תכנית תל"מ לצעירים אתיופים יוצאי צבא, המעניקה לימודים, עבודה ומגורים בקיבוצים עלולה להיסגר בתחילת 2017. זאת, כיוון שמשרד הקליטה – הממן המרכזי שלה – חייב להעביר את הטיפול לעולים ותיקים – למשרדי ממשלה אחרים. יו"ר וועדת עלייה וקליטה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), שדן היום (שלישי) בנושא, הדגיש כי התכנית הוכחה כמוצלחת ומעניקה לבני הקהילה עצמאות ותחושת שייכות ותרומה לחברה ולקהילה – וחובה למצוא הסדר מתאים למימון התכנית במשרד הכלכלה.

ד"ר גבי אסם, מנהלת תחום החינוך בתנועה הקיבוצית הדגישה כי "תכנית זו חשובה לנו מאד, וממלאת את תפקידו של הקיבוץ כתורם לחברה הישראלית, היא נתפרת כ'חליפה-אישית' לכל צעיר, וכוללת לימודים, תעסוקה ומגורים – תוך תחושת עצמאות ורכישת ניסיון. 160 קיבוצים כבר פעילים בתכנית זו עם כ-250 חניכים – ויש להרחיבה".

לדברי איציק שפרן, אחראי חינוך ומשימות בתנועה הקיבוצית, למעלה מ-1000 בוגרים לתכנית, ורבים מהם נשאר בקיבוצים לשנים נוספות, בגלל השתלבות בתעסוקה, והכירו בני זוג בקיבוץ. מלווים רבים, פסיכולוגים, מורים ומגשרים מועסקים בתכנית, כש-85% מתקציבה ממשרד הקליטה, והשאר של התנועה הקיבוצית, כשהקיבוצים עצמם מסבסדים חלק משהות צעירים אלו. הוא הזהיר בתחילת 2017 ייפסק התקציב והתכנית תגווע לאיטה תוך חודשים ספורים.

איתן ברושי (המחנה הציוני) הציע להתמקד בינתיים בבוגרי צבא בני הקהילה שעלו ב-15 השנה האחרונות, והזהיר כי אם תתפרק התכנית לא ניתן יהיה להשיבה. חיים ילין (יש עתיד) הדגיש את תרומת צעירי התכנית לקיבוצים הקולטים, והזהיר מהובלתו של משרד הכלכלה לתכנית, מפני היותו, לדבריו "משרד כושל". הוא קרא לתקצוב התכנית לפחות לתקציב הדו-שנתי הקרוב 2018-2017.

דוד יאסו, מנהל אגף עולי אתיופיה במשרד הקליטה, השיב כי "זו תכנית לתפארת, חשובה הן מבחינת העלות והן מבחינת התועלת. גם בשנים של תקציבים מקוצצים המשרד המשיך לממן תכנית זו, ואף הגדיל את תקציבה. ואולם, החלטת הממשלה לשלב את בני הקהילה בחברה הישראלית, קובעת כי משרד הקליטה ילווה את בני הקהילה רק עד מלאת 15 שנה מיום עלייתם. נמשיך לממן צעירים בתוך תחום-זמן זה – ומיזמים אחרים יועברו למשרדי ממשלה אחרים ככלכלה ובריאות".

לירית סרפוס, ראש אף התכנון האסטרטגי במשרד ראש הממשלה, הוסיפה כי "התרשמנו מאד מהתכנית, וניסינו לבדוק שמשדר הרווחה ימשיך ללוות תכנית זו, ויש לכך הסכמה במשרד זה".

​