ח"כ דנון: כישלון מערכות טוטאלי, כמעט 30% מהנרצחות בארץ ע"י בני זוגן – עולות מאתיופיה
כך עולה ממחקר שהוזמן ע"י משרד הקליטה, ונחשף היום בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. דנון: מדובר במגיפה שאסור להשלים איתה
נתונים מזעזעים נחשפו היום (רביעי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שקיימה דיון דחוף במקרי האלימות במשפחה בין עולי אתיופיה. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) אמר כי "על החברה הישראלית כולה לערוך בדק בית אמיתי. מעבר העולים ממרכזי הקליטה לדירות הקבע גורם משבר ואנו כחברה לא מצליחים להצביע על הנקודה הבעייתית. אסור לחכות לאירוע המזעזע הבא, וכשמדובר במגיפה אסור לעבור לסדר היום. הנתונים הקשים הנוגעים ליוצאי אתיופיה מרימים דגל אדום, שאומר לחברה הישראלית ולמדינת ישראל - חייבים לעשות מעשה. עלינו להגן על יוצאי אתיופיה ולהקצות משאבים שיתרמו לשילובם בחברה בצורה טובה יותר, והאחריות על מצבם היא שלנו, כחברה וכמדינה". דנון קרא למשרד הקליטה לערוך תכנית רב-מערכתית לבלימת התופעה – ולהציגה לוועדה בישיבה הקרובה.
מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולה כי בין השנים 20004-2012 נרצחו 102 נשים על ידי בני זוגן, ומתוכם 21 היו יוצאות אתיופיה, כלומר כ21%, פי עשרים ממספרם באוכלוסייה (1.5%). עורכת המחקר, אורלי אלמגור-לוטן ציינה כי לאחרונה מסרבת משטרת ישראל להעביר נתוני נרצחים לפי מגזר, והנתונים נאספו ממשרדי הקליטה והרווחה. ואולם ממחקר שהזמין משרד הקליטה, ונערך ע"י הד"ר שלוה וייל מהמכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית עולה כי בין השנים 2005-2008 היו מקרי רצח נוספים, שנסגרו ע"י המשטרה מחוסר ראיות – וכך עולה כי 28 אחוז מכלל הנרצחות ע"י בני זוגן הן עולות מאתיופיה, ובין הנרצחות העולות – מגיע שיעורן אף ל31%. חלקים מהמחקר לא נחשפו לציבור. מיכל לבנטל, סגנית היועצת המשפטית של משרד הקליטה הדגישה כי החלקים שנגנזו עלולים לסכן חיי אדם כיוון שמדובר בקהילה קטנה ואפשר יהיה לזהות את מוסרי העדות. היא הבטיחה כי המשרד יעמוד על עמדה זו ולא יפרסם חלקים אלו. רב פקד אילנית קליימן, קצינת נפגעי-עבירה במשטרה טענה כי הנתונים אינם נמסרים לפי מגזר – מתוך רצון שלא לתייג אוכלוסיות.
ח"כ שלמה מולה (קדימה) אמר כי "מזעזעת מחזוריות הדיון אחרי כל רצח. כבר היו 10 דיונים רק בארבע השנים האחרונות. למשרד הקליטה אין די מענה למשבר המעבר לדירות הקבע. ניתן לצמצם את התופעה וחובה לדאוג לגברים מכים, או אלו בשלב גירושין, ע"י טיפול מלווה ודירות קלט" מולה קרא למשרדי הממשלה לתקצב את עמותת בהלצ'ין שפועלת למניעת התופעה.
קסה בייסין, דוברת ארגון צפון-אמריקה למען יהודי אתיופיה מחתה על מיעוט השתתפותן של נשים בנות הקהילה בדיון, וציינה כי עיקר הבעיה היא מיעוט עובדים ובעיקר עובדות סוציאליות מבני העדה. לדבריה, הגורם לחלק ממעשי הרצח הוא כי "באתיופיה האישה הייתה תלויה כלכלית בבעל, ובישראל היא עצמאית ויש לה ארנק משלה".
המפקח על אלימות במשפחה במשרד הרווחה, סאיד תלי, ציין כי כיום קיימות שתי דירות למורחקי-בית, בחיפה ובבאר שבע, ומתוכננות שתיים נוספות. לדבריו, בשנים האחרונות שהו בשתי הדירות 62 גברים, מתוכם 5-6 בני העדה האתיופית, והוסיף כי בשנה האחרונה הוקמו 24 קבוצות ליווי לגברים שנחשדו באלימות, ומתוך 750 נשים ב 13 מקלטים לנשים מוכות, סודרו 92 נשים אתיופיות (12.5 אחוז).
לדברי ברהן מלדה, רכז התוכניות לבני העדה במשרד הקליטה, מעסיק המשרד כיום 26 עו"ס בני העדה, אך הוא זקוק לעובדים נוספים. דוד יאסו, מנהל האגף לעולי אתיופיה במשרד הבהיר כי איש איננו יודע מי הרוצח הפונטיצאלי הבא, והרצח האחרון בראשון-לציון התרחש במשפחה נורמטיבית.
מנהלת אגף הרווחה בסוכנות היהודית, מירה קידר, סיפרה כי "כיום אנו מעבירים סדנאות זוגיות בארץ וגם לעולים הממתינים לעלייה באתיופיה. הסדנאות מתקיימות רק בארבע מרכזים אך איננו יכולים להרחיב את התוכנית מחוסר תקציב. לצערנו, זיהינו אצל 28% זוגות מבני העדה שבמרכזי הקליטה סכסוכים-משפחתיים".