תוכן דף
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות בראשות ח”כ פרופ` מיכאל נודלמן, קיבלה היום דווח מהשר לקליטת העלייה ח”כ זאב בוים בנושא: מצבם הקשה של העולים מאתיופיה –בעקבות הצעה לדיון מהיר של ח”כ קולט אביטל.
ח”כ פרופ` מיכאל נודלמן יו”ר הוועדה: ”יש לפעול לשיפור קליטה בתעסוקה של אקדמאים עולים מאתיופיה. לא ייתכן שאלפיים אקדמאים יוצאי אתיופיה לא ישובצו במקצועם. אני מברך את השר הן על התכניות הרבות לשיפור קליטת עולי אתיופיה ובמיוחד על עריכת בדיקת הצלחת התכניות לשיפור הקליטה ע”י גוף חיצוני ובלתי תלוי. אני קורא לראש הממשלה לכנס את ועדת השרים לעליה, קליטה ותפוצות בראשותו לבחון את קליטת תלמידים יוצאי אתיופיה, שכן העובדה שבבתיה”ס הממלכתים דתיים הם מהווים 80% מן התלמידים בכתות אינה תורמת להם או להעלאת הרמה הלימודית במקום”.
השר לקליטת העלייה ח”כ זאב בוים: ”מערכות הקליטה במדינת ישראל הן מהטובות בעולם ובעלות הישגים מוכחים. הממשלה והמשרד לקליטת העלייה משקיעים משאבים גדולים בקליטתם ושילובם של עולי אתיופיה, יותר מלכל קהילות עולים אחרות. הקליטה היא תהליך ארוך שנבחן לאורך שנים, חלק מהפירות נראים היום וחלק יראו בהמשך. כך גם את עליית יהודי אתיופיה, יש לבחון אל מול נקודת ההתחלה וניתן למנות הישגים רבים עימם יעדים רבים לעתיד. המשרד לקליטת העלייה מפעיל תוכניות רבות ומגוונות למען קליטתם ושילובם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית בתחום התעסוקה, החינוך, התמודדות עם אלימות ועוד”.
ח”כ קולט אביטל, שיזמה את הדיון המהיר בנושא: ”כמי שכיהנה כיו”ר הוועדה ועסקה בנושא קליטת יהודי אתיופיה רבות, לא ניתן להתעלם מהתוצאות העגומות של קליטת העלייה מאתיופיה - במיוחד מיצירת שכונות עוני של עולים יוצאי העדה, המהוות מוקד ליצירת קשיים ומן העובדה שאקדמאים יוצאי העדה אינם מועסקים במקצועם. חשוב לבחון את התוצאות העגומות כדי לשפר את הקליטה.
ח”כ מרינה סולודקין הציעה: ”פונים אלי בוגרי צבא המבקשים לשלבם בחקלאות. אני מאמינה שאם המדינה תקצה אדמה ומכסות מים, ניתן יהיה לשלבם בקליטה מקצועית מוצלחת בתחום בו יש להם ניסיון”. היא הוסיפה הצלחתי בפנייתי ליו”ר הכנסת ולמנכ”ל הכנסת להקצות בערוץ הכנסת שידורים בשפה האמהרית. אני פונה לשר לקליטת העלייה לסייע בהקצאת ערוץ ותדר נפרד בשפה האמהרית, כיוון שהדבר מהווה חלון לעדה להכיר את החברה הישראלית וחוקיה”.
ח”כ זאב אלקין הציע לשר: ”האם לא כדאי להכניס למרכזי הקליטה בו-זמנית קבוצות של עולים מאתיופיה, גם במטרה לשפר את הוראת השפה העברית לילדיהם באולפנים שבהם – כדי למנוע פערים לילדים ממשפחות המגיעות טיפין טיפין לאחר פתיחת האולפן. על המשרד לעודד את צעירי העדה לרכוש השכלה גבוהה שתשפר קליטתם בתעסוקה”.
מר חנוך צמיר משנכ”ל המשרד לקליטת העלייה: ”כיום נמצאים בארץ 105,000 יוצאי אתיופיה וילדיהם ילידי הארץ. 7,000 מהם במרכזי קליטה. המשרד הקים מוקדי קליטה ב-20 ישובים עתירי עולים, שמטרתם לאגם משאבים ותקציבים לסייע באופן הוליסטי לעולים בכל התחומים בשפתם. בתקציב 13 מיליון ₪ מתקציב המשרד ובנוסף 10 מיליון ₪ מגופים נוספים. מוקדי הקליטה פועלים בשיתוף הרשות המקומית, המשרד לקליטת העלייה, הקהילה וארגונים וולונטריים רבים. בסיוע מוקדי הקליטה הושמו בעבודה 1,287 עולים מאתיופיה לאחר הכשרה ותוך מעקב ולווי במקום העבודה. האגף לקליטה בקהילה מפעיל בשיתוף ג`וינט ישראל ומכון ברנקו-ויס מפעיל ב-8 ישובים
כל חברי הוועדה שיבחו את השר לקליטת העלייה על תכניותיו ופעולות לשיפור קליטת עולי אתיופיה.
מסרט וורקו: אחראית פרוייקטים חינוכיים במשרד לקליטת העליה: בתכנית ”אופק לבגרות” השתתפו בשנת התשס”ו 1,029 תלמידים יוצאי העדה. בחודש יוני סיימו 340 בוגרים (כתה י”ב) את התוכנית. 75% מהם זכאים לבגרות ו-52% מהם זכאים לבגרות איכותית. ”
חביב קצב , מנהל אגף בכיר לדיור במשרד לקליטת העלייה, דווח על מו”מ עם משרד האוצר לעדכון מענקים כדי לאפשר לעולים לרכוש דירות בשכונות מעט יותר טובות. הוא דווח כי המטרה הינה להכשיר העולים כמרכזי הקליטה משך 14 חודשים ובכוונתם לשלבם בקהילה, ביישובים במרכז הארץ.
ח”כ אורי אריאל: ”אני חוזר וקורא לשר לקליטת העלייה לפעול להעלאת כל הפלאשמורה שבמחנות באדיס וגונדר עכשיו, כיוון שהם בסכנה”.
מר וונדה קסהון, מארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה: ”כל מערך מוקדי הקליטה אינו משפר את הקליטה, אלא מקנה מתרגמים במקום לשלב במוסדות הרשמיים עובדים מקצועיים מקרב הקהילה”.
יו”ר הוועדה ח”כ מיכאל נודלמן סיכם את הדיון: ”בעוד 6 חודשים נתכנס שוב לבחון את התקדמות התכניות לקליטת עולי אתיופיה והצלחתן.
