ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, דנה היום, (ד', 29.05.13) בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה. בדיון השתתפו נציגי השב"ס, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, הסנגוריה הציבורית ונציגים נוספים. את הדיון פתחה יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב: "ברור לחלוטין שמי שעבר עבירה צריך להיענש עליה. השאלה היא האם הענישה היא שלילת החירות של האדם ושיקומו והחזרתו לחיים כאזרח אחר, תורם לחברה, או שהתפקיד שלנו הוא רק ענישה. המחוקק החליט שתפקידנו גם לשקם את האסירים ולמנוע מצב שאסיר חוזר חזרה לכלא. אסיר בהפרדה הוא אסיר שמוחזק 23 שעות ביממה בתא, לבד, מנותק מאסירים אחרים ולא מקבל פעילות שיקום וטיפול. זה עונש קשה מנשוא. מה קורה לאותו אסיר שנמצא במשך שנים וימים לבד בתא? יושבים בהפרדה גם קטינים, נשים, חולי נפש ובגירים פליליים. מצב האסירים בהפרדה הוא מצב קשה מאוד ולא בטוח שהם חוזרים לחברה כמו שאנחנו רוצים שהם יחזרו לחברה. הבעיות הפיזיות והנפשיות של אותם אסירים הן קשות מאוד. אדם שפשע צריך לשבת ולרצות את הדין. אבל השלילה של החירות שלו לא אומרת שצריך לייסר אותו גם בשוטים ועקרבים. מחובתנו לוודא שאנו שומרים על כבודם של האסירים ומאפשרים להם לחזור לחברה משוקמים."
ח"כ רגב פנתה למשרד המשפטים ושאלה אותם האם לטעמם פקודת הנציבות המאפשרת אסירי הפרדה, תואמת את סעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר הקובע כי יש להחזיק אסירים בתנאים הולמים ולשקמם. עו"ד יפעת רווה, נציגת משרד המשפטים ענתה: "אני לא יכולה להגיד שדעתי נוחה תמיד מתנאי ההפרדה. אולם, יש מחיר לביטול ההפרדות. כמובן עדיף שלא יהיו בהפרדה אבל אם יש מצב שאדם מאוים או מסוכן לאחרים לפעמים אין ברירה."
נציגי השב"ס, תג"ד שמעון בר גור והיועץ המשפטי, תג"ד אהוד הלוי, הציגו לועדה את הנתונים לגבי אסירים בתנאי ההפרדה ואת העילות בגינן אסירים מוכנסים להפרדה: בשירות בתי הספר יש כ - 20,000 מוחזקים כרגע במשמורת, מתוכם 110 אסירים בהפרדה. 9 מתוכם קטינים ואין נשים. עד חצי שנת מאסר, הסמכות להפרדה היא בידי שב"ס ומעל חצי שנה ההחלטה היא של ביהמ"ש. בשנה האחרונה הייתה התערבות אחת של בית המשפט ובדרך כלל בית המשפט מקבל את החלטות השב"ס. אהוד הלוי הוסיף ואמר: "הפקודה עומדת לטעמי באותו סעיף 11ב. אסיר הפרדה אמור לקיים תהליך מדורג שבו בשלב מסוים הוא בשל לצאת מאגף ההפרדה ולעבור לאגף מדורג. כשיתקרב זמן השחרור שלו, בהנחה שהוא בשל, הוא יתחיל בשיקום. קיימות 6 עילות להכניס להפרדה: 1- בטחון המדינה 2- בטחון בית הסוהר 3- שמירה על שלומם של האסיר או אסירים אחרים 4- מניעת פגיעה ממשית באורח החיים בבית הסוהר 5- מניעת אלימות 6- לעניין קטינים- טובתו של הקטין. בסופו של דבר, מטרת ההפרדה היא מניעה ולא ענישה.
ח"כ רגב הביעה תרעומת כלפי הסעיף המדבר על קטינים: "האם אתם באמת מאמינים שקטינים הנמצאים בהפרדה זה לטובתם?!" כמו כן שאלה האם אסירים הנמצאים באגף שמור והפרדה זקוקים לכדורים פסיכיאטריים והאם שב"ס יודע כמה מתוכם התחילו לקחת כדורים כתוצאה מההפרדה. אהוד הלוי ענה כי בהחלט קיימים אסירים הלוקחים כדוריים פסיכיאטריים אך הכל נתון לפיקוח רפואי ואין לו מידע האם החלו לקחת את הכדורים כתוצאה מההפרדה.
