיקום הקרקע. עו"ד לינור דויטש, נציגת התאחדות האיכרים, ביקשה להבטיח כי חקלאים שהשתמשו בעבר בחומרי הדברה ודישון מורשים בחוק לא ייחשבו כעת,  על פי החוק החדש, רטרואקטיבית, עבריינים, מזהמי קרקע. עו"ד קרן הלפרין מעמותת אדם טבע ודין ביקשה לחזק את אלמנט השקיפות בחוק ולחייב יצירת מאגר מידע של קרקעות מזוהמות. גב' שרית כספי- אורון, מדענית המים של עמותת אדם טבע ודין, אמרה כי ישנם 600-700 חומרים מזהמים שלא נכללו בחוק.

בסיכום הדיון אמר ח"כ אמנון כהן כי בכוונתו לאשר את החוק לפני תום כנס הקיץ. הוא ביקש כי הערות כל הארגונים יוטמעו (או יידחו) אל תוך הצעת החוק כך שבדיונים הקרובים יהיה ניתן לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.