​

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשותו של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), החלה היום (ג') את דיוניה להכנה לקריאה ראשונה של הצעת חוק המפלגות (תיקון – מימון בחירות מקדימות למועמד שהוא נבחר הציבור), התשע"ז–2017, אשר יזם יו"ר הוועדה.

יו"ר הוועדה אמר בפתח הישיבה "סברתי ואני עדיין סובר שלאסוף כסף לפריימריז זה אחד הדברים הכי מושחתים במדינת ישראל. מטרת הצעת החוק היא לנתק בין תרומות לבין חברי הכנסת, כדי שיוכלו למלא את תפקידם במנותק מהשפעה אפשרית של תורמים".

חלק נרחב מהדיון סבב סביב שאלת השוויוניות בהצעת החוק, בין מפלגת שיש בהן בחירות מקדימות (פריימריז) לבין אלו שאין בהן, ובין מועמדים שהם כבר נבחרי ציבור לבין מועמדים שאינם.

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, אמר כי ההסדרים השונים למועמדים השונים בהצעת החוק מהווים פגיעה בשוויון בתהליך שהוא למעשה חלק מתהליך הבחירות לכנסת, אך יש גם אינטרס חזק בניתוק השפעה התרומות, המצדיק סטייה מסוימת, ולכן ניתן לקדם את הצעת החוק, אך לאישורה יידרש כי למעלה מ-61 חברי כנסת יצביעו בעד. עוד הדגיש עו"ד רוזנר כי סוגיית המימון בהצעת החוק מתייחסת רק לפריימריז לתפקיד חבר כנסת, בסמוך למועד הבחירות לכנסת, אשר נערך במפלגה בה לפחות 5,000 חברים, אשר רובם זכאים לבחור בהן.

הצעת החוק קובעת הסדרי מימון שונים בין נבחרי ציבור מכהנים המבקשים להיבחר שנית, לבין מי שטרם נבחר. יו"ר הוועדה הסביר כי חבר כנסת מכהן, בין אם נבחר בשנית ובין אם לא, יקבל מימון מהמדינה לטובת ההתמודדות, בכדי שלא יהיה תלוי בתורמים. 85% מהתקרה הרלוונטית לו, לפי גודל המפלגה בה מתמודד, יועבר לו ע"י המדינה מיידית, ו-15% הנותרים יוענקו לו לאחר שמבקר המדינה הגיש דו"ח חיובי על הוצאותיו בהתמודדות. מועמד שאינו מכהן, יוכל לבחור אם לקחת הלוואה ממוסד שתסדיר המדינה, עד תקרת הסכום, אך יוכל גם להמשיך ולגייס תרומות. אם ייבחר, תהפוך ההלוואה למענק ולא יידרש להחזירה, ואם לא ייבחר, תוחזר ההלוואה, כמקובל. בעקבות הערות שעלו בדיון היום, תיבחן גם האפשרות להוסיף להצעת החוק דרישה כי מועמדים שגייסו תרומות, ונבחרו לכנסת, יחויבו להחזיר את התרומות, והמדינה תשלם את הוצאותיהם ע"י מענק, כך שגם להם לא תהיה כל מחויבות לתורמים בעת כהונתם בכנסת.

יו"ר הוועדה הסביר כי בעיניו ההסדרים המדוברים הם שוויוניים מאוד שכן מועמד שאינו מכהן אולי איננו נהנה ממענק מיידי, אך נשמרת לו הזכות להלוואה ולגייס תרומות, אשר נשללת מהח"כים. יו"ר הוועדה גם הסביר לא ניתן, באיזון הדברים, להבטיח מענק מיידי לכל מתמודד בפריימריז באשר שהוא, מחשש שיבואו עשרות אלפים, ללא סיכוי ריאלי להיבחר, רק כיוון שמדובר בכסף "מתנה" מהמדינה.

כמו כן, סוכם בדיון היום כי להצעת החוק תוכנס גם סנקציה פלילית, בנוסף לסנקציה המנהלית הקיימת בידי מבקר המדינה כבר היום, באשר לשימוש במימון שלא לצרכי ההתמודדות בפריימריז.

הצעת החוק גם מכניסה תיקון לחוק מימון מפלגות, אשר מתייחס למפלגות בהן לא מתקיימים פריימריז, ולכן לא ייהנו מהצעת החוק, וקובעת כי מפלגות אלה יקבלו תוספת למימון המפלגות במקום. עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים, אמר כי גם בכך יש פגיעה בערך השוויון, והוא אינו מוצא כל תכלית ראויה לכך, שהרי המימון הוא לשם הוצאות בפריימריז, אשר מפלגות אלה אינן נדרשות לו.

יו"ר הוועדה השיב כי הסעיף הוכנס רק בשל דרישת מפלגות לשוויוניות, שכן הן לא נהנו מהצעת החוק בלעדיו, אך בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, הוא מוכן לשקול כל רעיון או מנגנון להגברת השוויון בהצעת חוק, ובלבד שההיגיון של צמצום השפעת התרומות לפריימריז יישמר.