ועדת העלייה והקליטה קיימה היום דיון בנושא קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי עבור עולים חדשים במסגרת יום הדיור הציבורי בכנסת שנערך ביוזמת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ודב חנין. בפתח הדיון סיפר יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה כי פנו אליו עולים מתוך תחושה שהקריטריונים לדיור ציבורי, והמלאי שהמדינה מקצה לעולים חדשים ולעולים קשישים במיוחד, מהווים חסם בפני העלייה והקליטה בישראל. "מספר פעמים עמדנו על כך בוועדה שהדיור הציבורי לעולים קשישים הוא בסמכות משרד העלייה והקליטה גם מעל 20 שנה לאחר שעלו לישראל. בעצם נראה שהשארתם בסמכות וטיפול משרד העלייה והקליטה מפחיתה את סיכוייהם לזכות לדירה בדיור הציבורי לאור מיעוט הדירות העומדות לרשות משרד העלייה והקליטה ובהתחשב בתור הארוך של עולים קשישים הממתינים לדיור ציבורי. נדמה שהזכאות לדיור היא זכאות שאינה ברת מימוש". 

ח"כ קסניה סבטלובה: "כל העולים שנמצאים בתור של משרד העלייה והקליטה הם נפגעי הקליטה הישירה. העולים יוצאים לשוק פרוע ללא שום רגולציה ממשלתית. בשנות ה-90 הגיעו המון עולים ומצאו פתרונות בדמות דירות פרטיות שגרמו להתעשרות הבנקים ואנשים פרטיים. גם כיום אנחנו מבזבזים המון כספים לסיוע בשכר דירה. אנחנו מדברים על סכומים עצומים להפעלת ההוסטלים לפעמים 5000 שקל לחודש לעולה". לדבריה אם העולים היו מקבלים אפילו שני שלישים מהסכום ישירות לחשבונם הם יכלו למצוא דירות טובות לשכירות מאילו שהם גרים בהם כיום. "כל עוד לא יבנו דירות לדיור הציבורי עם בנייה תקציבית עוד פעם נתכנס פה ונשאר עם ידיים ריקות".

ח"כ טלי פלוסקוב הדגישה בפני הנוכחים כי הקריטריונים כיום הם כך שמי שעלה ארצה קודם זוכה לקדימות בתור גם אם זה יהיה על חשבון קשיש עולה חדש בן 90 שידחק לסוף התור. "לא יכול להיות שלפי כל הפרמטרים התמיכות של משרד העלייה הן עד 10 שנים אבל לעמידה בתור לדירה ציבורית עולה חדש קשיש יישאר לנצח בתור של משרד העלייה והקליטה. אתם לא מעריכים את האנשים שעלו ארצה. האנשים המבוגרים לא יכולים לשבת איתנו. הם לא יכולים להגיע לכנסת להילחם על זכויותיהם". ח"כ פלוסקוב הדגישה כי הפתרון לבעיית הדיון יכול לבוא רק באמצעות תמיכה דיפרנציאלית. "אם ניתן את הכסף לנזקקים נוכל באמת לעזור להם. אנחנו מפטפטים במקום לבנות תוכנית לאומית – אז צריך להתחיל לעבוד במקום כיבוי שריפות ודבר ראשון צריך לבנות תוכנית עבודה כי היום אין עוד פתרון"

עו"ד איילת הלברשטט אחראית תחום דיור ציבורי במשרד המשפטים הסבירה כי יש שני תורים שונים נפרדים לדיור ציבורי בין משרד העלייה והקליטה למשרד השיכון. "יש עולים צעירים שיכולים להמתין 15 שנה לדיור ציבורי וכאשר נגמרת להם הזכאות הם נכנסים לתור של משרד השיכון וההמתנה שלהם מתחילה מההתחלה".

אלכס טנצר יושב ראש המטה למען עובדי הקבלן טען כי מבחינת מדינת ישראל, 27 אלף זכאי דיור ציבורי של משרד העלייה והקליטה לא נחשבים. "כאשר מדברים על קריטריונים ישבה ועדה של משרד העלייה והקליטה לפני 17 שנה שקבעה שגודל של דירה מנימלית במקבץ דיור של קשיש תהיה 25 מטר ואילו בפועל ישנם קשישים שגרים בדירות של 8 עד 12 מטר. אני מכיר אנשים שהיו בתור במקום השלישי ופתאום הודיעו להם שהם עלו למקום מאה בתור. אם אין דירות שום קריטריונים לא יעזרו. היחס כלפי עולים חדשים לא נמצא על המפה".

מרינה זמסקי פעילה חברתית אמרה שאי אפשר לשמוע יותר על 3000 זכאי משרד השיכון ולשכוח את זכאי משרד הקליטה וניצולי שואה שהם המסה הקריטית מבחינתה. "כשיש נושא כל כך כאוב למדינה אז יש שקר ועיוות נתונים. אני קוראת ליו"ר הוועדה לצאת בקריאה לכל חברי הכנסת לקחת אחריות. אני לא חושבת שאפשר לזרוק על משרד העלייה והקליטה לבנות מקבצי דיור והוסטלים. הם לא משרד ייעודי לבנייה. אבל ברגע שהמדינה מקנה להם את תעודת הזכאות, זה נוח למדינה להחזיק את האנשים במשרד הקליטה ולא לראות אותם בעיניים".

חביב קצב סמנכ"ל משרד העלייה והקליטה סיפר כי בשיחה עם שר השיכון נאמר לו שיש 150 אלף איש הממתנים לדיור ציבורי, מספר הכולל גם את אלו הזכאים לסיוע בשכר דירה כאשר כ-65 אלף מתוכם הם קשישים שזכאים לסיוע מוגדל בשכר דירה במידה והם מקבלים השלמת הכנסה יחד עם קצבת זקנה. "האנשים האלה צריכים להתמודד בשוק החופשי – הבעיה הזאת נובעת מכך ששנים ארוכות לא בונים, הממשלה נותנת עוד פתרונות אבל היקף הדרישה הוא כזה עצום וגדול ולצערנו השעון הביולוגי לא עוצר אבל התנאים שלהם בשוק החופשי לא קלים ולא פשוטים".

יו"ר הוועדה אברהם נגוסה סיכם את הדיון ואמר כי מדובר בנושא מאד חשוב וכאוב לעולים, חלקם הגדול קשישים, הממתינים עשרות שנים לדיור ציבורי. "הוועדה בראשותי לא תפסיק להיאבק ולקרוא למדינה לקחת אחריות. הוועדה קוראת לשרת העלייה והקליטה לגבש תוכנית עבודה, למתן מענה ל-30 אלף העולים בראש תור הממתינים לדיור ציבורי. זאת במסגרת חגיגות ה-70 למדינה, שכן מדובר במעשה ציוני וחברתי ממדרגה ראשונה. ניתן להקצות לכך את התקציב העודף במקום להחזירו בתום השנה למשרד האוצר".