וועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה היום (שלישי) באיומה של עיריית נתניה לסגור את מינהלת הקליטה בעיר, לאור תביעתה רבת-השנים להיות מוכרת כעיר-קולטת-עליה. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) אמר בדיון כי "עם כל הצדק בטענותיה של עיריית נתניה, אין זה מוצדק שהעולים החדשים הם אלה שייפגעו. הגדרת ערי עולים הוא סוגיה מורכבת וסבוכה - גם פוליטית. הסמכות להכרזה על "עיר עולים" נתונה בידי שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר, ההכרזה הראשונה הייתה בשנת 1956, מאז תוקנה ההכרזה מספר פעמים בודדות, כשהאחרונה בהם היא לפני למעלה מ-25 שנים. ההכרזה כבר אינה רלוונטית ומדובר בעיוות וחלוקת משאבים בדרך שאינה הוגנת וראויה, ועל הממשלה לתקן את העיוות הזה".

מרים פיירברג-איכר, ראשת העיר נתניה, הבהירה כי הכרזתה של עיר כ"עיר-עולים", משמעותית מאד לעיר - לתשלומי הארנונה שהמדינה משלמת על מוסדותיה ברשות המקומית, 100% לעיר-עולים, ורק 30% לעיר שאיננה כזאת. "כך רמת השרון שספק כמה עולים נקלטו שם מקבלת 17 מיליון ₪ מדי שנה – ואילו נתניה, ש-40% מתושביה הם עולים-חדשים, זוכה ל-0 ₪. למעלה משני-שליש מהארנונה המשולמת ע"י המדינה – מגיע לערי-עולים. מעט התקציבים שהמדינה מעבירה הוא החזר חלקי בלבד על הוצאות הקליטה הרבות של העירייה – בעוד שערי שאינן קולטות עליה, מקבלות מענק, פשוט מתנה. נתניה איננה פוגעת בשירותים הבסיסיים אלא רק סוגרת את השירותים הייחודיים של העיר, ושהעירייה העניקה מיוזמתה. גם דו"ח מבקר המדינה, מתח ביקורת חריפה על כך בשנת 2005 – אך המדינה לא נקפה אצבע". פיירברג פירטה עשרות פגישות שקיימה עם גורמים במשרדי האוצר, הפנים וראש הממשלה בעניין במשך כשש-עשרה שנים – אך ללא כל תוצאות. לדבריה, משרד הפנים לא מוכן לפגוע בערים שהתרגלו לקבל, האוצר לא מוכן להוסיף ערים לרשימה זו ויש לדעתו לקבוע תבחינים חדשים. 

אבי בן חמו, מנכ"ל העירייה, הוסיף כי בשנת 2015 קלטה נתניה 3467 עולים ואילו רמת השרון אחד בלבד, והיא זוכה לכחמישים מיליון ₪ מדי שנה.

יואל רזבוזוב (יש עתיד) הצדיק את הפסקת הפעילות "כיון שבמדינה מבינים רק כוח, וללא איום – שום דבר לא קורה", ואילו רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הזהיר כי פירוק מינהלת הקליטה יגרור חוסר-ניסיון שלא ניתן יהיה להשיבו. הוא הבטיח כי מיד עם הקמתו של קבינט העלייה והקליטה הוא יפעל מידית לפתרון הבעיה. חברתו לסיעה, יוליה מלינובסקי, הדגישה כי לא ניתן לנהל מאבק צודק שכזה, על גבם של 55 עובדים במינהלת הקליטה. מוטי יוגב (הבית היהודי) קרא לראש הממשלה לשנות את התבחינים ולקבוע אותם על סמך הערכות שנתיות, כמה עולים עלו, כמה זקוקים לגב כלכלי וכו'.

סיון להבי, נציג משרד הפנים, טען מנגד כי ההסדר של ערי-עולים לא ישפיע באופן דרמטי על תקציבה של עיריית נתניה. "העלויות צריכות לבוא במשא ומתן עם האוצר ומשרדי הממשלה הרלבנטיים. אם שר הביטחון ושרת הקליטה הנוכחיים אכן יענו לאתגר, זה יהיה טוב".

אבי זאנה, מנכ"ל ארגון עמי-ישראל  הדגיש כי רוב העולים המגיעים לנתניה הם מצרפת, וכי 30% מעולי צרפת מגיעים לעיר. לדבריו, "העולים הללו מכניסים מאות מיליוני יורו לנתניה מדי שנה, ואני מבין את המאבק של ראש העיר אך היא גרמה נזק. בחודשיים האחרונים היא פגעה בתדמית של העיר בפני העולים. אסור לבוא עם כוחניות כלפי העולים, אם העולים לא ימצאו את דרכם בנתניה הם ימצאו מקום אחר". 

פרדריק פשטר, פרויקטור בעמותה לחינוך בלתי-פורמלי סיפר כי "קיבלתי מכתב שימוע לשקלול הפסקת תפקידי, ללא סיבה. אנו תומכים במאבק של ראש העיר ומוכנים לשתף פעולה לשינוי המצב ההזוי והלא-צודק הזה, אך למה לא לסגור את הים ולפטר את כל המצילים? למה לא לפטר את המאבטחים? העולים הפכו להיות שבויים. 1500 עולים יגיעו מצרפת בקיץ וצריך לתת להם שירות".

אסתר בלום, יו"ר מועצת ארגון העולים הוסיפה כי "אנו מצדיקים את מהות המאבק, אך אסור לאיים על העולים ועל העובדים. למה העולים צריכים לעשות את המאבק של עיריית נתניה?".

בסיום הדיון, הסכימה פיירברג לדחות את סגירת מינהלת הקליטה ופיטורי העובדים בה, בחודשיים, עד  15 באוגוסט, כדי לאפשר לחברי הכנסת לפעול בעניין בממשלה

​