תוכן דף
מנתונים חדשים של הנש”מ: עולי חבר המדינות מהווים 8% מ- 53,000 העובדים בשרות המדינה.
כיום מועסקים בשרות המדינה 606 עובדים יוצאי אתיופיה לעומת 485 ביולי 2005
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות בראשות ח”כ פרופ` מיכאל נודלמן, קיימה היום ישיבה בנושא: שילוב עולים חדשים בשרות המדינה בהשתתפות נציב שרות המדינה מר שמואל הולנדר.
חה”כ פרופ` מיכאל נודלמן, יו”ר הוועדה: ”יזמתי את הישיבה בנושא על סמך נתונים קשים שבידי משנת 2004 המעידים על שילוב זעום של עולים יוצאי חב”מ בכלל בשרות המדינה שעמד על כ-18.8% לעומת 56.4% ילידי הארץ. חשוב לי לבדוק מה המצב כיום ולראות כיצד לשפרו”.
שמואל הולנדר, נציב שרות המדינה (נש”מ): ”הנציבות מטפלת בכ-10% מהשרות הציבורי (כ-60,000 עובדים). אין בידינו כלים משפטיים לפעול להעדפה מתקנת לעולים יוצאי חבר העמים, אנו יכולים לפעול רק בתנאי שעומדת לרשותנו חקיקה”. הוא הוסיף: ”אני במגעים עם השר לקליטת העליה לקביעת משרות ייעודיות לעולים יוצאי אתיופיה בתפקידים משמעותיים כגון: בפרקליטות”.
הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה בנש”מ דווחה לוועדה נתון חדש - כיום מועסקים בשרות המדינה 606 עובדים יוצאי אתיופיה לעומת 485 ביולי 2005, טרם חקיקת החוק המקנה להם העדפה מתקנת בשרות המדינה. נוספו 100 עובדים יוצאי אתיופיה לשרות המדינה”.
כרגע מתקיימים שני פרוייקטים יעודיים לקליטת עולים יוצאי אתיופיה בשרות המדינה בשיתוף משרד הקליטה קורס להכשרת קלדניות שופטים והן הכשרה לבתי –המשפט. משנת 2003 – נוספו לשרות המדינה 350 עולים מברה”מ לשעבר שעלו לאחר שנת 1989. בשרות המדינה מועסקים כיום 4,800 עולים מחבר ברית המועצות מתוך 53,000 עובדים המהווים 8% מכלל עובדי שרות המדינה”.
ח”כ קולט אביטל: ”האם הוציא הנציב מכתב לשרים ולמנכ”לי המשרדים הקורא לקלוט עולים חדשים? והאם יש לכך מכניזם לבדיקת האכיפה”?.
חה”כ יוסי ביילין: ”אין מקום לחקיקת העדפה מתקנת לעולים מברה”מ עם זאת יש מקום למאמץ להגדיל נגישותם למכרזים – בין שיפורסמו בתקשורת הרוסית ובין שיתקיימו בשפה הרוסית”.
חה”כ יורי שטרן: ”זו תמונה קשה שאחוז העולים יוצאי חב”מ בשרות המדינה עומד על כ-14% וברגע שמסירים את העובדים הזמניים מגיעים ל-4.3%. במשרד החוץ לדוגמא: רק 0.5% מבין העובדים הם יוצאי ברה”מ. מדוע משרד החוץ אינו שולח שגרירים למדינות חב”מ לשעבר שהם דוברי השפה. העדר שילוב עולים בשרות המדינה פוגע בשרות המדינה, בעליה ובצעירים. יש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת הנושא”.
חה”כ רוברט אילטוב: חשוב שבוועדות המכרזים אחד החברים יהיה יוצא בריה”מ לשעבר, שכן חברי ועדת המכרזים דוחים עולים בשל קשיי שפה ואי הבנת המנטליות של העולה למרות הידע המקצועי והנסיון הרב שברשותם.
חה”כ סטס מיסז`ניקוב: ”יש לתת אמון גם במי שיש לו מבטא (רוסי) ולא נולד כאן. יש לבחון לגופו של אדם. העדפה מתקנת לגבי 1.2 מליון עולים בעלי השכלה זה אפילו מעליב.
דני אדמסו, מנכ”ל אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה: ”כדי שחוק שרות המדינה והתיקון לייצוג הולם הנוגע לקהילה האתיופית ישא ערך, עליו להיות מגובה בהחלטות ממשלה והנחיות מפורשות של נציב שרות המדינה לגבי יישומו. לצערי, שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה הוא נמוך מהשכר הממוצע במשק כיוון שהם עוסקים בעבודות שאינן הולמות את הכשרתם ורובם עובדים בעבודות זמניות. אני מבקש שהשרות הציבורי יקלוט יותר אקדמאים בני הקהילה. השתלבותם של יוצאי אתיופיה בשרות המדינה עשוי להוות מופת עבור מעסיקים גם מקרב המגזר הפרטי”.
חה”כ סופה לנדבר: עלינו להלחם למתן העדפה מתקנת להעסקת עולים מחב”מ בשרות הצבורי – מכיוון שהדבר כואב לנו מאד, ובעיקר למען מדינת ישראל”.
להלן החלטות הוועדה:
1. הוועדה תובעת עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעולים מאתיופיה במשרדי הממשלה עפ”י החוק.
2. חברי הוועדה ישקלו חקיקה שתרחיב חוק זה גם לחברות ממשלתיות, תאגידים ורשויות מקומיות.
3. הוועדה קוראת לנציבות שרות המדינה להקל על עולים מבריה”מ לשעבר ומאתיופיה את הגישה למכרזים הן באמצעות פרסום המכרזים בעתונות הרוסית ואמהרית והן באמצעים אחרים.
4. לערוך בדיקה יסודית במשרדי הממשלה לגבי העסקת עולים במסגרתם ולדווח על כך לוועדה, ולפעול להכנסת עובדים דו ותלת לשוניים לשרות הציבורי.
5. הוועדה תזמן מנכ”לים ושרים במשרדים בהם ייצוגם של העולים דל לשם העלאת יצוג העולים בהם
6. הוועדה שואפת להעדפה מתקנת במסגרת תוכנית רחבה לקידום עולים בשרות הציבורי ובמידה שהדבר לא יסתייע ביוזמת נציב שרות המדינה, תבחן הוועדה חקיקה או החלטת ממשלה.
7. ללא שיפור בייצוג העולים בשרות הציבורי בתוך שלושה חודשים תשקול הוועדה הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.
