החוק אושר לאחר שיו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב, דרשה לתקן את נוסח החוק, ולהוסיף את חובת היידוע על ההסכמים הבין לאומיים לגורם ממשלתי מפקח.
ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה היום (ב', 17.7.73), דיון בהכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת החוק להגנה על עדים (תיקון מס 4) (התקשרות בהסכמים בין- לאומיים), התשע"ג- 2013. מטרת החוק היא להקל על ההתקשרות בין מדינת ישראל למדינות אחרות בהגנה על עדים, שדרוש למצוא להם מקום מסתור במדינה זרה. לפי הנוסח שהוצע בתחילה, ההסכם בין מדינת ישראל למדינה הזרה בדבר הגנת העד, הוריד את הדרישה למעורבות בדרג של שרים, והסתפק באישור של מנהל הרשות להגנת עדים ובגורם המוסמך לכך במדינה האחרת, ללא התערבות של גורם פוליטי. הצעת החוק נובעת מן הרגישות הרבה והחשאיות הדרושה בהגנה על עדים והעברתם למדינות זרות, ומן הרצון של אותן מדינות לא לערב גורמים פוליטיים בתהליך, מחשש שהחשאיות תיפגע.
יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב, התנגדה להצעת החוק במתכונתה המקורית, ואמרה כי "לא ייתכן שהסכמי ההתקשרות יבוצעו רק בין שני פקידים, ויש צורך בגורם מפקח. חקיקה חייבת לעגן מקצועית עקרונות עבודה מסודרים וברורים". לדבריה, להסכמים בין המדינות עלולות להיות השלכות עתידיות רבות, ולכן יש צורך בגורם ממשלתי אחראי שיהיה מודע לתהליך.
עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים, הדגיש את הרגישות הקיימת במדינות לגבי התערבות של גורם פוליטי בהסכם החשאי. המצב הקיים היום, לדבריו, הוא שקיימות מדינות שאינן מוכנות לאשר הסכמים להגנה על עדים במידה ומעורב בכך גורם פוליטי, ויש מקום להתחשב בכך. "ההגנה על העדים היא נושא חשוב ורגיש ויש צורך לפעול לטובתו".
למרות זאת, כל הנוכחים בישיבה, ביניהם נציגי משרד החוץ, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, היועצת המשפטית של הוועדה וח"כ דוד צור, הבינו את החשיבות הרבה שבפיקוח על הסכמי ההתקשרות בין מדינת ישראל למדינה זרה. לכן, לאחר התייעצות, שונה נוסח החוק, והתווספה חובת היידוע של השר לביטחון פנים ויו"ר ועדת ההיגוי של הפרקליטות, על הסכמי ההתקשרות המתבצעים בין המדינות בתהליך הגנה על עדים. הצעת החוק בנוסחה החדש, עברה פה אחד בהצבעה, אושרה לקריאה שנייה ושלישית ותעלה בקרוב להצבעה סופית במליאה.
