​

לנשים-עולות יש סיכוי רב יותר להיתקל באלימות במשפחה מאשר לישראליות ותיקות, כך עולה ממחקר חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוצג היום (שלישי) בוועדת העלייה והקליטה. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "משבר ההתאקלמות בחברה חדשה מזעזע בעיקר את התא המשפחתי. בעיות פרנסה, קשיי שפה, פער בין הורים ותלמידים מביאים מתחים קשים מאד. לא רק על מוסדות החברה לזהות מראש את המתח והסכנה ולהרגיע אותם ע"י קליטה והשתלבות מהירים – אלא המשימה מוטלת גם על הישראלים: אתם רואים משפחת עולים המתגוררת בסמוך?! תסבירו פנים, תתקרבו, תהיו אוזן קשבת ויד תומכת". נגוסה קרא למשרדי ביטחון-הפנים הרווחה והקליטה לגבש תכנית למאבק באלימות נגד נשים עולות ולהגדיר בחקיקה אלימות נפשית.

נורית יכימוביץ'-כהן, ממרכז המידע והמחקר הדגישה בדיון כי לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2016 נפתחו 16,105 תיקי עבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב) כלפי נשים "יהודיות ואחרות" (על פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה); 4,517 מהם (28%) היו כלפי עולות. בין השנים 2016-2007 נפתחו במשטרה בסה"כ 113,640 תיקי עבירות אלמ"ב שכוונו כלפי נשים "יהודיות  ואחרות", מהם 30,744 תיקים (27%) בגין עבירות כלפי עולות.  בחלק מהעבירות שדווחו במסגרת תיקי האלמ"ב, יש ייצוג יתר לעולות. בפרט, בעבירות כלפי אדם (רצח, ניסיון רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות) – 36% מן התיקים שנפתחו בגין עבירות אלו בשנת 2016 נפתחו בגין עבירות כלפי עולות; ייצוג יתר של עולות היה גם בעבירות כלפי גוף (31% מהתיקים), ובעבירות רכוש (29% מהתיקים).

בשנים 2016-2007, שכיחות התיקים שנפתחו בגין אלמ"ב כלפי עולות היתה בממוצע 591 תיקים לכל 100,000 נשים - שכיחות גבוהה יחסית לשכיחות תיקי אלמ"ב כלפי נשים ותיקות (לא ערביות), שהייתה בממוצע כ-504 תיקים לכל 100,000 נשים. הפער בין אוכלוסיית העולות לאוכלוסיית הוותיקות לא הצטמצם במהלך השנים.

שיעור העולות בישראל, מכלל הנשים הלא-ערביות בגיל 20 ומעלה, הוא כ-23.6%. בחלק מסוגי העבירות בתיקי אלמ"ב בעשור האחרון היה ייצוג יתר לעולות, ובפרט בעבירות כלפי אדם (רצח, ניסיון לרצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות), שבהן שיעור העולות מכלל הקורבנות הוא 47%. ייצוג יתר לעולות יש גם בעבירות נגד גוף ובעבירות כלפי המוסר – שבשתיהן כשליש מהתיקים נפתחו בגין אלמ"ב כלפי עולות. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בעשור האחרון נרצחו בידי בני זוגן 42 עולות, כולן ילידות חבר העמים (24 עולות) ואתיופיה (18 עולות).

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג (המחנה הציוני) קרא להגדלת התקציב לתכניות משרד הרווחה בעניין, ואילו קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) קראה ל"שינוי גישה" אצל חוקרי המשטרה בעת תלונה של אישה-עולה. ג'ואן דיאן, מארגון "קעליטה" של עולי צרפת, הדגישה כי קיימת "אלימות אירופאית", שהיא אלימות נפשית ומילולית, ללא הרמת-יד, ואילו יוליה שינדר, עולה שחוותה אלימות בעצמה, העידה על חוסר מודעות מצד עולות לאפשרות הפניה לקו חם, למקלט או למרכזי סיוע.

לדברי שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה במשרד הקליטה, סיפרה על הקצאת 2.5 מיליוני ₪ מדי שנה לפעילות עובדים סוציאליים דוברי רוסית ואמהרית, והדגישה כי נרשמת ירידה במקרי הרצח של עולות, אך במקביל גידול בפניות לעזרה למרכזי הסיוע. רפ"ק נירה ראובני, ראש מדור נפגעי עבירה במשטרה, הדגישה כי השתלמות לחוקרי אלימות-במשפחה מתייחסת במיוחד לעולים, חרדים, ערבים, כולל הרצאה של האחראי למאבק בסרבני הגט בבתי הדין הרבניים. לדברי סאיד תלי, המפקח הארצי על אלימות-במשפחה במשרד הרווחה, נשים השוהות במקלט מעל חודש ימים זכאית להבטחת הכנסה או סיוע בשכר דירה.