יו"ר ועדת העלייה והקליטה דני דנון: המורים משקיעים המון – אבל אי אפשר להשלים עם בתי ספר וגני ילדים לאתיופים בלבד. חובה על משרד החינוך  להיערך לכך שבשנת הלימודים תשע"ג כבר לא יהיו תופעות כאלו

ישיבה מתוחה, סוערת ומלווה בחילופי-האשמות היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת שדנה בתופעת מוסדות החינוך המאכלסים תלמידים יוצאי אתיופיה בלבד. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש כי "מדובר בתופעה שאסור להשלים עימה. למרות ההשקעה הרבה של המורים וההנהלות בתלמידים ולמרות ההישגים הלימודיים והחברתיים – הרי שלטווח הארוך זהו נזק לעולים ולחברה הישראלית". דנון הורה למשרד החינוך להקים ועדה מקצועית עם ועדי ההורים והרשויות המקומיות, שתגיש המלצות בתוך ארבעה חודשים – כיצד לחסל את התופעה עד שנת הלימודים תשע"ג.

פלורה קוץ-דבידוביץ' ממרכז המידע והמחקר של הכנסת חשפה כי בארץ כיום עשרה גני-ילדים ובית-ספר יסודי אחד שבהם לומדים ילדים ממוצא אתיופי בלבד. ב-75 מגני הילדים, 17 בתי-ספר יסודיים, 7 חטיבות עליונות ו-4 חטיבות ביניים מהווים תלמידים יוצאי אתיופיה למעלה מ-50% מקרב התלמידים הלומדים בהם, ובשנת הלימודים תש"ע, ב-25 מוסדות לימוד בישראל נמצא ריכוז מעל 50% של תלמידים ממוצא אתיופי. כמו כן, כשליש מן התלמידים ממוצא אתיופי (13,056) למדו באותה שנה במסגרות שבהן הם היוו 30%-10% מכלל התלמידים.

מאיה שריר הסבירה כי מוסדות שכאלו, הם פרי הריכוז בשכונות מסוימות של העולים. "בגלל שאין משכנתאות אין פיזור בשכונות ונוצר ריכוז במקומות מסוימים. בנוסף לכך נטיית רוב העולים היא לרשום את ילדיהם לחינוך הממלכתי-דתי בלבד. ביקשנו הפנייה גם לבתי"ס חילוניים עם לימודי יהדות אך מהלך זה טרם התקדם. להערכתנו, אם בי"ס מסוים ייחשב מצטיין בספורט ובאומנות הוא ימשוך גם תלמידים אחרים, לא-אתיופים". יעקב פרידברג, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הדגיש כי נדרש שינוי חקיקה כדי לאפשר רישום ילדים שלא באזור הרישום שלהם, וציין כי יש לכל ילד זכות בסיסית ללמוד סמוך למקום מגוריו. מנהלת מחוז המרכז הד"ר סולי נתן הוסיפה כי "מטרתנו היא שילוב העולים ובשכונות חדשות שיוקמו ליד שכונות עתירות עולים נעודד הפניית תלמידי השכונה החדשה לבי"ס הקיים, כדי לשלבם עם התלמידים יוצאי אתיופיה. אנו נותנים בחירה חופשית להורים היכן לשבץ את ילדיהם, וחשוב לזכור שיש הורים שמרוצים מאוד מבתי הספר על טהרת בני העדה, ולא מעוניינים ללמוד במקום אחר".

עו"ד יצחק דסה מעמותת "טבקה" קרא לכפות על הרשויות לפזר את התלמידים האתיופים ולשלב ילדי ותיקים בבתי הספר הקיימים והדגיש כי יש עדיין רשויות מקומיות שמתעלמות מהנחיית משרד החינוך לאפשר לבני העדה רישום שלא לפי אזור המגורים. ח"כ שלמה מולה (קדימה) ציין כי "מתסכל אותי שכבר 18 שנה מתקיימים אותם הדיונים, והמציאות איננה משתנה. חייבים להכניס יוצאי אתיופיה גם לבתי הממלכתיים ואסור להפחיד את ההורים שאם הילדים לא ילמדו בבתי"ס דתיים – ייקחו מהם את תעודת הגיור".  

לעומתו, הרי שמנכ"ל מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה דוד מהרט הדגיש כי "אנחנו לא רוצים לרדוף אחרי הלבנים. צריך להעצים את בתי הספר הקיימים, ואני נגד שיכפו על הורה לשלוח את ילדו לבי"ס ממלכתי אם הוא מעדיף בי"ס דתי".

ח"כ חיים אמסלם (ש"ס) ציין כי "הדעת לא סובלת שיהיה בי"ס על טהרת האתיופים - גם אם כולם יצאו משם ראשי ישיבות או לקורס טיס". ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) ציינה "גם אם היה נכון להפנות את הדור הראשון של עולי אתיופיה לבתי"ס דתיים- הרי שאין זה נכון לדור השני והשלישי".

בישיבה התחולל ויכוח בין יוצאי אתיופיה תושבי פתח-תקווה לראשי מערכת החינוך בעיר, בעיקר ביחס לבית הספר "נר עציון" ש 98% מתלמידיו הם בני העדה. ממלא-מקום ראש העיר, מוטי זפט אמר כי "כל הורה מקבל ייעוץ בפתח תקווה לאן ביכולתו לשלוח. 'נר עציון' הוא בית ספר מצוין שבוגריו מתקבלים למקומות הכי-אליטיסטיים ויוקרתיים. דווקא החינוך הממלכתי-דתי שמקבל את רוב הילדים האתיופים הוא שסופג הכי-הרבה ביקורת. אני בעד סגירת ביה"ס ופיזור התלמידים אבל ועד ההורים מאוד מעוניין בו". גם גדי יפה, יו"ר ועד ההורים העירוני בפ"ת, ציין כי "מי מעולי אתיופיה שירצה לשלוח את ילדו לבי"ס ממלכתי בעיר, הרי ש 25 בתי"ס פתוחים ועומדים בפניו".

לעומתם טען דניאל אוריה, יוצא אתיופיה תושב העיר כי "מקומם אותי כתושב הפער בין ההצהרות למציאות. בי"ס 'נר עציון' הוא פצצה מתקתקת ומינהל החינוך בעיר נותן לו הכשר וגיבוי. אנחנו רוצים שביה"ס הזה יתפרק ויפסיק לשמש בסיס לגיוס משאבים על גב הקהילה. הוא אמנם נותן לילדים מעל ומעבר, אבל עצם-קיומו מעודד תופעה פסולה".