​ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב, דנה היום (ב', 20.5.13) (דיון שני בסדרת דיונים) בסוגיית הפקדת כלי נשק של המאבטחים בסיום יום עבודתם, כחלק מתהליך שמטרתו היא שלא יינתן רישיון עסק לחברות שיש בהן מאבטחים, אלא אם כן בעל העסק יוכל לייעד מקום לאחסון הנשק.

בפתח הדיון הציג תנ"צ אמיתי לוי, רח"ט אבטחה במשרד לביטחון פנים, סקירה של התקדמות המשטרה בנושא. לדבריו, הם נמצאים בעיצומו של תהליך נרחב הבודק את השינויים הנדרשים בכל העסקים בישראל בנושא האבטחה והנשק, כאשר כיוון הבדיקה היא להתאים את תפיסת האבטחה למציאות של היום, וכבר ניתן לפיו לראות ירידה דרסטית בכמות כלי הנשק. רותם פלג, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, הוסיף כי המשרד נמצא בעיצומו של הליך שיאפשר בניית קונסטרוקציה שתאפשר מצב בו כלי נשק לא יצאו כלל מהמקום שבו הם אמורים לשמש לאבטחה. מר פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות השמירה, טען כי כל התהליך מתנהל מהר מידי. לדבריו הפתרון העדיף לכמות הנשק הגדולה שעמה יוצאים מאבטחים לביתם הוא הפקדת כלי הנשק במקום העבודה, אך על מנת לשנות את תפיסת האבטחה של מדינת ישראל ולהוריד כ-50% מכלי הנשק יש צורך לבחון קודם את המצב הביטחוני הלאומי ולהעריכו. ח"כ תמר זנדברג הדגישה כי בחקיקה החדשה יש לצמצם את "מרחב ההפקדה" של הנשק למקום העבודה. עוד אמרה כי בינתיים יש לאכוף את החוק הקיים. מר אבי נעים, יו"ר וועדת הביטחון בשלטון המקומי, אמר כי ניתן לצמצם את מספר כלי הנשק באופן מהותי. מצד שני הוא אמר כי יש להבחין בין מאבטחים באיו"ש לבין מאבטחים בשאר חליק הארץ. עוד אמר כי רצוי שהמדינה תכיר באבטחה כעבודה מועדפת ואז ניתן יהיה לגייס כוח אדם איכותי מקרב הלוחמים, בוגרי צה"ל. הוא הוסיף כי מרכז השלטון המקומי מסרב להתקין כספות לנשק בבתי ספר. על כך הגיבה ח"כ רגב ואמרה כי השמטרה אמרה בפירוש כי מאבטחי בתי הספר יפורקו מנשקם וכי ניידת עם מאבטחים חמושים יימצאו בקרבת בתי הספר. ח"כ דוד אזולאי אמר כי הצורך באבטחה נוצר עקב פיגועים וכי הוא מוטרד מבתי ספר שיוותרו ללא אבטחה חמושה. ח"כ אזולאי הוסיף כי המשטרה אינה יכולה לעמוד בכל היעדים. הוא הציע לשקול את המינון הנכון לצמצום מספר כלי הנשק.

מר משה דובדבני ממשרד התיירות אמר כי ב- 30 השנים האחרונות מקרי הירי במלונות נבעו מפליטות כדור וכי אין צורך בכלי נשק בבתי מלון. הוא הוסיף והעיר כי לתיירים חשוב לראות כי המלון מאובטח. ח"כ דוד צור אמר כי מדיניות צמצום הנשק נכונה ואולם במקומות בהם קיימת אבטחה 24 שעות ביממה יש להשאיר את הנשקים במקום העבודה. מר חיים עוז, נציג איגוד לשכות המסחר אמר כי אין לגלגל עלויות אחסנה על בתי העסק וכי יש להשאיר את הנשק בידי המאבטחים. ח"כ רינה פרנקל אמרה כי צריך להפחית את מספר כלי הנשק ואף שלקול אמצעים חלופיים כגז מדמיע. במידה וקיימת חובה להחזקת נשק על הנשק להיות מופקד בסוף היום בכספת ובעל העסק צריך להיות אחראי לכך. רב-ניצב בדימוס, שלמה אהרונישקי, לשעבר מפכ"ל המשטרה, אמר כי עד כה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל הייתה שאזרחים נושאי נשק הינם חלק מהמערך הביטחוני. בהתאם לכך צריך להחליט כמה כלי נשק יימסרו למאבטחים והיכן יימצא הנשק.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב, יו"ר הוועדה כי:

1. על המשרד לביטחון פנים להציג את תפיסת הביטחון של השר. בהתאם לכך תיקבע כמות הנשק שיימסר לאזרחים.

2. יתקיים בעתיד ידון נפרד על תבחינים להחזקת נשק אצל אזרחים, כולל מאבטחים.

3. יש לקבוע מי מפקח על המאבטחים ומי קובע למי מהמאבטחים יש לתת נשק.

4. על המשטרה להציג עבודת מטה הקובעת באלו עסקים יבוטל הנשק החם. כמו כן על המשטרה לומר היכן יוצבו כלי נשק אלטרנטיביים.

5. מהרגע שהוחלט שמאבטח יישא נשק, עליו להפקיד את הנשק במקום עבודתו בתום העבודה.

6. תזכיר החוק החדש העוסק בהפקדת הנשק של המאבטחים חייב להיות מדויק ולהגדיר את מקום הפקדת הנשק כמקום העבודה.

7. יש לקיים הערכת מצב שנתית, בוועדת הפנים, בסוגיית האבטחה.

8. המדיניות למסירת נשק למאבטחים צריכה להתחשב במקום מגוריהם. רעננה אינה דומה לאיו"ש.

9. יתקיים דיון נפרד בנושא אבטחת מוסדות חינוך וקייטנות.

10. יישלח מכתב לשר הרווחה המציע כי אבטחה תיחשב לעבודה מועדפת עבור חיילים משוחררים.

11. בסוף יוני-תחילת יולי יתקיים דיון בו תוצג עבודת המטה של המשטרה.