סערה בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בעת אישור נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית: כמה חברות ממשלתיות יחויבו בקבלת עובדים יוצאי אתיופיה, האם שר האוצר מוסמך לפטור חברה מסוימת והאם גם לציבור החרדי מגיע ייצוג הולם בקבלה לעבודה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את נוסח החוק להרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי. על-פי החוק, עיריות וחברות ממשלתיות יחויבו להעדיף להעסיק יוצא אתיופיה, אם כישוריו דומים לכישורי שאר המועמדים. כמו כן, הן יחויבו לתת "ביטוי הולם", בכל המשרות והדירוגים, ליוצאי אתיופיה. המשמעות: בין 1% ל-1.5% מהעובדים יהיו מבני העדה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון, ערך ישיבה מרתונית כדי לאשר את נוסח החוק – שהציעו ח"כ ציון פיניאן, אופיר אקוניס (הליכוד) ויעקב אדרי (קדימה) – ואמר כי מדובר בחוק חיוני. "לא ניתן להסתפק בדיבורים על 'כור היתוך בחברה' אלא חובה לחוקק העדפה מתקנת ולפקח על ביצועה", ציין דנון.

בישיבה התעורר ויכוח בשאלה מה גודלן של החברות שיידרשו לעמוד בהוראות החוק, וסוכם על חברות שבהן 50 עובדים ומעלה. כמו כן, מחקה הוועדה מנוסח החוק את הסעיף המאפשר לשר האוצר לפטור חברה ממשלתית מיישום החוק. חבר הכנסת הטרי יעקב אייכלר (יהדות התורה) הציע לקבוע גם ייצוג הולם לציבור החרדי, אך הסתייגות זו נדחתה בוועדה והיא תועלה להצבעה במליאת הכנסת בעת אישור החוק במתכונתו הסופית.

בדיון הסוער גם  נתגלע ויכוח בין יו"ר הוועדה דנון וח"כ שלמה מולה (קדימה) ובין נציגי רשות החברות הממשלתיות, במידת המחויבות של חברה ממשלתית ליישום חוק זה – אם עליה לנקוט פעולות יזומות להרחבת הייצוג ההולם או עליה להסתפק בהעדפת יוצא אתיופיה שניגש למכרז.

נוסף על כך, נציגי משרדי המשפטים, הפנים והתמ"ת טענו שאין להם תקנים וכוח-אדם לאכוף את החוק  ולוודא כי אכן עובד יוצא אתיופיה התקבל לעבודה על-פיו. לנוכח התנגדות המשרדים הופסקה הישיבה כדי לאפשר לחברי הכנסת ולנציגי המשרדים להגיע להסכמה. לאחר התייעצות ממושכת הוכרע כי העיריות יעבירו מדי שנה בשנה נתונים על ביצוע החוק לשר הפנים, והוא יעבירו לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. החברות הממשלתיות יעבירו דיווח שנתי דומה לשר האוצר, והוא יפרסמו בממשלה.