נציגת הסנגוריה הציבורית, עו"ד גליה ניצני, התנגדה בחריפות לדברי השב"ס ואמרה: "יש לי הרגשה שאנו חיים בעולמות נפרדים מהשב"ס. הדברים שאנחנו ראינו שונים לחלוטין. אנחנו נתקלנו בתדירות גבוה מאוד באסירים נפגעי נפש שיושבים בהפרדה. הטענה שלנו בדו"ח, אותו ביססנו על ביקורים במרבית אגפי ההפרדה, היא שננקטת מדיניות מופרזת המתבטאת במספר הרב של אסירי הפרדה, באי מציאת אלטרנטיבות להפרדה, אני שואלת למה שירות בתי הסוהר לא עושה חשיבה יזומה לאלטרנטיבות? אחרי זמן כה ארוך בהפרדה- 19 או 24 שנים, אסיר לא רוצה לצאת מהפרדה וזה אסיר שצריך להשתלב בחברה לאחר שחרורו." בנוסף תיארה ניצני מקרה חמור ביותר שהתגלה להם, בכלא "הדרים", בו אסיר בהפרדה היה כבול למיטה ברגליים וידיים למשך חמישה חודשים. היא הוסיפה כי אין הבדל ממשי בין אגפים שמורים ואגפי הפרדה וזהו מצב חמור ביותר כי החזקה בתנאי הפרדה באגף השמורים הוא מנוגד לחוק. לשאלת ח"כ רגב, איך נראה תא הפרדה, ענתה: "אור יום לא מגיע אליהם, יש מזיקים בתאים, התאים מוצפים במים, שירותי כריעה שלעיתים המקלחת מצויה מעליהם, אין חלונות שפונים אל החוץ ואין נגישות מספקת לטיפול פסיכיאטרי וסוציאלי."
בתגובה לתנאים הקשים בתאים, אותם תיארה עו"ד ניצני, ענה נציג השב"ס, תג"ד שמעון בר גור: "לשירות בתי הסוהר יש כל מיני מתקנים, זו המציאות בה אנו חיים. שירות בתי הסוהר במשך כל שנה משפץ אגפים מתקציבו. יש גם אגפי הפרדה שהתנאים שלהם סבירים ומעל לסבירים. יש אומנם תאים שצריך לשפץ אבל זו המציאות גם באגפים הרגילים. ח"כ רגב ענתה לו: "כמו שזה נראה היום, בעיניי, ההפרדה נועדה רק לענישה ולעשות לכם שקט בבית הסוהר".
נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד רחלה אראל אמרה: "אנו נמצאים במצב שבו היועץ המשפטי, משרד המשפטים ומשרד לביטחון פנים הסירו ידיהם מביקורת על השב"ס. מדוע בתי המשפט, מקבלים כחותמת גומי את המלצת השב"ס? אסיר בהפרדה לא יכול לזעוק באמת. בתי משפט האריכו גם הפרדה מבלי לראות את האסיר- חותמת גומי, פשוטו כמשמעו. אני מקווה שהדיון הזה יוביל לתיקון פקודת נציבות שב"ס כך שיעלה בקנה אחד עם חקיקה שאתם קבעתם בדבר שמירה על זכויות אדם. אני ממליצה לתקן ולנטרל את נזקי ההפרדה. גם אם יש בה צורך, למה היא חייבת להיות מלווה בעינויים וייסורים, המייצרים אנשי פרא המסוכנים לחברה לאחר מכן? ניתן לעשות זאת בדרכים השומרות את כבודו וצלמו של אדם. אלה דברים שחייבים לתקנם בחקיקה הראשית. חייבים לאכוף מנגנוני פיקוח. הכוח בשב"ס חרג ממידתו."
