השגריר מת'יו גולד בוועדת העלייה והקליטה מרגיע: אין אנטישמיות בבריטניה. ח"כ עינת וילף: בבריטניה קולות חזקים למאבק באנטישמיות, באנטי-ישראליות, ובמיוחד לשיתוף פעולה עמוק והדוק יותר עם מדינת ישראל

ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה אתמול (שלישי) בשיתופי-פעולה אקדמיים בין בריטניה לישראל. בישיבה הועלו טענות על גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות אך מנגד שגריר בריטניה בישראל מת'יו גולד, טען כי מדובר בסטריאוטיפים לא-מציאותיים. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ עינת וילף (העצמאות) אמרה כי "השגריר הוכיח פעם נוספת את מחויבותו העמוקה לחיזוק היחסים בין שתי המדינות. הופעתו בוועדה ודבריו הנלהבים הוכיחו, כי יש בבריטניה קולות חזקים למאבק באנטישמיות, באנטי-ישראליות, ובמיוחד לשיתוף פעולה עמוק והדוק יותר עם מדינת ישראל ועם מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר". וילף ציינה כי "עלינו לחזק את הקשר בין המדינות ובין האנשים במגוון רב של תחומים, ובמקביל לפעול ללא פשרות למאבק בגילויים הזויים ומסוכנים של אנטישמיות ואנטי-ישראליות. גם אם הכוס הרבה יותר מחצי-מלאה עדיין יש חשיבות רבה שלא להיות שאננים מול עמדות, דעות, ופעילויות שיש להוקיע בכל חברה בריאה".

מת'יו גולד, שהוא היהודי הראשון בתפקיד, אמר כי "בישראל יש שתי טעויות נפוצות, שבבריטניה יש אנטישמיות ושבאקדמיה יש חרם על ישראל, ואין מגוחך יותר מטענות אלו. אני בא מקהילה יהודית חמה, תומכת ומאוחדת. עצוב שישראלים חוששים ללמוד בבריטניה, יש מאות אוניברסיטאות בבריטניה ורק במיעוט-זניח מתוכן יש פעילות אנטי-ישראלית. סטודנטים ישראלים הם שגרירי ישראל המייצגים את המציאות בארצם בצורה הטובה ביותר. יש קבוצה קטנה מאוד בבריטניה, כמו במדינות אחרות, הפועלים נגד זכות-הקיום והלגיטימיות של ישראל. הם מיעוט צעקני וקולני. אני גאה להיות שגריר בריטניה, גאה להיות יהודי בריטי, וגאה להיות במולדת היהודים. עד מלחמת ששת הימים ישראל נתפסה כדוד הנלחם בגוליית, היום היא נתפסת כגוליית בעצמו. הבעיה היא לא הסברה או אנטישמיות אלא עצם הבעיה". דניאל סימן, סמנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות הדגיש כי "ישראל נמצאת במלחמת תודעה ואני מצפה מהשגריר שלא יתמקד בהתנחלויות שהן ישובים לגיטימיים, כמכשול לשלום – אלא במלחמה בטרור".

ברי שאו, מחבר הספר  ISRAEL RECLAIMING THE NARRATIVE טען כי סטודנטים מוסלמים סבלו פחות ממחצית מכמות ההתקפות הגזעיות עליהם מאשר סטודנטים ישראלים ויהודיים, וקרא לאפס-סובלנות כלפי אנטישמיות. "יש קשר ברור בין האנטי-ישראליות לאנטישמיות. סטודנטים וגופים רבים מדווחים על התקפות אנטישמיות ואנטי ישראליות, האם כולם טועים?! כשממשלת בריטניה תוקפת את ישראל זו אנטישמיות במסווה של אנטי-ישראליות".

דב מימון, מהמכון למדיניות העם היהודי הוסיף כי "בהסתה האנטי-ישראלית איש לא מדבר כיום על ההתנחלויות או הכיבוש, אלא על שלילת זכות קיומה של ישראל. לא מדברים על 67' אלא על 48'". דב בדין קרא לעומתו לממשלת בריטניה לפעול נגד ההסתה בספרי הלימוד הפלשתינאיים.