​

חליל אבו אלגיעאן, ועד אום אל חירן:

אין לנו מדינה אחרת

"תושבי עתיר הם מפוני ואדי זיבארה באזור בית קמה. העבירו אותם מזרחה מכביש 40 ובפעם השניה לאום אל חירן", אמר ח"כ טלב אבו עראר בדיון ועדת הפנים היום על החלטת הממשלה לעקור את הישוב הבדואי עתיר, "היום מנסים לגרש אותם משם למקום לא ידוע. אומרים שיש להם מקום מסודר בחורה, אבל עמדת חורה היא לא לקלוט אף תושב מהפזורה. השופטת קבעה שהם לא משיגי גבול. הם יושבו על ידי המדינה. היא אמרה שאולי גופי התכנון צריכים לשקול הכשרת הבתים הקיימים גם אם הם בלתי חוקיים. נחשפו פניה האמתיים של ישראל. איפה הדמוקרטיה? בגלל היותם ערבים ליישב במקומם יהודים?"

ח"כ עיסאווי פריג': "הבעיה לא צריכה להיות ימין או שמאל. צדק הוא צדק. אזרח הוא אזרח. בגץ איבד מהברק שלו כגורם שמחזק את הדמוקרטיה ובשנים האחרונות, כשמדובר בלא יהודים הוא מתיישר עם האדונים. זה אור אדום. אנחנו יכולים לדבר. זו החלטה של מעצבי המדיניות. ראש הממשלה מצהיר על מלחמה הפשיעה בחברה הערבית ועל הקצאת מיליונים. הגיע זמן מעשה. זה הצעד שראש הממשלה יוכל לשדר 'מקומכם איתנו' ".

ח"כ אמיר אוחנה: "ח"כ איימן עודה טוען שמאז 53 לא גורשו ערבים. אבל ב-2005 גורשו עשרות אלפי יהודים כדי להכניס במקומם ערבים. מדובר בשדרוג. דור ב' של הדרישה להקפאת הבנייה בשטחים. עכשיו רוצים שנקפיא את הבניה היהודית גם בתחומי 48. אין להם חזקה חוקית על השטח ולכן יצטרכו לפנות אותו".

ח"כ יואב קיש: "הסיטואציה באמת כואבת – לקחת אזרחי המדינה ולהעבירם מהמקום בו הם גרים. מה קרה פה? עד היום כל הקונפליקטים נדונו בבג"ץ שהגיע להחלטה. לפני חודש וחצי ניתנה החלטת בג"ץ חלוטה. אנו בפתח שער מסוכן – לא לכבד בגץ חלוט זה פתח להידרדרות קשה. הדמוקרטיה היא הדרך היחידה. הדיון הזה עיקרו ערעור על בגץ חלוט וזו סכנה לדמוקרטיה".

ח"כ שרן השכל: "חוק הוא חוק. השופטים לא מסתכלים על צבע העור שלך. אני שומעת מנציגי ציבור שהחלטת בגץ לא אנושית, מטופשת. אותו דבר אני יכולה לומר על החלטת בגץ בעניין עופרה. אנו כמחוקקים חייבים לשמור על החוק ולא להיגרר להערות שמערערות את שלטון החוק".

חליל אבו אלגיעאן, ועד אום אל חירן: "השבט שלנו קיים בעתיר 60 שנה. לצערי שמעתי שאנחנו פולשים. המדינה הוציאה אותנו מאדמותינו ונתנה אותן לישובים יהודים. החלטת בית המשפט והמדינה מביישת. בושה וחרפה לצלוב אדם שחי במקום 60 שנה ולתת למגורים למישהו אחר, לא להקמת שדה תעופה או צורך בטחוני. השבט שלנו שילם בביטחון, שרתנו במשטרה, במג"ב בצבא. שטח חלופי אין. חורה שוללת אותנו. מאיימים עלינו לא לבוא לגור שם. יש להם ריבוי טבעי. אנו יכולים לחיות בשלווה ובשכנות עם יהודים. אין לנו בעיה עם דו קיום. שרתנו במדינה. מדברים על דמוקרטיה. דמוקרטיה זה להסתכל בגובה העיניים. יש לי זכויות. אין לנו מדינה אחרת. אנחנו רוצים דו קיום ולא להפלות אותנו".

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא: "הממשלה מוזמנת לבטל את החלטתה. מה שקורה שם זה הרצחת וגם ירשת. איפה הבדואים האלה היו? חיו באוויר לפני קום המדינה?" ח"כ שרן השכל: "הם בדואים. בדואים. נוודים". ח"כ חאג' יחיא: "תשכילי אם תשמעי: רישום הקרקע לא היה כי אז לא שילמו מסים על מרעה, על קרקע שלא מניבה".

ח"כ יוסף ג'בארין: "זה מקרה יוצא דופן שכל הטיעונים שאנו רגילים לשמוע אינם תקפים – לדברי בגץ הם לא פולשים ויש אפשרות תכנונית להקים במקום ישוב. הם יושבים שם ברשות ויש להם זכויות משפטיות. יש תוכנית להקים ישוב על אותה קרקע. אין סיבה להגיע לצעד בלתי אנושי של גירוש. שיקום ישוב משותף, יש אופציה של דו קיום".

ח"כ אכרם חסון: "למיעוט אין כוח פוליטי והוא לא יכול להילחם בפקידים. זה מביא לתסכול. יש מנהיגים ישראלים שאומרים שנאמנות זו אזרחות. זה לא מתיישב בשטח. המיעוטים רוצים לחיות כמו כל אזרח. בכפרים בנגב הם חיים בלי תשתיות, בלי חינוך, עולם שלישי. אם לא נהיה אחראים כדי שהאנשים האלה לא יבואו לידי תסכול, התסכול יאכל את צעירי המיעוטים".

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין סיכם את הדיון: "הודעתי מלכתחילה שלא תהיה החלטה. זה דיון מהיר שתכליתו לשמוע טענות". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ועדה בכנסת לא יכולה לקבל החלטות? זה תרגיל מחשבתי? אין לננו תפקיד כח"כים?" ח"כ אחמד טיבי: "אני מבקש להתחיל את הישיבה מחדש ולהצביע על הצעת החלטה לפיה על פי מסקנה הדיון תוקפא החלטת הממשלה". מ"מ יו"ר הוועדה, ח"ב בני בגין: "לא הודענו על הצבעה ולא תהיה הצבעה".