"קריית הממשלה שהוקמה בנצרת, היא מובלעת 'נצרת עיליתית' בשטח שבאופן טבעי היה אמור להיות של נצרת הערבית. כביש 75 מהווה גבול תחום השיפוט בין נצרת לנצרת עילית, כשכל השטח שממערב לו הוא בתחום השיפוט שלנו, חוץ מהמובלעת של משרדי הממשלה", כך הסביר ראש עיריית נצרת, עלי סלאם לחברי ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם שסיירו אתמול בעירו. לדבריו "יצירת המובלעת המלאכותית הזו מונעת מנצרת ליהנות מכספי הארנונה של משרדי הממשלה. זו בושה למדינה, שצריכה לעודד חיים ביחד. אני נאמן למדינה ומגיע לי כמו למשה וליוסי. השטח הזה בתוך נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל. למה שלא יהיו בשטחה משרדי ממשלה? הם נמצאים בשטחה, ובאופן מלאכותי 'גזרו'-הפקיעו אותם מתוכה. אני מבקש מיו"ר ועדת הפנים להפעיל השפעתו על ועדת שינוי הגבולות המוניציפליים ולהחזיר לנצרת את המגיע לה בדין".
שטח העיר נצרת 14,000 דונם, כשליש מהם בבעלות הכנסייה, מה שמקשה על פיתוח העיר. שליש נוסף בבעלות המדינה, אבל חלק גדול מאדמות אלה מוגן בתב"ע כקרקע שאינה מיועדת לפיתוח בשל היותה חורש, יער, או שמורות טבע. תנאים אלה יוצרים בעיר צפיפות גבוהה מאד. הפתרון הוא הרחבת שטח השיפוט של העיר לצפון ולדרום.
ועדת הפנים סיירה בבית הספר התיכון החדש שנפתח השנה בשכונה החדשה, שכונת הגליל, וכן באתר בניין העירייה הנבנה בימים אלה וצפוי להתאכלס בדצמבר-ינואר הקרובים. בינתיים מפוזרים משרדי העירייה בכמה מבנים שכורים, מה שמכביד על קופתה. ליד בניין העירייה עומד לקום היכל תרבות עם 750 מושבים, בהשקעה של 80 מיליון ₪, במימון משרד השיכון ומפעל הפיס.
ראש העירייה, עלי סלאם ביקש מועדת הפנים גם "תעזרו לי לבנות אוניברסיטה. הבטחתי להקים בעיר אוניברסיטה כהמשך ישיר לדגש שאנו נותנים לחינוך וכחלק מהתפיסה שנצרת היא מטרופולין שמעניק שירותים לכל יישובי הגליל התחתון".
פרופ' יוסף ג'בארין הציג בפני ועדת הפנים את הצעותיו "על מנת שנצרת תהיה עיר תוססת ולא מפוספסת". הוא הציג תוצאות סקר עמדות בקרב תושבי העיר, התופסים את רמת החיים בנצרת עילית כגבוהה יותר לעומת עירם. "לכן במצב של מצוקת דיור ותעסוקה, הם יהגרו לעיר הסמוכה. כמומחה בינלאומי אני יכול לקבוע שכשיש צפיפות יש אלימות ו'סלאמס'. נצרת נותנת בפועל שירותים לחצי מיליון איש ולכן לשיקום ופיתוח העיר תהיה השפעה מידית על אוכלוסייה רחבה בהרבה ממספר תושביה. התעסוקה ומצוקת הקרקעות הן שתי הבעיות האקוטיות של העיר. צריך לאפשר לנצרת להיות שותפה באזור התעשייה ציפורית שבתחום השיפוט של נצרת עילית, משום שבפועל מדובר במרחב תעשייה אזורי, שתושבי נצרת פעילים ועובדים בו. אין סיבה שנצרת לא תהנה גם מההכנסות ותהיה שותפה בניהול. בנצרת יש רק 228 דונם תעשייה, בשעה שבנצרת עילית יש 4000 דונם תעשיה".
בסיור השתתפו גם חברי הכנסת זוהיר בהלול ואברהם נגוסה, והח"כ שהגיש התפטרותו לא מזמן, אוסמה סעדי. ח"כ זוהיר בהלול: "ראינו תחילת מימוש החזון לחבר בין נצרת לציוויליזציה. יש מחויבות לממשלה לתמוך בנצרת, עיר עם היסטוריה וערכים מאד חשובים, אבל חוץ מהצהרות, המדינה עדיין לא מצאה את הפורמולה לפתרון הבעיות". הח"כ היוצא אוסמה סעדי: "נצרת היא בירת המגזר, והיחס אליה מהווה איתות ומסר לחברה הערבית שרוצה להשתלב במדינה".
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם סיכם: "חלק גדול מהעיר חייב להתחדש בעזרת התחדשות עירונית. חייבים לאשר זכויות מקסימליות למי שיהיה מוכן להירתם להתחדשות עירונית. אחרת זה לא יקרה. אני שומע שהעיר לא זכתה להסכמי גג בגלל שמתוכננות בה רק 4000 יחידות דיור, והסכמי גג ניתנים רק מעל 5000 יחידות. אתערב כדי לאשר להם הסכמי גג ייחודי למרות שכביכול לא עמדו בקריטריון. צריך להבין שכל יחידת דיור חדשה מכניסה את העיר לגירעון. העירייה גם כך היא חמור צולע שכל הזמן מעמיסים עליו עוד ועוד הוצאות.
עוד אמר יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "הפיתוח כאן נעשה בעוצמות ובמהירות שאני לא מכיר. יש פה מנהיגות מסוג שלא קיים בדרך כלל, והכל ללא שכר, רק כי העיר חשובה לראש העיר, שמשקיע היום בחינוך, למרות שאת הפירות יראו אולי בעוד 15 שנה. הצפיפות כאן חסרת תקדים. העיר הזו חייבת לצמוח. כל יום מתחתנים פה ילדים שרוצים לחיות כאן. אני אבדוק את נושא הרחבת תחום השיפוט של העיר על מנת לאפשר תוכנית מתאר חדשה והולמת. אזמן את צוות ראש מינהל התכנון אביגדור יצחקי ונבדוק יחד איך נותנים מענה הולם לעיר".
