ירושלים ממשיכה להוביל במספר העולים המגיעים אליה מדי שנה, ובועדת העלייה והקליטה של הכנסת דורשים: יותר תקציב וסבסוד לשכר דירה לעולים

כעשרה אחוז מתושבי ירושלים, כשמונים אלף איש, הם יהודים שעלו ארצה בעשרים השנים האחרונות, כך נחשף אתמול (שלישי) בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שנערכה באולם מועצת העיר בעירייה, עם ראש העיר ניר ברקת. בישיבה אמר יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) כי כיוון שירושלים היא שיאנית קליטת העלייה שנה אחרי שנה, מצוקת הדיור משפיעה על קליטת העלייה - ועל וועדות התכנון והבנייה המקומיות והמחוזיות לאשר במהרה תוכניות בנייה התקועות במערכת. דנון ביקש ממשרד הפנים, לקבל בתוך שבועיים את רשימת פרויקטים לבנייה בירושלים שעברו את כל ההליכים הנדרשים וטרם הועלו על סדר היום.

לדברי דנון, בעוד שבשנת 2009 הגיעו לעיר רק 2443, הרי שבשנת 2010 עשו זאת 2554 עולים, מתוכם 894 מארה"ב וקנדה, 418 ממדינות חבר-העמים, 385 מצרפת, 223 מבריטניה, 243 מאמריקה הלטינית, 2 מאתיופיה וכל השאר ממדינות אחרות.

ראש העיר ניר ברקת אמר כי יעד העירייה הוא 10 מיליון תיירים בעיר בשנה, והישג שכזה משמעותו תוספת של 140 אלף מקומות עבודה חדשים שיתנו שירותים לדוברי אנגלית, צרפתית ורוסית, ואלו מיועדים בעיקר לעולים. לדברי ברקת העירייה פועלת להוזלת מחירי הדירות, כדי לאפשר לעולים להישאר ולהשתקע בעיר, וזאת על ידי שלוש דרכים. הראשונה, בתיאום עם משרד השיכון,  לחייב כל קבלן בכל פרויקט מעשרים דירות ומעלה, בעשרים אחוז דירות מותאמות לזוגות צעירים, עולים וסטודנטים בגודל ובמחיר. הדרך השנייה, לדברי ראש העיר, היא בפניה לבעלי 9000 דירות הרפאים,ובה הצעה להשכרת הדירה לסטודנטים ועולים חדשים. הדרך הדרך השלישית שהציע ברקת, היא פיתוח 500 אלף מטר מרובע למשרדים במרכז העיר וליד בניני האומה, שיאפשרו פינוי משרדים מדירות מגורים ברחבי העיר.

מאשה נוביקוב, סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת הקליטה העירונית אמרה כי מתחילת שנות ה 90' הגיעו לירושלים כ 80 אלף עולים ופועלים בה כעת 11 רכזי קליטה ושלושה פרויקטורים דוברי צרפתית, אנגלית ורוסית. נוביקוב הדגישה כי בעיר פועלת ספריה בשפה הרוסית הגדולה ביותר במזה"ת, וכי כל עולה מקבל כרטיס תושב המאפשר לו כניסה מסובסדת לאתרים.

פיני גלינקביץ', מנהל רשות הקליטה העירונית הוסיף כי בעשור האחרון מגיעים מדי שנה כ 2,400-2,800 עולים לירושלים, וכיום מתגוררים בעיר 80,592 עולים מתגוררים כיום בירושלים. כיום רוב העולים הם מצרפת, בריטניה וארה"ב, רובם מעמד בינוני-גבוה, בעלי עסקים והשכלה גבוהה ורובן משפחות דתיות וחרדיות. לדבריו, 366 עולים פתחו עסקים בעיר החל משנת 90', וכולם קיימים ופעילים עד היום. עיריית ירושלים משקיעה 7 מיליוני ₪ בקליטה מדי שנה, ומשרד הקליטה מוסיף 3.5 מיליוני ₪ נוספים. גלינקביץ' ציין כי נדרשת עזרה ממשלתית בסבסוד שכ"ד לעולים בעיר, מימון לפרויקטור לדוברי ספרדית כיוון שרוב העולים מאמריקה הלטינית המגיעים לארץ – מגיעים ומשתקעים לירושלים, וכן הגדלת המענקים למשכנתאות לדיור לעולי אתיופיה בעיר.

ליזי מרטין, מארגון "נפש בנפש" המלווה עולים מארצות הרווחה, הוסיפה כי ישנו מחסור במקומות בקרב בתי ספר מסוימים בעיר, שהם בעלי ביקוש בקרב משפחות העולים. מדובר בבתי הספר "חורב", "מקור חיים", "יהודה הלוי" ו"אפרתה", והציעה כי יוקצו מקומות נוספים בבתי הספר במיוחד עבור ילדי עולים.

רב פקד יורם סער קצין נוער במחוז ירושלים גילה כי נרשמת ירידה במעורבות נוער-עולה בפשיעה בעיר בשנת 2010. מול מעורבות שלהם בשנת 2009 בפשיעה ב 6.7% מכלל העבירות, הרי שבשנת 2010 היא עמדה על  5.5 אחוז בלבד. לדברי סער בכלל הפשיעה בירושלים, מסתמנת ירידה כללית בשנה האחרונה, כאשר בשנת 2010 נרשמה ירידה של 6.2% במספר העבירות, ובחודשי ינואר-מרץ 2011 ירידה אף של שבעה אחוזים. 

נחמיה חתוכה, מנהל מחוז ירושלים במשרד הקליטה, קרא בישיבה לממשלה להוסיף תקציב לעידוד הקליטה בעיר, ואילו אברהם נגוסה, נציג עולי אתיופיה אמר כי אין בעיר מספיק תוכניות חינוכיות לילדי העדה בשעות אחה"צ, ויש צורך בדובר אמהרית במוקדים עירוניים שונים. לדברי נגוסה בני העדה מפוזרים בנווה יעקב, קטמון, עיר גנים ותלפיות - ואין להם מקום התכנסות קבוע. סגן ראש העיר קובי כחלון הגיב ואמר כי בימים אלו נבנים בעיר ארבעה מרכזים לבני הקהילה, ובשכונת מלחה ייבנה מרכז עירוני.