תוכן דף
ח”כ הרב מיכאל מלכיאור: ”המסר בעולם היהודי בחו”ל, הוא שאם רוצים לתת חינוך טוב לילדים, ישראל אינה המקום”
ח”כ פרופ` מיכאל נודלמן: ”שיעורי הנשירה והזכאות לבגרות
בקרב העולים הם קטסטרופה”
ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העליה, הקליטה והתפוצות דנו היום ב”הישגי תלמידים עולים” - ישיבת מעקב בהשתתפות מנכ”לי משרד החינוך והמשרד לקליטת העלייה.
בישיבה הקודמת, שהתקיימה בחודש יולי, התריעו הוועדות על מצב מחריף של התלמידים העולים במערכת החינוך: 50% מהם נושרים ממערכת הלימודים, ורק 50% מהניגשים לבגרות זכאים לתעודה.
שמואל אבואב, מנכ”ל משרד החינוך, דיווח לוועדה כי משרדו רואה בעלייה חשיבות גדולה, ולכן התקציב ב-2007 לא יפחת מתקציב 2006. ”יש טיפול בעולים בכל יחידות המשרד, ועתה נוספו תקציבים לפרויקטים מיוחדים. המשרד מתמקד בהרחבת מסגרות לרכישת השפה העברית - תוספת של 1,200 שעות - 6 שעות לכל תלמיד; הרחבת זכאות לבגרות - תהליך מואץ של התאמת הבגרות לעולים חדשים, ותכניות נוספות להגדלת שיעור הזכאים לבגרות. לצורך מטרות אלו, הוקצבו 40 מלש”ח. כן פועל המשרד להקטנת הנשירה מהמערכת: בתחילת תשס”ז היו 11,560 נושרים. המשרד איתר 6,000 מהם - יותר ממחצית - והשיב אותם למערכת החינוך. יתכן שחלק מ-5,560 הנושרים הנותרים, נמצאים במסגרות אחרות. המשרד פועל לאיתורם”.
ארז חלפון, מנכ”ל המשרד לקליטת עלייה: ”המשרד משקיע כ-23 מלש”ח לקליטת ילדי העולים ושילובם במערכת החינוך ובחברה, באמצעות תכניות רבות בתחום החינוך הבלתי פורמלי. תכניות לתגבור לימודים ותכניות ממוקדות להשגת תעודות בגרות והעצמת השפה העברית, הביאו לשיפור ניכר ברמת הישגי התלמידים העולים והגדלת הזכאויות לבגרויות ולצמצום היקפי הנשירה”.
ח”כ מיכאל נודלמן, יו”ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: ”שיעורי הנשירה והזכאות לבגרות בקרב העולים זו קטסטרופה. יש לפעול בנושא בדחיפות, כמו במצב מלחמה. עם זאת, אני שמח על הגישה החיובית של משרדי החינוך והעלייה לשפר את המצב. אני מתרשם שנעשה כבר מאמץ, אולם דרוש מאמץ ניכר נוסף, כי הפער עדיין גדול”.
ח”כ הרב מיכאל מלכיאור, יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט: ” אני מאוד מברך על מאמצי המשרדים, אך נראה לי שטרם הופנם בכל המערכת שמדובר במצב חירום. המסר שאני שומע מהעולם היהודי בחו”ל, הוא שאם רוצים לתת חינוך טוב לילדים, ישראל אינה המקום. מסר כזה אסור שייצא ממדינת ישראל. החינוך הוא תשתית קיומנו.”
ח”כ זאב אלקין, יו”ר ועדת המשנה לבדיקת מצבם של תלמידים עולים: ”המאמץ שעושה משרד החינוך להעלאת שיעורי הזכאות לבגרות מיועד לכלל התלמידים, והעולים בכלל זה. יש לרכז מאמץ ממוקד בתלמידים העולים. כן חשוב להתיחס לנשירה הכוללת של התלמידים העולים - אלה שנשרו לפני תשס”ז, ובנשירה הסמויה - שכן הם אינם נכללים בנתונים שאליהם התיחס המנכ”ל.”
ח”כ אלכס מילר: ”חשוב ללמד עברית באינטנסיביות לפני שילוב התלמידים העולים במערכת החינוך. איני מבין מדוע לא מישמים שיטה שהוכיחה את עצמה בעבר: הגעתי לארץ בגיל 15. היו איתי 20 חברים. למדנו עברית כל השבוע וביקרנו בביה”ס רק יום אחד. נשארנו כיתה, ומשם המשכנו. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, סיימנו בגרות ולימודים אקדמיים. זה מוכיח שהשליטה בשפה העברית היא המפתח להצלחה.”
ח”כ יצחק גלנטי: ”הבעיה של התלמידים העולים אינה במקצועות הלימוד, אלא בשפה. לכן, יש לכתוב את מבחני הבגרות בדרך שהעולים יבינו אותן”.
ח”כ אברהם מיכאלי: ”ילדים המגיעים מחבר המדינות מגיעים עם ידע בסיסי במקצועות רבים, לכן לא ייפגעו אם ילמדו תחילה רק עברית, בטרם ישולבו בבתי הספר”.
החלטות הוועדות:
1. הוועדות מברכות את משרד החינוך והמשרד לקליטת עלייה על מאמציהם לקליטת תלמידים עולים, והחשיבה המעמיקה לטיפול במצב. עם זאת, תחושת הוועדות היא שמצב החירום טרם הופנם בכל המערכת, ויש להמשיך במאמץ.
2. עיקר הבעיה היא בנשירה הסמויה. הוועדות קוראות למשרד החינוך לאתר את התלמידים הנושרים, למפות את הבעיה ולטפל בה.
3. הוועדות קוראות למשרד החינוך לטפל באופן ממוקד בהעלאת שיעור הזכאות לבגרות בקרב העולים.
4. הוועדות קוראות למשרד החינוך להקנות את השפה העברית ככלי ראשון לתלמיד העולה.
5. הוועדות ישובו ויתכנסו לישיבת מעקב בעוד חצי שנה, בחודש יולי.