ח"כ דוד צור הסכים כי הבעיה טמונה בפיקוח על השב"ס: "זה דיון חשוב שמאיר פינה אחת קטנה אבל אפלה. אני חושב שיש כאן בעיה אמתית של פיקוח של כולם. איך אירוע כזה, שאסיר יושב כבול 4-5 חודשים אסיר לא מקבל תהודה במשטרה? הנוהל שבו יש הופעה במעמד צד אחד צריך להשתנות. בית המשפט חייב לדעתי לפחות ליידע את הסנגוריה הציבורית לפני כל הליך כזה." ח"כ ישראל חסון הסכים עם דבריו של ח"כ צור ואמר: "הצורך של ההפרדה הוא רע הכרחי. בשביל לשמור עליו אתם צריכים להוכיח שהוא נעשה בצורה רצינית ומרוסנת ביותר. המשרד לביטחון פנים צריך ניעור אדיר. התחושה שאני יוצא מפה היא שמורחים אותי. יש פה מערכת שלא מבצעת את הפיקוח האפקטיבי הנדרש ולא מעצבת מדיניות כנדרש."
יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, הגיב לדברים הקשים: "יש פה תקיפה בלתי מוצדקת על המשרד. למשרד אלפי פעילויות בכל מיני מישורים שקשורים לביטחון הציבור. יש אזורים מסומים שאנו מטפלים בצורה רחבה ולא פרטנית, מחוסר יכולת. יש לנו סדרי עדיפויות שלנו. עם זאת, עשינו הרבה תיקוני חקיקה על מנת לשפר את תנאי האסירים והתנאים אכן שופרו.
לסיכום הדיון, אמרה ח"כ מירי רגב: "אני יוצאת מהדיון מזועזעת ומודאגת מאוד. נתנו לשב"ס מרחב אחראיות גדול ורחב מאוד והוא עושה בזה שימוש נרחב, לא מידתי, מופרז, ואנחנו צריכים לרסן את כוחו של השב"ס. לא יכול להיות מצב שאדם יוצא מהפרדה אלים או משוגע יותר. את האסירים שהכי צריכים שיקום לא משקמים כי הם נמצאים בהפרדה. לא קיבלתי נתונים מהדיון. אני מודיעה לכם- תבדקו היום למה הקטינים האלו נמצאים בהפרדה. קטינים שיושבים בהפרדה זה דבר נורא ואיום. אני רוצה נתונים מדויקים בעוד שבועיים. נקיים ועדה חסויה ובה נקבל את כל השמות והסיבות מדוע הם בהפרדה. אני מבקשת לדעת כמה אסירים לוקחים כדורים. אני מבקשת לצאת בהנחיה שכל פעם שפונים לבית המשפט להארכת הפרדה יהיה נציג של הסנגוריה. אני דורשת שלא יהיה מצב שקטין בן 14 יושב חצי שנה בהפרדה ואין מי שיסנגר עליו. אני מבקשת שהיועצת המשפטית של הועדה תביא תיקון לחקיקה ראשית שתדאג לכיבוד זכויות האדם במקרה של הפרדה. שהיועץ המשפטי ינסח יחד עם השב"ס פקודה שתתאים לחקיקה הראשית ולסעיף 11ב. חוק בתי הסוהר קובע שצריך להחזיק אסירים בתנאים הולמים וגם לשקמם. לכן פקודת הנציבות צריכה להתאים לחקיקה הראשית. אני מבקשת לקיים דיון על אסירים ביטחוניים וכן שמידי חצי שנה ידווחו בוועדה כמה מוחזקים בהפרדה תוך כדי פילוח נתונים. הדיווח הראשון יהיה מעוד שבועיים. מבקשת לקבל התייחסות לגבי המקרה שבו האדם היה כבול 5 חודשים. אני מבקשת לזמן את השר לביטחון פנים יחד עם נציב השב"ס לדיון הבא על מנת שיאמרו לנו כיצד הם מפקחים על שב"ס ודואגים ששירות בתי הסוהר באמת ישקם את האסירים. מי שפשע, שישלם עד היום האחרון- אבל תכבדו את האסירים ותאפשרו להם להשתקם ואם הם חוזרים לכלא, זה בגלל שלא עשיתם את עבודתכם נכון."
