למרות המחסור ברופאים בארץ, מקשה משרד הבריאות על קליטתם של רופאים-עולים. יו"ר ועדת העלייה והקליטה אברהם נגוסה: רבים נדרשים לרישוי-מחדש, בתהליך ארוך שגורם לחלקם לרדת

בשלוש השנים האחרונות, עלו לארץ 1,594 רופאים-עולים, רובם מרוסיה, אוקראינה, ארה"ב וצרפת. 34% מהם רופאים, 20% אחיות ואחים, 18% פסיכולוגים, 8% רפאי שיניים, ועוד. למרות זאת, רבים מהם מתלוננים על קשיים בירוקרטיים רבים שמעמיד משרד הבריאות בדרך לרישיון רפואה ישראלי. חלקם, תולים זאת ברצון לשמור על מקום העבודה של רופאים-ישראליים – ולא מסיבות מקצועיות. יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "רבים מהעולים נדרשים לתהליך ארוך מדי, שגורם לחלקם לעזוב את הארץ. יש להסיר חסמים בכדי להקל את עלייתם לארץ".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הוסיפה כי 68% מהרופאים-העולים הנדרשים לעבור בחינה ישראלית – אינם מצליחים בה בפעם הראשונה. "ראש הממשלה קורא ליהודי צרפת לעלות לארץ – ומאידך כשהם עולים הם נחסמים ע"י קשיי תעסוקה לא-פשוטים, בירוקרטיים ולא-מהותיים". לדברי ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) "למרות הבטחות משרד הבריאות, שנה אחרי שנה – אין שינוי מהותי. בהחלטות הממשלה נקבעו לוחות זמנים ברורים למשרדי הממשלה, וראש הממשלה לא עומד במילתו". פורר קרא לאמץ את כללי האיחוד האירופאי בשינויים המחייבים, המאפשר מעבר רופאים מארץ לארץ. ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני) הזהיר מפני חזרת העולים לארצות מוצאם "בגלל

הבירוקרטיה, פערי תרבות ואי-התגייסות מספקת של החברה הישראלית לקליטה חברתית" וקרא לקבוע ייצוג של 1-2% לעולים מארצות המערב ואתיופיה בשירות הציבורי. יעקב מרגי (ש"ס) התריע על תופעת הנשירה ממוסדות החינוך של ילדי העולים מצרפת. "בקשתו של שר הבריאות את עזרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת – היא עדות להתנגדות העזה של הגורמים המקצועיים במשרדו".

סופה לנדבר (ישראל ביתנו) ציינה כי "גילדת הרופאים סגורה, ופוטנציאל העלייה מצרפת איננו ממוצה. כל עולה עובר קשיים אדירים לשחזר את מעמדו הכלכלי, המקצועי והחברתי מארץ מוצאו". היא קראה להגדיל עבור רופאים-עולים את מכסת שעות לימוד העברית באולפן.

הפרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ציין את נכונות משרד הבריאות לפטור מבחינות לרופאי השיניים-העולים, ולדבריו, אחת הבעיות היא ההכרה במקצוע ייעודי שאינו מוכר בישראל, או תחומי לימוד שאינם חופפים, אשר דורשים התאמה ייחודית של המשרד.

ד"ר דיויד טיבי, רופא עולה מצרפת, 20 שנה כירורג ובעל התמחות בשתלים, התלונן כי נכשל פעמיים בבחינה הישראלית, כיוון שנשאל על תחומים בהם לא עסק מאז לימודי הרפואה, ולא נבחן – כפי שביקש – בתחומי התמחותו.

מארק אייזנברג, יו"ר קעליטה, ארגון הגג של עולי צרפת, סיפר על תכניתם לקליטת 50 אלף עולים צרפת, אך על משרד הבריאות להעניק פטור ממבחנים עיוניים ומעשיים לכלל רופאי השיניים, ואילו הד"ר רפאל הלרמאיר סיפרה על כישלונם של כל העולים בבחינת האתיקה ברשות לניירות ערך, שאיננה מאפשרת להיבחן אלא בעברית. לדברי עו"ד לאה אלבז, נציגת לשכת עורכי הדין, ע"פ נתוני ארגון הבריאות העולמי, צרפת היא בעלת מערכת הבריאות המתקדמת ביותר –  אך למרות זאת משרד הבריאות דורש פטור מבחינה רק בתמורה ל 14 שנות ניסיון. אלי גבאי, יו"ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, התריע כי המבחן המקצועי הוא המסננת היחידה הנדרשת, ועליה להיות שווה לכלל העולים והלומדים.

​