ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה היום (ב', 15.7.13) דיון מעקב בנושא המסתננים.
בפתח הדיון ציינה יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, כי הייתה רוצה לשמוע מנציגי הרשויות תשובות לגבי ההתקדמות בטיפול בתופעת ההסתננות.
ממשרד המשפטים ביקשה לשמוע על תכנית החזרה מרצון של המסתננים. משהמשטרה ביקשה לדעת האם עדיין משוחררים רבים מהמסתננים העבריינים בשיטת "הדלת המסתובבת". היא ביקשה גם לשמוע את נציגי שכונות דרום ת"א וביקשה גם לעסוק בשאלת תופעת הדירות המפוצלות בדרום ת"א שבהם משתכנים מסתננים שלכאורה אסורה על פי החוק.
מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, במשרד הפנים, מר אמנון בן עמי, ציין כי בישראל עדיין נמצאים כ- 55,000 מסתננים, מתוכם כ- 50,000 סודנים ואריתראים. 1632 מסתננים חזרו לארצות מוצאם בתכנית ה"חזרה מרצון". הוא ציין כי הממשלה "ציידה" את יחידתו במגוון כלים כגון: תגבור היחידה ליציאה מרצון; שר הפנים והשר לביטחון פנים הקלו על התנאים המאפשרים העברת מסתננים המפריעים לשלום הציבור למתקן משמורת; חודשה היציאה לארצות המוצא ממתקן המשמורת; תיקון החוק המונע הוצאת כספי מסתננים יוצרת עידוד שלילי של ההסתננות. כמו כן ציין כי כל הכלים הללו יחד עם הגדר על גבול מצרים בלמו את תופעת ההסתננות. ובחודש האחרון עבר מסתנן אחד בלבד. הוא הדגיש כי כרגע הממשלה מתרכזת במסתננים הנמצאים ברחובות, וההעדפה היא לשכנעם לעזוב מרצון.
עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים, הסביר כי מסתנן הנמצא ברחוב יכול חוקתית לעזוב מרצונו ואין צורך להפעיל עליו נוהל מיוחד. לגבי אלו הנמצאים במשמורת, יש לתעד את רצונם החופשי לעזוב חזרה לארצות מוצאם בהם עלולה עדיין להישקף להם סכנה.
סנ"צ אלעזר כהנא עוזר היועץ המשפטי למשטרה אמר כי אכן ברגע שמסתנן מסוכן לציבור הוא מועבר למשמורת וכי דרגת המסוכנות "רוככה". ח"כ מירי רגב הגיבה ואמרה שכל מסתנן שמתנהג שלא כיאות צריך להיות מועבר מיד למשמורת.
עובד, תושב השכונות, אמר כי כולם מודים שדרום ת"א נראית כמו חורבה וכי הוא מבקש שוועדת הפנים תקרא לממשלה להכניס את השכונות לתכנית שיקום השכונות. הוא ציין כי האכיפה המשטרתית נגד מסתננים עבריינים עדיין חלשה מאד. שלמה מסלאווי, חבר מועצת העיר ת"א ונציג ועדי השכונות, אמר כי המצב לא יכול להימשך וכי יש לשקול את פיזור אוכלוסיית המסתננים ברחבי העיר ת"א והארץ וליצור שוויון ב"נטל החלוקתי". כמו כן הציע לבחון העברה מרצון של חלק מהמסתננים למתקני השהיה.
נושא נוסף שנדון היה הדירות המפוצלות בדרום ת"א ודירות שבהם חיים המסתננים בצפיפות. מר אריק שוע, מנהל אגף שכונות בדרום ת"א אמר כי קשה מאד לאכוף את איסור פיצול הדירות כי אי אפשר לאתר את בעלי הדירות ובנוסף לעיתים בנין שלם רשום כחלקה ללא חלוקה לדירות. הוא טען כי משפטית קשה להתמודד עם הבעיה כי אין הגדרה בחוק לצפיפות המותרת בדירות. הוא אמר כי העירייה מנסה להתמודד עם התופעה על ידי הכרזת המבנים כמסוכנים, דבר המחייב פינוי המסתננים אך גם את פינוי התושבים הישראליים באותו בניין. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר, טען לעומתו כי לעירייה יש סמכות לקבוע צפיפות. סופי, תושבת ותיקה בשכונות, תיארה כיצד העירייה שולחת לה קנסות על אי-שמירת הניקיון לאחר שהמסתננים מלכלכים את חצר הבניין שלה ואף עושים שם את צרכיהם. היא הוסיפה ואמרה כי עיריית ת"א מחייבת אותה לדאוג לניקיון החצר.
בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב כי נראה שהחוק לא קיים בדרום ת"א. היא ביקשה מהיועץ המשפטי של משרד המשפטים לברר מדוע לא מגיעים יותר מסתננים למשמורת. בעניין פיצול הדירות אמרה כי יש לפעול בשני מישורים. התושבים יפנו לבג"ץ לגבי המטרד ואילו היא תקדם, בסיוע היועץ המשפטי לוועדה, הליך חקיקה להגדרת צפיפות מותרת.
היא ביקשה מהמשטרה נתונים נוספים לגבי מסתננים עבריינים: כמה נעצרו ושוחררו וכמה הועברו למשמורת. ממשרד המשפטים ביקשה נתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו. מעיריית ת"א ביקשה נתונים לגבי מספרי העסקים הבלתי-חוקיים שנסגרו. ממשרד הפנים ביקשה לפתח תכנית לפיזור אוכלוסיית המסתננים "ברחבי הארץ מגדרה ועד חדרה".
ח"כ מירי רגב קבעה דיון מעקב לפגרה בנוכחות היועץ המשפטי לממשלה, שרת המשפטים, שר הפנים ומפכ"ל המשטרה.