וועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה היום (שני) בתופעת החיילים-העולים המתאבדים וקיומו של קורס הגיור הצבאי "נתיב". יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) מתח ביקורת חריפה על סירובם של צה"ל ומשרד הביטחון להעביר לכנסת – במשך חודשים ארוכים - נתונים עדכניים בעניין שירות עולים, התאבדויות-עולים וחיילים מתגיירים. נגוסה הוסיף כי למרות ששיעור הגיוס של יוצאי אתיופיה לצה"ל הוא 86%, לעומת 74% בכלל צה"ל, הרי שלפי דו"ח מבקר המדינה 20% מיוצאי העדה נשרו משירות, ושיעור המצוי שלהם לפיקוד הזוטר הוא רק כמחצית מכלל האוכלוסייה. שיעור הכלואים מקרבם היה מאד גבוה ועמד על 53% מכלל הכלואים בשנת 2010. שיעור הנפקדות היה גבוה פי שלושה מהשיעור המקביל בכלל צה"ל. ממסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2013, עולה כי בין השנים 2007-2013 התאבדו 123 חיילים ואחד בשירות חובה במשטרה. 37% מכלל המתאבדים בקרב החיילים הם עולים, ומתוכם 56% הם יוצאי חבר המדינות ו- 22% הם יוצאי אתיופיה.
ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) התריע כי מדי שנה ניכרת בעיה עם תקציב קורס הגיור הצבאי "נתיב", כיוון שאינו נקבע בבסיס התקציב, ולדברי ניר אמסל, נציג אגף התקציבים באוצר, "השנה נבע העיכוב - מהעיכוב הכולל באישור תקציב המדינה. המניעה לקביעת תקציב הקורס בבסיס התקציב המדינה הוא עקב השתתפות מערך הגיור בהפעלתו, וישנם תקציבים רבים המועברים באותה הדרך".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגור ליברמן, הדגיש כי אלפי חיילים קרביים משוחררים אינם מוכרים כיהודים, ולכן אינם יכולים להתחתן בארץ ולהיקבר כשאר האזרחים. "אינני רואה כל מאמץ מצד צה"ל להירתם בעניין", אמר, "אדרבה, צה"ל בורח מאחריות".
פרופ' בני איש שלום, נשיא "בית מורשה" הוסיף כי קורס "נתיב", גייר כבר למעלה מ-7,000 חיילים. לדבריו, בכל שנה מתגיירים כ-850 חיילים מתוך כ-3,000 המתחילים את הקורס. אלו - מתוך כ-4,500 זכאי להשתתפות בקורס, כלומר חיילים שאינם מוכרים כיהודים. הוא ציין כי חלק מהיחידות אינן מאפשרות לחיילים, מטעמי היעדר כוח-אדם, לצאת לקורס, ואין כיום פקודה מפורשת בעניין. ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מתחה ביקורת על העברתו של מערך הגיור שוב ושוב בין משרדי הממשלה, וקבעה כי הוא חייב לחזור לאחריות משרד הקליטה.
סא"ל קרן בן נתן, נציגת אגף כוח אדם, ציינה כי שיעור הגיוס של יוצאי אתיופיה עומד היום על 89% , וניכרת עליה בשיעור בעלי קב"א 52 ומעלה בין יוצאי העדה, בין היתר בזכות קורסי-ההכנה לשירות. כמו-כן נרשמה בארבע השנים האחרונות עליה קלה במספר הקצינים בני העדה. בן נתן הודתה כי אכן מספר הכלואים בצה"ל בני העדה גבוה מהממוצע מכלל האוכלוסייה, אך לדבריה בשנים האחרונות נרשמת ירידה בנתונים אלו.
שפרה שחר, מנכ"לית "בית חם לכל חייל" הזהירה כי רבים מהחיילים בני העדה עורקים או נפקדים משירות צבאי כיוון שהם נאלצים לצאת לעבוד לפרנסת משפחותיהם. "לבעיה שכזאת, שום תכנית העצמה של הצבא לא תעזור", ציינה. היא הדגישה כי 85% מהחיילים הכלואים, ע"פ נתוני צה"ל עצמו – ערקו מקשיים כלכליים. "הפתרונות של הצבא – לא עונים לבעיה בכלל. חיילים בעלי מוטיבציה נושרים משירות רק בגלל שלהוריהם אין די כסף לשלם חשבונות חשמל ומים", אמרה, "הצבא מתרברב בנתוני גיוס גבוהים – כשהוא איננו נותן מענה לבעיה האמתית שלהם. מי שנושר משירות – עדיף היה כלל לא לגייס אותו".
יצחק אוחנה, ראש האגף לצעירים במשרד הקליטה סיפר על תכניות הכנה לצה"ל במספר ערים בארץ, וכן קורסים למורשת ישראל וליזמות עסקית, מכינות לחיילים-משוחררים וסדנת הכנה לשחרור לחיילים יוצאי אתיופיה. צבי אוד, מנכ"ל מרכז לחיילים בודדים, הזהיר כי צה"ל איננו מתכונן לעולים מצרפת, ולא הפנים את הבדלי המנטליות והדגשים התרבותיים של עולים אלו.
שמעון איפרגן, תחקירן אתר MAKO, הזהיר כי "קיים נתק בים הצבא לבין חייליו. כמות החיילים המתאבדים חייבת להדליק נורה אדומה. לא-לחינם צה"ל נמנע מהעברת הנתונים בעניין. הדרג הבכיר אינם מודעים למצוקות הכלכליות של חייליהם. הגורמים המרכזיים להתאבדויות חיילים יוצאי אתיופיה הם קשיי התאקלמות, בדידות וחוסר תמיכה הדדי".
סא"ל אריאל בן יהודה, ראש ענף בריאות הנפש בצה"ל הדגיש כי בכל העולם הגירה היא גורמת להתאבדות, וכי כשליש ממקרי ההתאבדות בישראל הם עולים, לא-חיילים. הצלחנו להוריד את מספרי ההתאבדויות בצה"ל בשנה, מ-30 ומעלה עד שנת 2006 - לפחות מעשרים בשנה. בשנת 2015 התאבדו 10 חיילים מתוכם 3 עולים מאתיופיה.
בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה להכללת קורס הגיור בצה"ל בבסיס תקציב המדינה, ולרגישות מיוחדת של רשויות הצבא לקשיי ההתאקלמות של חיילים-עולים.
