​

וועדת העלייה והקליטה דנה היום (שלישי) בתלונות על אפליית עולים בהעסקה או במתן תעודת כשרות. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש את האיסור "להפלות שום אדם, עולים כוותיקים, בשום תחום, קבלה לעבודה, ללימודים, רמת שכר או אישורי כשרות. בשנת 2016 עמד שכרם הממוצע של יוצאי אתיופיה על 59% מהשכר הממוצע".

לדברי יואל רזבוזוב (יש עתיד) "מדובר בביזיון ותופעה פסולה, ונדרוש את פיטוריו של האחראיים". רחל עזריה (כולנו) הוסיפה ש"הוכחת יהדות בעסקי המזון, היא דרישה חדשה מאז העלייה מחבר העמים. מסעדות ובתי אוכל עברו לכשרות של ארגון 'השגחה פרטית' שאני שמחה להיות אחד ממייסדיו". לפי קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) "מדובר בגילויי גזענות ואפליה קשה, ויש למגרה בהקדם", וטלי פלוסקוב (כולנו) אמרה "שיפוט רק לפי שמו שם אדם, שרק נשמע רוסי, הוא פסול ודוחה. אנחנו אזרחי ישראל, וזכאים ליחס שוויוני ככל אזרח". יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ציינה כי "כל מי שהגיע למגע עם הרבנות – לא אוהב אותם, ועליכם לבדוק את עצמכם, ובמקומות מסוימים דווקא ניכר יחס הוגן והפעלת שיקול דעת. יש לאזן בין דרישות הכשרות ליחס הראוי לאנשים".

עו"ד עדן אברהם, מנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד המשפטים, הדגישה כי מתוך כ-700 פניות מדי שנה רק כ-4% הן תלונות על מניעת עבודה על רקע מוצא, רובן של יוצאי אתיופיה. פניות של יוצאי חמ"ע בדרך כלל מגיעות לחברי הכנסת.

לדברי עמיחי קריגר, ראש ענף ההונאה בכשרות ברבנות הראשית, ליהדותו של עובד בעסקי מזון משליכה על מידת הפיקוח ומידת הכשרות על בית העסק. ברור שבענף המזון יש עובדים לא-יהודים רבים, ומי שלא עוסק בבישול או הכנת המזון אין צורך שיהיה יהודי. הנהלים ההלו מעוגנות בתקנות שאישרה הכנסת, במסגרת חוק ההונאה בכשרות בשנת 1988, הרבה לפני העלייה מחבר העמים.

עו"ד אליעזר רודין, היועץ המשפטי של המועצה הדתית בכרמיאל, הדגיש כי הרבנות מקיימת את החוק בקביעת רמת הכשרות ע"י בדיקת יהדות העובדים. הרבנות לא מתערבת בבחירת עובדים או בהעסקתם, ואין שום מניעה שכל עובד שאיננו עובד במטבח – יהיה מכל לאום שהוא. ההלכה קובעת שאוכל כשר צריך להתבשל ע"י יהודים, והשתתפות של אינו-יהודי במטבח, מחייבת השגחה יתרה. במקרה בכרמיאל, מדובר בעסק קטן במיוחד, שני עובדים בלבד, שבו המלצר הוא גם המטגן – ולכן התחייבה יהדותו.

לדברי יו"ר המועצה הדתית בירושלים, יהושע ישי, "מדובר בדיון פופוליסטי, כי החלטת ההעסקה היא של המעביד בלבד. לפי ההלכה המבשל בלבד צריך להיות יהודי, אך לא העובדים האחרים. הכשרות היא זכות - למעוניין בה. משגיח שהעיר לעובד עסק על רקע מוצאו – יפוטר. אגרת הכשרות שהמדינה קבעה, היא 500 ₪ לשנה בלבד למסעדה עד 50 סועדים ו-1377 ₪ בלבד לשנה, למסעדה גדולה יותר".