ח"כ יוני שטבון, יו"ר שדולת עולי צרפת, אמר כי דווקא בתקופה זו של דיון ציבורי בנושא השוויון בנטל עולה ההבנה שכדי שתהליכים חברתיים יתבצעו בצורה נכונה, יש לעשותם בהדרגה. "הסיפור נכון גם לגבי העולים החדשים. מדינת ישראל הבינה שאוכלוסיית העולים היא אוכלוסייה ייחודית ועל כן עולה השאלה מהו המודל הנכון והטוב יותר לשירות צבאי עבורם. המציאות כיום היא שישנן יותר בנות מבנים בצורה משמעותית בתכניות כמו "מסע", ומבדיקה בשטח עולה כי הסיבה לכך היא האווירה הביטחונית שיש פה בארץ המייצרת חשש אצל המשפחות והצעירים לדרבן אותם להתגייס לצה"ל. כיוון שהמטרה היא להביא עולים לארץ שישתלבו בשירות הצבאי יש לבחון את אופן השירות של אותם צעירים".

סם קדוש מנכ"ל מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית CNEF אמר כי שליחי מרכז לסטודנטים דוברי צרפתית "מגמגמים" בפני הצעירים בצרפת נוכח השאלה מה יהיה עם הצבא. לטענתו קיים בלבול בין אפשרויות השירות השונות העומדות בפני העולים והתיירים,  כאשר אחת מן הבעיות המרכזיות היא סוגיית המשרתים במסגרת מח"ל, שירות מקוצר לצעירים יהודים שאינם מעוניינים לעלות ארצה, המחויבים להשלים שירותם לשלוש שנים כאשר הם מחליטים לעלות לישראל. על פי קדוש, לעיתים נוצרים מצבים מורכבים בהם עולה שהתחיל לבנות את חייו בארץ, ושירת במסגרת מחל, עלול להיקרא להשלים חודשי שירותו בצבא.

 

יגאל שטיינמן, רכז תחום צעירים וחיילים בודדים בסוכנות היהודית הצביע גם הוא על ה"הדינמיקה הבעייתית" שנוצרת, לדבריו, כאשר עולה חדש שירת בצבא במסגרת מח"ל וכעת נדרש להשלים חודשי השירות  "יש כאלה שלא מעוניינים להשלים, הם מעדיפים שירות מקוצר והבעיה היא שהרבה לא משלימים. העולה מתחיל לבנות את חייו ולא יודע אם הוא צריך להשלים, זה קורה בטווח מסוים שהוא כבר עשה כמה מתהליכי הקליטה שלו ופתאום להתגייס באמצע החיים זה קצת בעייתי". לדברי שטיינמן צריך להחליט אם מחייבים את כולם להשלים את חודשי השירות הנותרים כדי למנוע את הבלבול וליצור מדיניות אחידה. לדבריו הדיון העמוק יותר צריך להיות באשר לשאלה העקרונית האם מדיניות גיוס צריכה להישאר כפי שהיא היום או שהיא צריכה להשתנות לפי כל מיני מגמות שקורות היום.

 

אל"מ גיל בן שאול הגיב כי תכנית המח"ל קיימת משנת 1947 תכנית זו נועדה ליהודים שאין להם עניין לחיות במדינת ישראל אך רוצים לתרום למדינה. לעולים קיימת טבלת משך שירות ברורה ומוכרת בכל האתרים. "מדיניות גיוס העולים לצה"ל היא ברורה ותכליתה ליצור שוויון, מי שמגיע לארץ לפני גיל 18 מחויב לשירות מלא של 3 שנים, מי שמגיע מעל גיל 18 מחויב לשנתיים וחצי, מעל גיל 22 הם מחויבים לחצי שנה כאשר מחצית מן מהתקופה מוקדשת ללימוד עברית". לדברי גיל הצבא כן קשוב לצרכי העולים החדשים "אנחנו  נוסעים דרך משרד החוץ פעמיים בשנה לסבב בקונסוליות של ישראל על מנת לדון בבעיות של אנשים שרוצים להתגייס".

 

קולות נוספים סביב שולחן הוועדה הצביעו על  עניין השירות הארוך כדבר המרתיע צעירים יהודים מלעשות את הצעד ולעלות לישראל.

ח"כ ניסים זאב הגיב כי מגיע לעולים החדשים פריבילגיות כמו לאוכלוסיות נוספות בארץ "אל תלכו עם הראש בקיר, אנחנו צריכים את הצעירים האלה במדינת ישראל, בייחוד עם מה שקורה עם האנטישמיות בצרפת, אני חושב שהתרומה שלנו לעליה תהיה משמעותית".

בתום הדיון קרא ח"כ שטבון לקצר את השירות לעולים על מנת לאפשר את קליטתם בצורה טובה יותר, וליצור מסלול אחיד וברור של שירות הכולל בתוכו את שנת ההתנדבות של העולים הצעירים.

 

יו"ר הוועדה יואל רזבוזוב הבטיח כי במושב הבא יתקיים דיון עקרוני על אורך שירות הצבאי של העולים ושיבנה מודל הממצה את אופן ויכולת תרומתם במסגרת זו.

​