בפגישת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת עם ראש העיר והרשות לקליטת עליה, נחשפו נתונים מעודדים: ירידה בפשיעה הכללית בעיר – וגם בזו של העולים

למעלה מחמישים אלף עולים מתגוררים כיום בתל אביב, והיא העיר השנייה בהעדפותיהם אחרי ירושלים. כך נחשף בשבוע האחרון בישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, עם ראשי העיר, והתקיימה בעירייה. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) סיפר כי בשנה האחרונה לבדה השתקעו בעיר 1304 עולים-חדשים, מתוכם 340 מארה"ב וקנדה, 281 ממדינות חבר העמים, 227 מצרפת, 118 מבריטניה, 64 מאמריקה הלטינית, 3 מאתיופיה ועוד. בשלוש השנים האחרונות הגיעו ישירות לעיר 3,914 עולים. "גם התושבים באופן אישי וגם הרשויות העירוניות מגלים כל העת המון רצון טוב ונכונות לעזרה, והדבר בא לידי ביטוי גם במספר העולים  המשתקע בעיר" אמר.

דנון חשף עוד כי בשבועות הקרובים עתיד משרד האוצר להעלות את מענקי המשכנתאות לעולים, כדי לאפשר רכישת דירות גם באזורים מבוססים. עם זאת הוא הזהיר כי עדיין מספר העולים מדי שנה, הוא גדול רק במעט ממספר המסתננים הבלתי-חוקיים. 

ראש העיר רון חולדאי קרא למשרד הקליטה לרענן את הנהלים ואת ההגדרות של "עולים". כיום נחשב לעולה מי שעלה לארץ בעשר השנים האחרונות, ולגבי עולי אתיופיה, גם מי שנולד בארץ אך אחד מהוריו עלה מאתיופיה.

סגן ניצב יצחק גטניו, ראש מפלג הונאה במחוז ת"א חשף בישיבה כי חלה ירידה במעורבות עולים חדשים בפשיעה בעיר. מתוך 15,149 עבירות בשנת 2010, היו עולים חדשים מעורבים ב 3,365 מקרים. זאת, בניגוד לשנת 2009 שם מתוך 15,561 אירועי פשע, היו עולים מעורבים ב 3,417 עבירות. גם בחודשיים הראשונים של שנת 2011, נמשכת מגמת הירידה, והפעם בלמעלה משלושים אחוז.

שלמה מסלאוי, חבר מועצת העיר, אמר כי בתל אביב מתגוררים כיום 50 אלף מסתננים, יותר מ 10% מתושבי העיר, והטיפול בהם בא על חשבון האוכלוסייה הותיקה. בתשובת לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ דנון אמר מסלאוי כי בשונה מההתגייסות של אוכלוסיה ותיקה למען המסתננים, אין כזאת התגייסות למען העולים מאתיופיה. מסלאווי, המחזיק גם בתיק קליטת העלייה בעירייה, ציין כי בחמש השנים האחרונות החלה השתקעות עולי אתיופיה ביפו, ומתגוררות בה כיום ארבע מאות משפחות, המונות כ 1,800 נפש, ובשנה הקרובה צפויות להצטרף 18 משפחות נוספות. הוא הדגיש כי העירייה פועלת לשלב את העולים במתנ"סים ובקייטנות הקיץ.

אמיר דוד, מנהל הרשות העירונית לקליטת עליה, ציין כי לרוב משמשת תל אביב רק כעיר מעבר, וחוץ מהעולים מבוכרה, קווקז ואתיופיה - רוב העולים לא משתקעים בעיר.

לדברי אסמרה אקלה, מנהל המוקד לקליטת עולי אתיופיה בעירייה, ניכרת נכונות לקליטת העולים בעיר במוסדות החינוך והעירייה, וכי 620 תלמידים בני העדה מתחנכים כיום בשלושה-עשר בתי ספר בעיר. אקלה אמר כי העולים סובלים מחוסר התמצאות בשירותים הממשלתיים והעירוניים הניתנים להם, מחוסר תקשורת בין המעסיקים לבינם, מהתפרקות המסגרת המשפחתית המורחבת, ומפער תרבותי, מנטאלי וחינוכי. נציג העולים ביפו מזגבו רודנדר ציין כי "התקבלנו מאד יפה, גם העירייה וגם משרד הקליטה. הבעיה העיקרית היא מועדון לאבלים ולשמחות, כי אנו לא רוצים להפריע לשכנים בגלל תרבותנו השונה".

ג'יי שולץ, שעלה עם משפחתו מניו ג'רזי הוסיף כי העולים מארה"ב ובריטניה מוכנים לסייע ככל שיידרש לקהילות עולים אחרות. בסיום הישיבה כבר נקבעה פגישה נוספת בין נציגי העולים ממדינות הרווחה לנציגי העירייה.