​

הוועדה המשותפת לוועדת הפנים ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק המים לא תפצל את החוק לצרכנים ביתיים ולחקלאים, אלא תאשרו במקשה אחת, כך הודיע היום יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם, שאמר: "לא נשאיר את הסיפור החקלאי פתוח". הוועדה קיימה היום את הדיון השני בהצעת החוק, במהלכו ביקשה לשמוע את החקלאים.

רפי נוי, מנהל מים בגליל העליון: "אנחנו מנהלים מים של 53 יישובים. הסוגיות הנוגעות לחקלאות הן מעבר לתרומה הכספית של הענף למשק. מחיר המים הממוצע באיחוד האירופי הוא 37 אגורות והגבוה ביותר 56 אגורות. מחיר המים צריך להיגזר מיכולת החקלאות להשתמש במים. אם המים יקרים, לא כדאי לגדל. הבדיקה החשובה הזו מזמן לא נעשתה".

יועד לודר, מנהל מי חוף כרמל: "לא בטוח שצריך מחיר אחיד, כי נתוני הפתיחה שונים. בעמק הירדן צריך פי שניים מים מבחוף כרמל. יש בעיות שהאזור לא יכול לפתור. בחוף כרמל מי הקולחין זולים. יש ישובי הר שלא יכולים להגיע אליהם. ברמה האזורית ניתן לפתור את רוב הבעיות. אבל המדינה צריכה להשקיע אם רוצים להוזיל את מחיר השפירים. לא ייתכן שחקלאים יצטרכו לסבסד חקלאים אחרים".

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "יש אינטרס לאומי להביא מים מושבים לכל מקום. צריך סל מים אחיד ככל האפשר. זה לא מקרה שבערבה מגדלים א' ובצפון ב'. בבקעה מחיר המים לא מאפשר להם להתחרות כי הם צריכים כפול מים. ב-250 מיליון ₪ לשנה אפשר לפתוח את המשק הסגור. בלי שהממשלה תפתח את המשק הסגור זה לא יעבוד".

ח"כ איתן ברושי: "יצרו מודל שאין לו תחליף. הבעיה לא בחלוקה אלא להבין שהמים בבעלות המדינה, והתשתיות לאומיות". יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "השאלה היא האם צריך תעריף אחד". ח"כ ברושי: "ב-2.5 ₪ אין חקלאות. צריך להקצות לזה 300 מיליון בתקציב 2017-18. לא יהיה פתרון בלי התערבות המדינה". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "האם צריך תעריף ארצי?". ח"כ איתן ברושי: "השאלה מה יהיה המחיר. אם שקל לקוב, שיהיה אחיד. אם מתעקשים שהכל יהיה במשק סגור, אין יכולת. צריך 300 מיליון או מיליארד על 3 שנים לפיתוח".

ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים: "36 אגודות מים בארץ מייצגות את רוב החקלאים. הן נוצרו על ידי ישובים חקלאיים והקימו מאגרי קולחין ומתקני שאיבה. את מאגרי הקולחין המדינה מימנה 60%. בבארות הפרטיות לא השתתפה. מחיר המים יקר לכל החקלאים. אנו שמחים על האפשרות להוריד את מחיר המים לאזרח. גם אנחנו אזרחים. אבל ההצעה שאגודות המים יוותרו על התשתיות זו הלאמה ואנחנו לא יכולים לחיות עם זה. מדובר בהשקעות של 4 מיליארד ₪ שהישובים השקיעו. מי יפצה אותנו על זה?"

הלל גרוסר, מנהל גוש חרוד: "המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה חקלאות. אני רוצה לגדל חקלאות ולהרוויח. משרד החקלאות עשה עבודה על יכולת נשיאה והמסקנה הייתה שמחיר מים מעל שקל יכול להיות בעיה. כבר היום מאות אלפי דונמים לא מעובדים. כשמדברים על אמבטיה היא כוללת מי שפד"ן ומים מושבים, אבל במציאות אזורים שלמים מגדלים במים שפירים. זה מה שהם צריכים. צריך לספק להם את המים במחיר שהם יכולים לחיות".