ועדת העלייה והקליטה של הכנסת נפגשה בתחילת השבוע עם ראש העיר ונציגי העירייה, כמו גם עם נציגי העולים, כדי לבדוק את מצב הקליטה בעיר. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "המדינה על מוסדותיה ומשרדיה, אינם יכולים להתנער מאחריות לטיפול וסיוע וליווי של עולים חדשים, גם אחרי שחלפו עשר שנים לעלייתם".
לדברי ראש העיר, איציק ברוורמן, 260 אלף תושבים, שרבים מהם עולים, שעיקרם מחבר העמים כ-50 אלף, ו-8,400 יוצאי אתיופיה. העיריה מפעילה אגף קליטה תוסס ופעיל יותר, שעושה עבודה מצוינת. יוצאי חמ"ע נחשבים בעינינו עולים גם אם עלו לפני כ-25 שנה בתחילת שנות ה-90, וזוכים למענה ייחודי, אך הממשלה ומשרד הקליטה מתייחסים לעולים רק בעשור הראשון לעלייתם. המדינה כשלה בדרך קליטתם של עולי אתיופיה, למרות הרבה ההשקעה והסיוע שהם היו זקוקים להם. המדינה התחייבה לסייע לעירייה בקליטת התלמידים העולים מאתיופיה, ואחרי שנה הסיוע הממשלתי הזה פסק – והעיריה נאלצה להמשיך ולממן סיוע בלימודים ממקורותיה.
גנאדי ברשבסקי, חבר מועצת העיר: להטיל את האחריות על המדינה זו טעות, כיוון שיש החלטות מוטעות של העירייה, שמשרד הקליטה גיבה אותם, ושנבעו ממניעים פוליטיים. מוקד הקליטה נמצא במרכז העיר בעוד שרוב יוצאי העדה מרוכזים בעמישב ופג'ה.
מרגריטה סלבקין, העלתה את בעיית העולים הקשישים הממתינים זמן רב לדיור ציבורי, שהובטח להם ע"י שרת הקליטה. רבים מהם אינם בקיאים בפרטים, אינם מודעים לזכויותיהם ולמעמדם והם חוששים להתלונן על היחס המחפיר כלפיהם במשרד הקליטה.
סלומון מספן, התלונן על פעילות מוקד הקליטה בעיר על חוסר התייחסות מספקת לנוער ולקשישים. טאדגין אייטגב, נציג הקהילה החדשה של יוצאי אתיופיה בעיר, הוסיף כי אין דרך גישה למועדון והדבר משבש את הפעילות במקום. משה משה, יו"ר אגף הקליטה בעיר, דחה את הטענות. "מרשויות רבות באים ללמוד על פעילותנו למען העולים, מימנו באלפי ₪ לאדם, קורסים מקצועיים לילדי העדה. פתחנו מועדוני נשים וגימלאים, ואין בעיית של פעילות או מועדונים – אלא בעיה דתית ומריבות פנימיות בין הקהילה הוותיקה הנאמנה לקייסים, לחדשה – השומעת לרבנים. כל קבוצה חושבת שהיא מקופחת ובני העדה אינם משתפים פעולה עם מוקד הקליטה".
טלי פלוסקוב (כולנו) ציינה כי בפתח תקווה המתינו 1118 קשישים-עולים לדיור ציבורי עד לפני שנה, ויש לבדוק האם החלו תכניות כדי לפתור ולו חלק מהם את המצוקה בהם הם חיים. ההשתפות בשכר הדירה של אוכלוסייה זו היא זעומה ועל משרדי הרווחה והקליטה לתת מענה.
מאיר יחיאלי, מנהל מרחב השפלה במשרד הקליטה, השיב לפלוסקוב כי העירייה לא קידמה קול קורא לבניית דיור ציבורי, למרות בקשתם. הוא הציע לפנות אליו אישית כדי לקדם פתרונות לבעיות, אך לדבריו הפתרונות לכך נכונות למגורים גם מחוץ לעיר ולא להתעקש דווקא על מרכז הארץ.
שלומי ערה, מנהל תכנית "עיר ללא אלימות" סיפר על פעילות ליוצאי העדה בעיר כמדריכים ומועדון בכפר הנוער אמי"ת, תכנית מנהיגות אקדמית לנוער כדי לסייע בקליטתם באוניברסיטה, פעילות ליגת כדורגל לבני הנוער, פתיחת מועדון נוער בשכונות נוספות, קורס הכנה לצה"ל, הדרכות הורים, חלוקת מארזי מזון לנזקקים, גיוס מתנדבים לשיטור-קהילתי, שיקום נערים בעלי עבר פלילי ועוד.
לדברי גיא אליהו, מנהל אגף הנוער והצעירים בעירייה, כ-700 נערים יוצאי העדה פעילים במרכזי פעילות ובמועדונים, ובשנה שעברה קיבל נער יוצא-הקהילה תושב העיר את פרס שר החינוך לנוער-מתנדב.
