בדיון משותף של וועדת הפנים, בראשות ח"כ מירי רגב, והוועדה לקידום מעמד האישה, בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא, על טיפול הרשויות בתלונות נשים בדואיות על אלימות במשפחה פתחה יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב: "אני שואלת את המשטרה מה למדתם מהמקרה המזעזע של רצח הילדות? איך תמנעו את הרצח הבא? את שירותי הרווחה האם חסר לכם כוח אדם, את הביטוח הלאומי איך אתם עובדים מול החברה הבדואית. כמה נשים גרושות יכולות להיות לגבר בדואי אחד?"

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה עליזה לביא: "יש בעיות ייחודיות שחייבים לפתור מיד – האישה גרה כאן ו"שייכת" למקום אחר, משפחתה במקור באזור מסוים, אליו היא חוזרת בשעת משבר, והילדים נותרים עם הבעל. לא ייתכן שידחו אישה כי התלוננה בתחנה שהייתה לה הכי זמינה, רק כי הילדים שלה לא שייכים לאזור. רצח הילדות הוא מיקרוקוסמוס של כשל מתמשך. דווקא בגלל הרגישות צריך להבין מה נכון יותר, שיטפלו במתלוננות עובדות סוציאליות בדואיות או דווקא יהודיות שחוסר הקרבה שלהן יכול לסייע בתפיסתן כאובייקטיביות? בעבר הוועדה לקידום מעמד האישה פנתה לשר לביטחון פנים שיגייס נשים בדואיות למשטרה, למשרד הרווחה שיוסיפו עובדות סוציאליות בדואיות ולביטוח הלאומי שיפרידו בין קצבת הבעל לקצבת האישה ויפחיתו את החיכוך. הוועדה לא קיבלה תשובות".

עו"ד שחאדה המייצג את אם הילדות שנרצחו לאחרונה: "ראיתם בעיתונות תמונות של הילדות ושל האם. למה לא פרסמו את תמונת הבעל הרוצח כמבוקש? מעדיפים לראות את הדם ולא את מי שעשה את הדם".

קותר אלסאנע, עובדת סוציאלית מארגון איתך-מעקי: "אפילו כשאישה בדואית אוזרת אומץ להיפרד מבעלה ולהגיש תלונה נגדו, הביטוח הלאומי מחלק את גמלת הבטחת ההכנסה בין הבעל לאישה. האישה צריכה להתקיים מ1300 ₪ ולהאכיל בזה 6-8 ילדים. החשש מהמצב הבלתי אפשרי הזה מונע מנשים להיפרד מהבעל".

עו"ד אינסף אבו שארב: "יש קשר שתיקה למרות שהתופעה בממדים גדולים. אף אחד לא בדק מה הסיבות שנשים לא מקבלות הגנה מרשויות הרווחה ומהמשטרה. הנתונים על היקף ועוצמת האלימות מפחידים. האלימות מורכבת ומגוונת. תשאלנו 2000 נשים. ל-80% מהן אין אמון במערכת הרווחה. למרות שהן מטופלות על ידי הרווחה, הן לא נשאלות על אלימות. המערכת מעלימה עין. רק לאחר דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת משטרת העיירות הואילה לזמן מתורגמנית. ועדיין חוקרת שולחת מתלוננת הביתה ואומרת לה – תחשבי אם את מוכנה לזה. נשים נשלחות למרכז על מנת לקבל סיוע. משרד הרווחה בונה על הארגונים החברתיים".

ח"כ חנין זועבי: "השוטרים מעודדים את הנשים לעשות סולחה. 90% מהנשים שחוו אלימות מעדיפות לא להתלונן כי אין תועלת בתלונה. המשטרה צריכה לשאול את עצמה למה הנשים לא בוטחות בה. אם אתם באמת רוצים להכיר את המסורת הערבית ולא רק על מנת לפתור עצמכם מטיפול, לכו למשכילים, לעמותות הפמיניסטיות. אתם מכירים רק את השייחים. אנחנו כבר שכחנו מהם. יש לנו דור חדש של משכילים ועמותות. אתם מחזקים את הערכים הפטריארכליים במקום לעודד חוקרות ערביות במשטרה ולהבין מיהם סוכני השינוי".

בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב: " ביקשתי מהמשטרה למצות את החקירה עד תומה, לרבות אופן הטיפול בתלונה של האם בתחנת מעלה אדומים מספר שבועות וחודשים לפני התלונה במשטרת ערד. עוד המלצתי למשרד לביטחון פנים לשקול בחיוב מינוי של יועצת נשים למגזר הבדואי, דוברת השפה, שיכולה לקשר בצורה מיטבית בין הנשים, הארגונים הפעילים וכמובן רשויות הרווחה והמשטרה. כמו כן ביקשתי מהמשטרה נתון מדויק אודות מספר כתבי האישום המוגשים נגד גברים בדואים הנשואים למספר נשים במקביל, בניגוד לחוק הישראלי האוסר על גבר לשאת מספר נשים במקביל. הודעתי לנשים החזקות שהיו בדיון, שבכוונתי לטפל בכל מאודי בנושא, לגדוע את התופעה הפסולה של ריבוי נשים, תופעה אשר משפילה את האישה והופכת אותה לשפחה. הנשים בדיון הסכימו עמי בעניין זה וכולן תירתמנה בקרוב להוביל מהלך ציבורי נרחב נגד התופעה שיוצרת בעיות ודילמות אנושיות מורכבות שלא אחת מסתיימות בטרגדיה אנושית קשה.

​