וועדת העלייה והקליטה דנה היום (שלישי) בקליטתם החינוכית של ילדי עולי צרפת. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "צריך ללמוד מטעויות ולתקן מהר, תוך כדי תנועה. יש להכווין את העולים לא להגיע לאחר פתיחת שנת הלימודים, להנגיש ולחדד מידע בצרפתית באפשרויות החינוך, ההבדל בין מערכות החינוך, ההבדל בין בתי הספר הממלכתי-דתי והחרדי ופער בין אופי המשפחה לרמת הדתיות של בית הספר".
לדברי אריאל קנדל, מנכ"ל "קעליטה" של עולי צרפת, העולים, שרובם מסורתיים ולא חרדים, נתקלים בשני אתגרים: בבתי הספר היהודיים בצרפת ישבו ביחד חרדים יחד עם חילונים אוכלי-חזיר, ובנוסף יום הלימודים ארוך והסתיים בערב, בעוד שבארץ הוא מסתיים מוקדם מאד. "הנוער מסתובב בחוץ ונחשף לתופעות שליליות. מנהלי בתי ספר, דתי או חרדי, חייבים לעבור הכשרה מתאימה כדי לקלוט ילדי עולים מצרפת, ולוודא היטב שנער כזה מתאים למסגרת שלהם".
אורית לסר, מ"נאמני תורה ועבודה", טענה כי ילד מסורתי כעולי צרפת המשתלב בזרם חינוכי שאינו מתאים לו, עלול לנשור מלימודים, להידרדר מבחינה אישית וממילא להשפיע על השתלבות המשפחה כולה בחברה.
ללי דרעי, מנהלת "עתיד ישראל" לקליטת עולי צרפת, קראה לשלב בבתי הספר מורים-עולים מצרפת שטרם השתלבו במקצועם, וכך להקל על קליטת התלמידים. "מנהלים ומורים רבים מודים בפנינו 'אנחנו לא מבינים את ילדי צרפת, לא מכירים את התרבות, את הרגישות, את הניואנסים, ושתי הבעיות הללו יכולות להיפתר זו בזו. שילבנו מורים כאלו בעשרים בתי ספר בארץ, המשוב הוא מצוין, ואנו מעוניינים להרחיבו. המורים עובדים 12 שעות שבועיות בית ספר, ובמקומות רבים אין זה מספיק". מאיה שריר, נציגת משרד החינוך, השיבה כי בחמש שנים האחרונות עלו 5,935 ילדים מצרפת, רובם המוחלט לומד בממלכתי-דתי, המידע להורים מונגש בצרפתית ומוסבר היטב בירידי-עליה ובארץ, ויש תכנית הכשרה למורים ומגשרים-חינוכיים, ותכנית לימודי-אחה"צ יחד עם משרד הקליטה. שרי פייר נציגת משרד הקליטה, הבהירה כי המשרד מעניק תקציב נרחב לעמותות לליווי הורים בחינוך ילדיהם – וקראה לעמותות המטפלות בעולים מצרפת לפנות למשרד ולנצל זאת.
יצחק די, מנהל בית הספר "מקור חיים בירושלים בו לומדים ילדי צרפת רבים, סיפר על הקמת ועד הורי ילדים אלו, יצירת התאמה תרבותית, בניית אמון וגאוות יחידה לתלמידים, ושיבח את פעילות המורים מצרפת, "היודעים לזהות מתי התלמיד מתקשה בקליטה ומה הם קשיי למידה. משרד החינוך והעירייה משקיעים לא מעט בתחום, כולל עזרה בשיעורי בית, וכיתות האולפן, אך חובה לממן רכז קליטת עליה, אולי אחד המורים שיתמחה בכך, שימנף את כל המאמצים, התקציבים והתקנים למען התלמידים העולים. בנוסף שנת אולפן אחת איננה מספיקה בשום אופן, ויש להוסיף שנה אחת נוספת".
עודד מייזליש, מנהל אולפנת "חורב" בה כ-70 תלמידות מצרפת, הבהיר כי "כדי להצליח על המוסד החינוכי כולו להתגייס למשימה, קבלת פנים ע"י עולות-ותיקות, מפגש אישי עם כל בעלי התפקידים, ליווי אישי ע"י יועצת ועוד.
אביגיל וובו, רכזת עולים בבני עקיבא, סיפרה על פעילות רכזי קליטה המגשרים בין ילדי צרפת, המדריכים והמשפחות, ועל הקשר הנדרש והנצרך בין הסניף לבית הספר, ואילו לדברי ג'רי קורשייה מכי"ח-ישראל, הנושרים מלימודים הם בעיקר אלו שעלו בכיתות גבוהות, התקשו בקליטת עברית או צברו פער לימודי. ענת אוזן מהסוכנות היהודית, הדגישה כי רוב העולים מצרפת מגיעים בחופשות הלימודים, ובחודשים אלו נעשה מאמץ משותף של כל המוסדות, הארגונים ומשרדי החינוך והקליטה, כולל הנגשת מידע וחידוד ההבדלים בין זרמי החינוך – "אך הטמעת והבנת ההבדלים נמשכת שנים".
