ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ציינה היום (שני) 75 שנה ל"פרהוד", הפרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בחג השבועות תש"א (1941), במהלכן נרצחו כמאתיים יהודים ואלפים נפצעו. בנוסף רכושם של מעל 50,000 תושבים יהודים – נבזז בידי שכניהם הערבים.
לדברי יו"ר הועדה, ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (הליכוד) "הפרעות זרעו ביהודי עיראק את הרעיון הציוני ובסופו של דבר הם עלו ארצה במבצע עזרא ונחמיה. לאירועים אלה אין יום זיכרון רשמי והם כמעט אינם נלמדים במערכת החינוך. חשוב לייחד מקום של כבוד לקהילה חשובה זאת ולקורותיה" נגוסה קרא לשר החינוך לכלול בלימודי ההיסטוריה את פרעות הפרהוד, לשרת התרבות להקים בית ספרדי בירושלים וקרא ל'יד ושם' להכיר במוסלמים שהצילו יהודים כחסידי אומות העולם.
ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ציינה כי "ציון הפרהוד חשוב לכל ישראלי, לא רק ליוצאי עיראק. עלינו לזכור ולספר לבנינו את מה שקרה ליהודים בעיראק, זאת לצד מה שקרה ליהודים בכל מקום אחר בעולם. סיפור העליה של כל אחד מאיתנו הוא הסיפור של כולנו. לא נרצה לדעת מה קרה לאחינו ששבו והתאחדה איתנו אחרי 2000 שנות גלות, בשנים שלא היו לצידנו?".
ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), שהוריו עלו מעירק, הוסיף כי "לאורך השנים גומדה סיפורה של קהילה כזאת או אחרת, אך מחלחלת ההבנה בקרב המחוקקים ואנשי הממשלה כי יש לכונן תמהיל חדש של ההיסטוריה של התפוצות". לדברי חברו לסיעה איציק שמולי "יש משהו מעוות מאוד בכך שפרעות קישינב הם חלק בלתי נפרד מהלימודים שלנו אולם סיפורי יהדות ערב לא. הדחיקה שלנו לקרן הזווית של הסיפור הציוני הוא עוול שניתן לתקן. אני מגיע ממחנה שמשמיע רבות על הפליטות של העם הערבי, בגלל הקמת המדינה אך אני לא שומע באותם הדציבלים את ההתייחסות לפליטות יהדות ערב".
לבנה זמיר, יו"ר מרכז הארגוני של יהודי ארצות ערב והאסלאם, קראה לזכור את "כל יהודי ארצות ערב ובכך גם את פרעות תרפ"ט, הפרהוד ב 1941, בלוב 1945 ובמקביל בקהיר ובאלכסנדריה נעשו פוגרומים ונשרפו בתי כנסת. גם היום האספסוף המוסת מתנהל כמו אז. ללא קום המדינה, הדברים היו נמשכים גם כיום", ואילו דינה דרורי, נציגת משרד החינוך, הבטיחה כי בשבוע הבא יתקיים כנס של כל המורים להיסטוריה בישראל בנושא הפרהוד, ו"מלבד השינוי בתוכנית הלימודים צריכים לעשות גם שינוי תודעתי בקרב המורים. בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי נכנס בשנים האחרונות חלק שלם על יהודי עיראק וארצות ערב.
