​דיון ראשון בהצעת חוק הותמ"ל

 

ועדת הפנים והגנת הסביבה, החלה לדון אתמול בפתרון נוסף להגדלת היצע הדירות בישראל – הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד – 2014.

את הצעת החוק מוביל קבינט הדיור בראשות שר האוצר, ח"כ יאיר לפיד שנכח בדיון.

בפתח הדיון אמרה ח"כ רגב כי כל חוק שיובא לוועדה בנושא הדיור יהיה חייב להתייחס לבעיות חברתיות. היא הדגישה כי עניינה של הוועדה, בראשותה, הוא בהורדת מחירי הדיור ובמתן אפשרות לכל אזרח למצוא דיור בהישג יד בשכירות או קנייה. היא הסבירה כי הצעת החוק מנסה להתיר שני חסמים בתחום הבנייה – איטיות התכנון והשבת אדמות מדינה לצרכי בנייה. היא הדגישה כי בחוק אין התייחסות להיבטים חברתיים. עוד אמרה כי לא נקבעו מחירי יעד של הדירות, לא ברור מהם הקריטריונים לזכאות למגורים במתחמים המועדפים וכיצד החוק יתייחס לאנשים בעלי מוגבלויות.

שר האוצר, שהציג את החוק ביתר פירוט, אמר כי הצעת החוק גובשה בהמשך להחלטת הממשלה שכותרתה "יישום הפרויקט הלאומי לדיור". היא נועדה להתמודד עם המשבר שיצרו מחירי הדיור והמחסור בדירות, ומטרתה להתמודד עם שני החסמים המשמעותיים ביותר שעומדים בפני משבר הדיור. החסם הראשון הינו הליך התכנון האיטי, המסורבל, הבירוקרטי והמיושן שהביא להתרוקנות המלאי התכנוני בישראל. לפי ההצעה יוקם מוסד תכנוני ארצי (הותמ"ל) שיקבל סמכויות רחבות לאשר מתחמים גדולים של אלפי יח"ד בכל מתחם ויגדיל את המלאי התכנוני.

החסם השני, הוא הקושי בפדיון קרקע ואיטיות ההליכים של הפדיון הזה. הצעת החוק מייצרת כלים חדשים כדי לפצות את מחזיקי הקרקע אבל גם להשיב את הקרקע לידי המדינה לטובת בניית פרויקטים למגורים. השר לפיד אמר: "אני יודע שיש מי מכם שיראו בצעדים הננקטים במסגרת הצעה זו צעדים אגרסיביים. מידת האגרסיביות של הצעדים הללו תואמת את עומק המשבר בשוק הדיור. אני מזכיר לכולכם כי נושא הדיור הוא האיום הגדול ביותר על דור שלם של ישראלים, והוא גם המסובך ביותר. זה האתגר הכי גדול והכי קשה שעומד בפנינו, זה הנושא המרכזי שאנחנו מתעסקים בו מדי יום".

הממונה על התקציבים באוצר, מר אמיר לוי, הדגיש את משמעות אורך זמן התכנון כשהציג נתונים לפיהם האורך הממוצע להליכי תכנון הוא 5 שנים והזמן להשבת קרקעות הוא כ- 10 שנים. עוד הראה מר לוי כי מאז שנת 2007 עלו מחירי הדיור ב- 50%. עוד אמר כי נוצר חוסר מצטבר בהיצע הדירות בשיעור של כ- 150,000 דירות.

חלק מחברי הכנסת הנוכחים בדיון ביקרו את הנתונים שהוצגו ואת עקרונות הצעת החוק. ח"כ חנא סוויד אמר כי על פי הנתונים חסרים כ- 45,000 דירות. עוד אמר כי "דיור בר השגה אין פרושו הכנסת משפחות לחור. יש לאתר אזור מתאים למגורים ולהתאים מחיר סביר לדירה בהתאם להכנסה חציונית". ח"כ תמר זנדברג בירכה את הממשלה על הניסיון להתמודד עם משבר הדיור אולם אמרה כי למעשה הצעת החוק מבטאת ניסיון לתכנן עוד ועוד שכונות למעמד הביניים על שטחים פתוחים ובשולי הערים. היא אמרה כי היה צריך לפעול לציפוף מרכזים עירוניים. עוד אמרה כי בותמ"ל אין מספיק ייצוג סביבתי ולא קיימים מספיק בלמים ואיזונים. כמו כן אמרה כי בהצעת החוק אין כל התייחסות למחיר הדירות, לדיור בר השגה ואין פיקוח על שכר הדירה. ח"כ יצחק וקנין אמר הצעת החוק לא תפחית את מחיר השכירות כי אין טיפול בהפחתת העלויות. "המדינה עושה קופה. כולם גוזרים קופון" אצר ח"כ וקנין. ח"כ באסל ג'אטס אמר כי הבעיה היא מחירי הקרקע והחוק אינו מתייחס למחיר הקרקע המשווקת. "אם המדינה תבנה בעצמה נוזיל מחירים", אמר ח"כ ג'אטס. ח"כ דוד אזולאי אמר כי אם המדינה הייתה מוסיפה תקנים בוועדות המחוזיות, "הפקק התכנוני" היה משתחרר.

ח"כ מירי רגב הסכימה לטענות על היעדר ההיבטים החברתיים בהצעת החוק ואמרה כי "חייב להיות בחוק הזה דיור ציבורי". חברי הכנסת של מפלגת "יש עתיד", בועז טופורובסקי ורינה פרנקל תמכו בהצעת החוק.

נציג העולים החדשים, מר אברהם שרנופולסקי, אמר כי 30,000 משפחות שרובם ניצולי שואה ונמצאים מתחת לקו העוני משלמים יותר מ- 60% מקצבתם לשכר דירה. ו"משרד האוצר מחכה שהם ימותו לפני שיקבלו דיור ציבורי". מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע, מר איתמר בן דוד, אמר כי בחמש השנים האחרונות המדינה מקימה וועדות עוקפות תכנון. הוא הלין על כך שלא הייתה כל התייחסות להערות ארגוני הסביבה לחוק ואמר כי לא קיים שיתוף ציבור התהליך המוצע החוק. "יש בחוק כוח עודף לממשלה ואין תהליך מובנה לעררים" אמר בן דוד.

 

בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב כי לדעתה הצעת החוק טובה והיא תגדיל את היצע הדירות. היא אמרה, עם זאת, כי "החוק לא יובא להצבעה ללא היבטים חברתיים, קרי ללא דיור ציבורי ודיור בר השגה בדגש על השכרה לטווח ארוך".