הנה תיוג (סטיגמה) שברור לכל הישראלים: עולים מארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, קנדה ודרום אפריקה הם אמידים, אקדמאים, מצליחנים. כרגיל, זה חלקי ומטעה. וועדת העלייה והקליטה דנה היום (רביעי) בקשיי הקליטה שאינם פוסחים על עולים מארצות הרווחה. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "יש אתגרים מיוחדים בקליטת עולים דוברי אנגלית, ואסור להיתפס לסטיגמות כאילו 'כולם עשירים' ופותרים לבד את כל הבעיות, הקשיים, והצרכים המיוחדים".
הד"ר נורית יכימוביץ-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הדגישה כי משרדי הקליטה והחינוך, לא מזהים בעיות ייחודיות לעולים אלו, ולכן לא מקצים תקציבים מיוחדים. עם זאת, התקציבים המועברים לרשויות המקומיות אמורים להתאים לאוכלוסיית העולים הספציפית. כמו-כן, תלמידים דוברי אנגלית לא מקבלים שעות סיוע נוספות, כפי שזכאים תלמידים דוברי רוסית, אמהרית וצרפתית.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) טענה כי חסרים במשרד הקליטה פקידים דוברי אנגלית, ועיכוב בתיקצוב סיוע נפשי לעולים, רפאל כהן, לשעבר שליח ההסתדרות הציונית באוסטרליה וקנדה, קרא ליתר-מקצועיות בקליטת עולים אלו, הורדת חסמים בירוקרטיים בהכרה בתארים אקדמאיים וברישיונות מקצועיים וטיפוליים, ואילו ליזי מרטין, מ"נפש בנפש" קראה לגיבוש תכנית-אב לקליטת עולים בעלי צרכים מיוחדים, בשילוב הביטוח הלאומי, עוד טרם העלייה לארץ.
הרב בצלאל בורשטיין, מנהל תכנית ב-YTA, סיפר כי כ-30% מילדי עולים אלו, הוריהם ממשיכים לעבוד בחו"ל, והדבר ניכר היטב על התלמידים. בנוסף, ברוב המקרים, הילדים לא שותפו בהחלטת ההורים לעלות והם למעשה נותקו בעל-כורחם מחבריהם ומתנועות הנוער שלהם. כיוון שכך, הוא העריך כי פחות ממחצית הילדים-העולים משתלבים בתנועות הנוער בארץ.
עקיבא הארו מ"קו לנוער", הזהיר מפני בני נוער עולים רבים החווים קשיי קליטה, בדידות, קשיים בלימודים ובקהילה ופער תרבותי וחינוכי – המגיעים עד הגדרת "נוער בסיכון". רוב מוחלט מהעולים חווים ירידה ברמת החיים, ועובדה זו פוגעת באווירה בבית, בזוגיות ובתקווה לעתיד, וממילא מעצימים את קשיי הקליטה של הילדים.
סטפני שטראוס, נציגת ישיבה-יוניברסיטי בארץ, התריעה מפערי שפה ותרבות של עולים דוברי אנגלית, למרות רצון רב מצידם, מוכנות וגמישות, וקושי רב להשיג עבודה ברמתם וניסיונם המקצועית. מנגד, נטלי אטלן, נציגת עיריית ירושלים, סיפרה על ליווי משפחות עולים מול בתי הספר, עזרה בשיעורי בית וסדנאות. דוריס קריאף, נציגת משרד הקליטה, הדגישה כי למעלה כ-40 רכזי קליטה ברשויות המקומיות הם דוברי אנגלית, המשרד מתקצב בכ-18 מיליוני ₪ בשנה את ארגון "נפש בנפש" המסייע לעולים אלו, והוא ישמח לסייע לכל ארגון דומה שיעמוד בתבחינים, מידע רב מועבר טרם-העליה וכן שיעורים רבים בעברית. מאיה שריר, מנהלת קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, הבהירה כי מידע על מערכת החינוך הישראלית, השונה מרוב העולם, מועבר באנגלית לעולים עוד לפני העלייה לארץ, וכי כל ארגון או משפחה שיפנו למשרד יקבלו כל סיוע שיידרש.
במהלך הדיון אמרה ח"כ רחל עזריה (כולנו) "חיי היומיום בישראל מבוססים על מידע שעובר: איך נרשמים לגן ילדים, איך נרשמים לצהרון ואיפה טיפת חלב. אין ספר הוראות איך מתנהלים פה, וכולם אמורים לדעת איכשהו איך להסתדר. בנוסף, מערכות הבריאות והחינוך בארץ שונות מאד מארה"ב".
