וועדת העלייה והקליטה של הכנסת, סיירה היום (ראשון) במרכז הקליטה במבשרת ציון. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר כי "הגענו לראות ולשמוע מקרוב את מצוקתם של דיירי מרכז הקליטה. ראינו את הצפיפות והתנאים הבלתי-נסבלים בהם מתגוררות משפחות שלמות, ועל הכל נדון בוועדה, אליה נזמן את הגורמים ונציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ונדרוש מהם לפעול לטיפול הבעיות שעלו בסיור". בנוסף, הבטיח ח"כ ד"ר נגוסה לעקוב אחר סוגיית מכירת הקרקע והוסיף כי "לא ייתכן ש65 דירות נותרות בלתי-מאוכלסות לאור סוגיית מכירת הקרקע, בעוד שמשפחות רבות נאלצות להתגורר בדירת חדר אחת". בשבוע הבא גם ייערך דיון בוועדה בשיתוף עם ועדת הפנים, בסוגיית העלאת שארית יהודי אתיופיה לארץ.

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) קראה אמנם לעולים לצאת לעצמאות, אך הזהירה מפני "הרתיעה והגזענות שיש בחברה הישראלית", ואילו ח"כ מוטי מיוגב (הבית היהודי) סיפר כי בתו חנכה מספר משפחות במרכז הקליטה במשך שנים אחדות, ועדיין נמצאת עימן בקשר, וקרא לבדוק את מכרז מכירת המקום - בפרט כי צפויה עליית יהודים נוספים מארצות רבות אחרות.

יהודה שרף, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית קרא לצעירים העולים העובדים, לצאת לדרך עצמאית והבהיר כי כל-אחד מהם מקבל מענק סיוע בשכר דירה מדי חודש 1500 ₪ ולימודים אקדמיים חינם. לאחר חמש שנים מהעלייה לארץ, אותו עולה יקבל משכנתא מלאה. שרף הדגיש כי מטרת מרכז הקליטה להכין את העולים לעצמאות, ולקליטה בחברה הישראלית, וכיוון שהמקום הוא זמני עולה נמצא במקום חצי שנה-שנה בלבד. לעומת זאת, העולים מאתיופיה נשארים לפחות כשנתיים לצורך אולפן גיור ולאולפן עברית. לדבריו, כיום כ 861 עולים במרכז, רובם שנה שישית ויותר, בגלל הקושי לרכוש דירה או בגלל אי-רצונם לצאת לדרך עצמאית. הוא הדגיש כי את מי שאיננו קשיש או משפחה חד-הורית, הסוכנות מעודדת לעזוב ולרכוש דירה עצמאית. "יש במרכז הקליטה אנשים עובדים המרוויחים היטב, ובכל זאת מתעקשים להישאר במרכז הקליטה. כמה עשרות משפחות רכשו ורוכשים דירות בשנה האחרונה. במקום הושק סידור עברי-אמהרי, פעילות חגים ומורשת ישראל, בני הנוער וחניכי בני עקיבא מסייעים לקשישים, אירועי בר ובת מצווה, הדרכת-הורים, וקורסים מקצועיים כקונדיטוריה, תפירה, נהיגה, אומנות ועוד. הקשר עם המשפחות נמשך גם שנים רבות אחרי שרכשו דירה ויצאו לחיים עצמאיים", אמר.

הרב מנחם ולדמן, מרכז תכנית היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית, הוסיף כי מרכז הקליטה זכה להצלחה רבה, כבר באתיופיה מתחיל הליך שיבה ליהדות, וכ-63% מהגיורים בארץ נעשים במרכזי קליטה, והמתגיירים מגיעים למוסדות חינוך טובים ביותר.

נציגי העולים, גלגאי טפרה ויינאסו אימבלה הלינו על צפיפות בחדרים ועל העיכוב בהעלאת שארית יהודי אתיופיה, ודרשו כי יובטח פתרון-דיור בטרם יימכר המרכז. טמסגין באייה הוסיף כי חלק מהעולים לא ראו את בני משפחותיהם שנותרו באתיופיה למעלה מעשרים שנה, ואילו אייאו וורקו קרא להגדלת סכומי המשכנתאות לרכישת דירה, שנשארו קבועות למרות העלייה במחירי הדירה, ולהענקת זכאות גם לבודדים ורווקים. למה מנגשה ציין כי שכר הדירה במרכז גבוה במיוחד, כ-1500 ₪ לדירת-חדר. נציג הסוכנות הבהיר מנגד, כי הגדלת המשכנתא היא באחריות הממשלה, והתנאים הפיזיים במרכז הם באחריות משרד הקליטה.

יורם שמעון, ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, קרא אף הוא להתמקד בשיפור התשתיות של הדירות והסביבה, שהוקמו לפני כארבעים שנה, כאשר לדבריו, המועצה פועלת ככל יכולתה, בניקיון, התנדבות ובטיחות בדרכים אך בכך אין די, והעולים חיים כאן בתת-תנאים ועל משרד הקליטה לטפל בכך".

רוני שטייניץ, חבר המועצה, סיפר כי רשת "ישרוטל" תרמה עשרות-אלפי ₪ להקמת מגרש כדורסל לילדי העולים, ואילו עו"ד יוסי ריכטר, היועץ המשפטי של קופת הפנסיה לעובדי הסוכנות היהודית הבהיר כי כל עוד העתירות בבג"ץ בנושא מכירת המקום טרם נדונו – לא תתקדם המכירה.

רצ"ב מצגת שהובאה בסיור