עולי אתיופיה מתגייסים יותר מהישראלים – אך גם נושרים יותר עקב אי-הכנה מספקת וקשיים כלכליים מבית. סיכויי חייל יוצא העדה להגיע לכלא הצבאי  - פי שניים מחייל וותיק. יו"ר וועדת הקליטה דני דנון: צה"ל מטפל – אך לא מספיק

ייסורי קליטה: נתונים קשים הוצגו היום (שני) בישיבת וועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שדנה בהשתלבותם של עולי אתיופיה בשירות הצבאי. מהנתונים עולה כי למרות שיוצאי אתיופיה מתגייסים לצה"ל בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, הרי שגם אחוז הנשירה שלהם מהשירות, וכן אחוז הנפקדות, העריקות והכליאה – גבוהים מאלו של הישראלים הוותיקים. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) ציין כי "שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל הוא משימה לאומית, אך המצב הנוכחי הוא שערורייה שחייבת להיפתר. אכן לצה"ל מספר פרויקטים בעניין אך אין מספיק התקדמות, וע"פ הנתונים כמעט כל עולה אתיופי שני מגיע לכלא צבאי. כאשר יש נתונים נמוכים מאד ביציאה לקצונה, ונתוני קבוצת איכות (קב"א) נמוכים בצורה קיצונית - מדובר בכישלון כולל של המערכת הצבאית ומערכת החינוך בשילוב יוצאי אתיופיה באוכלוסייה". דנון קרא ליישם נוהל גיוס מיוחד לבני העדה, כדי למנוע נשירה והגעה לכלא ע"י הכנה לפני גיוס, ייעוץ נכון וליווי במהלך השירות.

ע"פ נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שיעור הגיוס בקרב יוצאי אתיופיה (בנים ילידי 1990-1987) עומד על כ-86%, והוא גבוה משיעור הגיוס בקרב ילידי שנים אלו בכלל האוכלוסייה (בין 74.3% ל-76.8%). שיעור הגיוס אצל יוצאי אתיופיה ילידי ישראל גבוה במיוחד ועמד על 91% בקרב ילידי 1990. לעומת זאת, שיעור החיילים הכלואים מקרב החיילים יוצאי אתיופיה - יותר מכפול משיעורו בקרב כלל חיילי צה"ל (52.9% לעומת 25.4% בשנת 2010). שיעור יוצאי אתיופיה הכלואים כיום בבתי כלא צבאיים עומד על כ-12% מכלל הכלואים - גבוה בצורה דרמטית משיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (רק כ-1.5%). ח"כ שלמה מולה (קדימה) הדגיש כי "הבעיה איננה הצבא אלא מערכת החינוך, והכנה לגיוס חייבת להתחיל מוקדם".

תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תכנון וכוח-אדם בצה"ל טען כי במהלך השנים נרשם שיפור הדרגתי בקליטת בני העדה בצבא, וכי קיימת ירידה במספר הנושרים מהשירות בהשוואה לשנת 2008. לדבריו, "בעיית הנשירה לא מתרחשת בתחילת השירות כי אם במהלכו, בניגוד לשאר החיילים שאצל רובם התהליך הוא הפוך". יו"ר הוועדה דנון העיר שאם-כך - הבעיה היא בצה"ל ורוגובסקי הסכים. הוא הוסיף כי כיום החלו לגייס את בני העדה האתיופית המיועדים לשירות קרבי להכנה פיזית ומנטאלית בת שלושה שבועות, עליה ממונים מפקדי שדה, וכן הורחבה תוכנית "זינוק בעלייה" בשיתוף משרדי הקליטה, החינוך, הביטחון והג'ויינט.

דויד יאסו, מנהל האגף לעולי אתיופיה במשרד הקליטה, האשים כי "קיימת מידה רבה של חוסר הבנה בקרב הפיקוד. החייל מגיע לצבא עם הרבה בעיות שלא מקבלות מספיק קשב". הד"ר אברהם נגוסה, מנכ"ל ארגון "מכנף דרום לציון" טען כי "אם צה"ל מתפאר שהוא עושה כל-כך הרבה איך עדיין הנתונים כה-מדאיגים?! צה"ל נכשל בקליטה וייתכן שהנתונים האמיתים חמורים בהרבה". גם אדמאסו אללי, יועץ ראש הממשלה לענייני עולי אתיופיה אמר כי נתוני הכליאה מדאיגים וצריכים להדיר שינה מעיני כולם, וקרא להקים ענף בצה"ל בראשות סגן אלוף, שיעסוק בהכנה לגיוס של בני העדה, ובליווי החיילים במהלך השירות ואחרי השחרור. זמנה אחיהון, מעמותת פידל המסייעת ליוצאי אתיופיה הוסיף, כי אין לצה"ל מספיק קשר עם ההורים של החיילים האתיופים.

אייל אלדר, ראש המכינה הקדם-צבאית בימין אורד שרבים מחניכיה הם יוצאי העדה, סיפר כי מעל 85% מהבוגרים מגיעים לשירות קרבי ו-25% לשירות בסיירות, וביקש להקים מסגרות דומות נוספות לאור הביקוש בין יוצאי העדה.