בוועדת העלייה והקליטה נערך היום (שלישי) דיון סוער בבירורי יהדות לא רק למי שפונה לרבנות להינשא, אלא גם לקרוב משפחתו. יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "יש לברר מדוע בית הדין הרבני עוסק בבירור יהדות לגבי צד שלישי, גם למי שלא פנה לערוך נישואין. כמו כן על משרדי הדתות והמשפטים להשיב מדוע הם אינם עומדים ואוכפים את עמדתם מהעבר כי על בית הדין הרבני לא לעסוק בבירור יהדות של מי שלא פנה לנישואין".
לדברי ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) "השאלה היא חוקתית: האם לגוף ממשלתי מותר לבצע בדיקה למי שלא פנה לשירותיהם?! כיום, כאשר זוג מתחתן ומגיע לרבנות - הוא יודע שיבררו את יהדותם וכשירותם להינשא כהלכה. אך מתברר שהרבנות יוזמת בדיקה גם לקרובי משפחתם. בעקבות מקרים רבים, עמותת "עתים" הגישה עתירה לבג"ץ והמדינה השיבה לפני כחמישה חודשים כי באין פניה של המבקש – אין סמכות לברר יהדות". קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הוסיפה כי גם אליה פנו מספר אזרחים בעניין, עליזה לביא (יש עתיד) טענה כי "כל בירור היהדות נועד לעזור לאחים ולאחיות שלנו, ובכלי היקר הזה אתם מענישים מי שלא פנה אליכם", נחמן שי (המחנה הציוני) ציין כי "לא ניתן להקשות על חייהם של כארבע מאות אלף איש, שיהדותם וחייהם בכלל מוטלים כאן בספק. על בתי הדין הרבניים לדווח לוועדה על כל סיכום שיהיה בעניין", ואילו לפי ינון אזולאי (ש"ס) "כניסה ליהדות היא הליך לא-קל, ויש לה כללים מאד ברורים, ע"פ ההלכה. אם האם לא-יהודייה, יש הליך ברור שצריך לעבור".
הרב דוד מלכה, מנהל בתי הדין הרבניים, השיב כי חוק נישואין וגירושין קובע כי הם יתבצעו ע"פ ההלכה, ומבקר המדינה אף העיר בעבר (דו"ח מבקר המדינה ג92' משנת 2012) מדוע בתי הדין אינם רושמים את כל אלו הזכאים למרשם החיתון. "מרשם זה נועד ל"פסולי חיתון" כלומר למי שאינו יכול להינשא בנישואין יהודיים. חלק מבירור היהדות, גם למי שפונה בעצמו, נעשה בהכרח על-ידי פניה לאמו, לאביו או לסביו וסבתו, כדי לבדוק אפשרות אימוץ וכד'. בהכרח כל בירור יהדות של אדם – נוגע לסביבתו. בתי הדין הרבניים פונה למשרד הפנים למרשם האוכלוסין, אך מרשם זה אינו מדויק ואינו מציין את דתו של הנרשם – ולכן נוצר הצורך במרשם-החיתון. כיום רשומים במרשם זה כ-6,000 איש, מתוכם כ-4,000 נכרים או כאלו שסירבו לברר את יהדותם בבית הדין, כאלפיים – הם פסולי חיתון, כממזרים וכד'".
היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקובי, הסביר כי גם בית משפט אזרחי מצרף לעיתים צדדים שלא פנו ביוזמתם לדיון. "אנו נמצאים כעת בשיח עם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים בעניין. כשעולה מידע מהמבקש עצמו – יכולים לעלות שאלות על יהדותו של אח המבקש. פונים אליו ומציעים לו להצטרף. הנוהל בעניין ייפתר בקרוב בהסדר, ואני מניח כי בחודשים הקרובים. מועצת הרבנות הראשית תדון בכך ביום שני הקרוב. היועץ המשפטי לממשלה לא יכול להנחות את בית הדין הרבני כי הוא גוף שיפוטי, הוא יכול לטעון בפניו – כפי שהוא יכול לטעון בפני בית משפט". הרב אליהו מימון, אחראי בירור יהדות, סיפר על פעילות רבה וחשאית, הנעשית מעבר לים, כדי להוכיח יהדות של פונה. "97% מהפונים יהדותם מאושרת, וכאשר ל-3% מתברר לצערנו שהם אינם יהודיים – אתם מבקשים מאתנו לעצום עיניים".
נורית יכימוביץ-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי בשנים 2017-2010 נפתחו בבתי הדין הרבניים בין 3,870 ל-4,733 תיקי בירור יהדות בשנה, ובממוצע 4,268 תיקים בשנה, אושרה יהדותם של 3,221 ל-3,902 תיקים, ובממוצע 3,617 תיקים בשנה. באותם שנים נסגרו בהחלטה של אי-אישור יהדות בין 103 ל-248 תיקי בירור יהדות בשנה. על פי תשובת בתי הדין הרבניים, החלטות אלו אינן סופיות והן יכולות להשתנות במקרים שבהם יגיע מידע חדש.
עו"ד איגי פז, ממחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, כי היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק אישר את עצם בירור היהדות של פונה לנישואין, אך צד-שלישי לא פנה ביוזמתו "נמצא קושי משפטי בכך שאדם לא פנה ולא הביע הסכמתו לכך, או לרשום את שמו במאגר". נערכה פגישה בין הגורמים בעניין, וסוכם כי מועצת הרבנות הראשית תקבע נוהל בעניין.
