​

עליה במספר יוצאי אתיופיה במכינות הקדם צבאיות, אך עדיין מספרם מועט ביחס לכלל האוכלוסייה וביחס למספר הצעירים המתגייסים בני העדה, כך נחשף היום (שלישי) בועדת העלייה והקליטה בכנסת. ע"פ מספר עדויות, בין העולים במכינות, אין ולו אחד מחבר-העמים. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) "השתתפות עולים במכינות ושרות לאומי, מיטיבה את קליטתם בארץ, את ההזדהות שלהם עם החברה, הארץ, העם והמורשת הלאומית – ובעיקר את הפיכת העולים למנהיגות בחברה הישראלית".

לדברי יוזמת הדיון בכנסת, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) "בררו שיש חשיבות עצומה בשילוב כמה שיותר יוצאי אתיופיה במכינות, כדי להגביר שילובם בחברה. עד היום, לא נעשה מספיק מאמץ להנגיש לעולים את המכינות והשרות הלאומי". ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הבהירה כי ולו נער אחד מיוצאי חבר העמים, שהגיע למכינה קדם-צבאית.

רן קלדרון, נציג משרד הקליטה, הדגיש כי המשרד מעניק לעולים-בודדים שכר דירה ודמי קיום עד הגיוס, אך רק 30-20 בני נוער עולים לומדים במכינות הקדם-הצבאיות מתוך כ-7,000. ולדבריו, חלקם נרתעים מהארכת השירות בשנה נוספת, והשאר מעדיפים מסגרות אחרות. ואולם דנה גילת, נציגת משרד החינוך, סיפרה על 320 מלגות שמעניק המשרד בשנה שעברה וכ-450 בשנה הנוכחית, ליוצאי אתיופיה במכינות ושנת שירות. היא קבלה על מודעות נמוכה אצל העולים למסגרות אלו, למרות כש-20% מחניכי תנועות הנוער הם עולים. 6,500 יוצאי אתיופיה הם חניכים בתנועות אלו, ונרשם גידול של כ-1,000 מדי שנה.

מרים לקס, מנהלת מכינות "קול עמי" המשותפות לעולים וישראלים, הדגישה את האחווה הנוצרת ביניהם, לפני הגיוס ובמהלך השירות, המהווה "רשת ביטחון" בכניסה לאזרחות. לדברי טלי יעקב, נציגת מועצת המכינות הקדם-צבאיות, כיום כ-3,500 חניכים בכ-54 מכינות, ומתוכם כ-75 תושבי חו"ל. היא סיפרה על ערבי היכרות הנערכים להורים ובניהם יוצאי אתיופיה, כדי לחשוף עבורם את עולם המכינות. יערה שור, אחראית הגיוס במכינות, סיפרה על 270 יוצאי אתיופיה שסיימו מכינות בשנה שעברה - מול כמאה בלבד לפני כחמש שנים. בנוסף, רובם במכינות שאינן ייעודיות ליוצאי העדה.

לדברי ניסים שלם, יו"ר מועצת תנועות הנוער, "התהליכים היום בחברה הישראלית הם בריאים, נכונים וטובים. בני נוער רבים מתנדבים, תורמים, מנהיגים - ומהווים דוגמא אישית לחבריהם".