​הדיון בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב היה סוער וח"כ טלב אבו עראר שהפריע לדיון וקרא קריאות גנאי לעבר יו"ר הוועדה הוצא מאולם הדיונים

 

גם היום הדיון בהצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שהתקיים בוועדת הפנים, בראשות ח"כ מירי רגב, היה סוער והתאפיין בהוצאה של ח"כים ואזרחים מן האולם.

בדיון היום הוצגו ניירות עמדה של עמותת "במקום" – המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ושל תנועת "רגבים". כמו כן ח"כ חנא סוויד הציג את עמדתו במשך כרבע שעה. גם ארגונים אחרים הורשו לדבר.

ראשון הדוברים היה ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) שאמר ש"כל מי שסביב השולחן מבין שמצבם של התושבים הבדואים חייב להשתנות. לא ייתכן שנסכים לתשתיות לקויות. חלק ניכר מן הבדואים חיים ללא חשמל, ללא מים וילדים הולכים לבית הספר במשך שעות". הוא הוסיף ואמר כי ברור שהחוק יעבור ואולם צריך להעביר את החוק בצורה הטובה ביותר. "צריך לדאוג לטובת האזרח" סיכם ח"כ עמאר.

הרב משה יהודאי  מארגון "רבנים למען זכויות אדם", ציין כי ארגונו החתים למעלה מ- 800 רבנים על עצומה הקוראת לעצור את הליכי החקיקה של החוק עקב חשש חברי הארגון לטובת הבדואים בנגב. עוד אמר כי חברי הארגון משוכנעים שלמחוקקים יש כוונות טובות ואולם כוונות אלו עלולות "להביא את הבדואים לגיהינום עלי אדמות". הוא ביקש כי במקום הליכי חקיקה תקיים הממשלה הליך הידברות ממושך עם הציבור הבדואי.

ח"כ עומר בר לב אמר כי עוד לפני חקיקת החוק ניתן לקיים סדרה שלמה של פעולות למען הבדואים ואמר כי יתמוך בחוק רק אם תימנע התנגדות הבדואים.

מר רונן שובל  מארגון "אם תרצו", אמר כי הבעיה העיקרית בנגב היא בעיית השמירה על החוק. הוא אמר כי "ארגוני הדה-לגיטימציה הפכו סוגיה אזרחית ללאומית".

ח"כ מירב מיכאלי אמרה כי "אי אפשר שלא להכיר בעוול ההיסטורי שנגרם לבדואים. שטחי המגורים שלהם לא סומנו במפות כדי שייווצר ספק לגבי נוכחותם הקדומה בנגב. המדינה השאירה את הבדואים ללא חיבור למים ולחשמל".

מר ישי פולק, נציג התאחדות האיכרים, קבל על האפליה שבמתן זכויות בקרקעות לבדואים בהשוואה לחקלאים יהודים וערבים היושבים על אדמתם, אינם מקבלים זכויות כאלה ונדרשים לדמי היוון גבוהים עבור האדמה שעיבדו במשך עשרות שנים.

פרופ' אור יפתחאל שהציג עבור עמותת "במקום" תכנית אב לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב אמר כי מתווה פראוור להסדרת התיישבות הבדואים בנגב אינו טוב כי על פי המתווה מבקשים ראשית להסדיר את הזכויות בקרקע ורק לאחר מכן לתכנן. לדבריו ה סדר היה צריך להיות הפוך. הוא הראה כי כל היישובים הלא-מוכרים בנגב היו קיימים לפני קום המדינה וטען כי מסיבה זו יש לבדואים זכויות בקרקע.

בשלב זה ניתנה רשות לנציג תנועת "רגבים" להציג ואולם חברי כנסת ערביים הפריעו לו לדבר. ח"כ משה פייגלין מחה בתוקף על ההפרעות ואמר כי העלה את בעיית הפרעות הח"כים הערביים בנשיאות הכנסת. ח"כ מירי רגב קראה לח"כ טלב אבו עראר לצאת מהאולם הוא בתגובה סירב לצאת וקרא לעברה: "צריך להוציא אותך. את מפריעה!" למרות דרישתה החוזרת אליו לצאת מהאולם הוא חזר וסירב לצאת.

בצלאל סמוטריץ', נציג עמותת "רגבים", הציג מצגת המראה כי כל מרכז הנגב מכוסה ביישובים בדואים. הוא הדגיש כי הבדואים תובעים 20% מהשטחים האזרחיים בנגב (2.7 מיליון דונם) ואולם רק לאחוז אחד מהאוכלוסייה הבדואית יש תביעות בעלות על הקרקע. עוד אמר כי לקונפליקט בנגב יש שני צירים – לאומי ואזרחי. את הציר הלאומי, לדבריו, אי אפשר לפתור ואת הציר האזרחי יש לפתור בבתי המשפט. הצעת תנועת "רגבים" הייתה להסדיר בעלות בתוך ביישובים הלא-מוכרים ולהקים 3-4 יישובים עבור 6000 תושבים שאינן מוסדרים.

ח"כ חנא סוויד אמר כי "אזרח ישראלי רגיל אינו רוצה לעשוק את הבדואים. לא היו להם נסחי טאבו ולכן אין להם הוכחה פורמלית לבעלות על הקרקעות שלהם. העובדה שהצעת החוק אינה מתייחסת לטענות הבדואים מראה שמדובר בגישה קולוניאליסטית". ח"כ סוויד הוסיף ואמר כי הוא כופר בניסיון לייחס גוון לאומי למאבק הבדואים שכן הם משרתים בצבא ונאמנים למדינה. "החוק יוצר אזור של אפרטהייד שמחוצה לו אסור להקים יישובים בדואים" סיכם.

ח"כ טלב אבו עראר תקף את יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב ואת השר לשעבר בני בגין. הוא טען כי יו"ר הוועדה אינה מנהלת את הישיבה באופן שוויוני. לגבי השר לשעבר בני בגין אמר ח"כ אבו עראר כי הוא "מבקש שלא להאמין למר בגין שביצע עבודה לטובת האזרחים. מטרת העל של החוק היא נישול הבדואים מהקרקעות שלהם והעברתם למקום אחר". עוד אמר כי סיור וועדת הפנים שאמור להתקיים ביום א' הקרוב (24.11.13) לא תואם עם נציגי הבדואים ולכן החליטו מנהיגי הציבור הבדואי לקיים שביתה כללית. "כל הרשויות וכל בתי הספר יהיו נעולים", אמר ח"כ אבו עראר.