היו"ר חה"כ סלומינסקי: הצעת החוק מאשררת את מה שהתקיים לפני עשרות שנים; חה"כ פורר: "זו פריצה גדולה של הסטטוס קוו"

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה אתמול (ג') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשע"ה 2015 שיזמו הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה).  הצעת החוק מעגנת את סמכות בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. בדברי ההסבר להצעה מודגש כי כדי למנוע מחלוקות ביחס להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל לדון במסגרת בוררות בעניינים הכרוכים בגירושין או בעניין אחר של מעמד אישי אפילו בהסכמה. הדיון היום התמקד בהחרגת נושאי גירושין ונישואים ובהצעה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני עבודה למעט בעניינים הנמצאים בסמכות ביה"ד לעבודה שאינם יכולים לשמש נושא הסכם בוררות לפי כל דין.

הייעוץ המשפטי לוועדה הציע להחריג את דיני העבודה מהעניינים האזרחיים שבית הדין הרבני יהיה רשאי לדון בהם:

עו"ד אלעזר שטרן מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, הסביר כי במערכת יחסים של עובד ומעביד ספק אם ההסכמה של העובד באשר לפורום השיפוטי שבו יידון הסכסוך בין הצדדים היא באמת הסכמה חופשית. כמו כן אמר כי ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם מגמת המחוקק שהכיר בייחודיות דיני העבודה והקים מערכת משפטית נפרדת שמתמחה בטיפול בהם וכן העלה חשש לבלבול ולחוסר יעילות מכיוון שלטענתו סכסוכים שונים בתחום דיני העבודה כוללים הן מרכיבים קוגנטיים (שלא ניתן להתנות עליהם) והן מרכיבים שניתן להתנות עליהם.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "עד לפני כחמישים שנה בתיה"ד הרבניים עסקו בבוררות. בימ"ש עליון עצר את זה. הצ"ח באה בהתאם לפסיקה לאשרר את מה שהיה. אם יבוא מישהו ויציע הצ"ח שבימ"ש אחרים יוכלו להיות בוררים נדון גם בזה. המחלוקת עם הייעוץ המשפטי נובעת לעיתים גם משוני בהשקפות עולם ובסופו של דבר הח"כים צריכים לדון ולהחליט".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הצ"ח לא יכולה לעבור ונתנגד לה. אני לא מבין את הרצון לפרוץ את הגדר. תאר לך שמחר אקבע שבימ"ש שלום ברחובות הוא בורר. זו פריצה מאוד משמעותית של מערכת היחסים ושל הסטטוס קוו. אין לי שום דבר נגד מי שרוצה להתדיין בדין תורה. זה לא יכול לשבת במערכת הממלכתית. אני מתנגד להצעה באופן גורף ולכן, אפילו לא אגיש הסתייגויות".

חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "יש שתי שאלות עקרוניות שהחוק מעורר- המציאות המורכבת שבה גוף ממלכתי עוסק בבוררויות- התשובה היא שאנחנו במדינה יהודית וכל אדם שזו אמונתו המדינה צריכה לאפשר לו זאת. לגבי שאלת העומס, נראה שבתיה"ד יכולים לעמוד בעומס ומי שחושש צריך לשלב ידיים כדי להגדיל את תקציבם. יש לוודא שיהיה ברור גם בחוק שהמחויבות הראשונית היא לתפקיד הקלאסי.  בשאלת הבוררות בין בני זוג אני יכול להבין מדוע לא לאפשר בוררות בנושא חיי הנישואין או הגירושין אבל לא את האיסור הגורף, 20 שנה אחרי שנפסקו היחסים, החשש מיסוד ההסכמה קיים ובהקשר של כריכה החשש קיים בכל מקרה. אני לא מבין למה דווקא הליכה לבי"ד רבני תיצור יותר סחיטה מאשר כל בוררות אחרת". בהתייחסו לדיני עבודה אמר כי "בוררות על יסוד הסכמה כאשר מתקיימים יחסי עובד מעביד היא תמיד בעייתית בין אם זה בורר פלוני או בתיה"ד הרבנים. אם אתם רוצים החרגה, תחריגו את יחסי העובד מעביד כל עוד הם מתקיימים. מרגע שעובד עזב עבודתו אין שום כפיפות ואין קושי בנושא ההסכמה".

עו"ד רפי רכס סגן היועמ"ש לבתי הדין הרבניים: "לגבי דיני עבודה, בתיה"ד הרבניים לא צריכים להיות פחות מכל בורר אחר בשוק. זהו חוק עקרוני רוחבי ובתיה"ד הרבניים נכנסים אליו. אם יש בעיה בהסכמה בדיני עבודה יש לתקנה רוחבית בחוק הבוררות. לגבי המורכבות של דיני עבודה היא מוכרת לכל מי שעוסק בזה והסיכוי שהדיון ייקשר להלכות קוגנטיות קטן ביותר. לגבי היעילות הדיונית- מקרים מורכבים יהיו בדיוק המקרים בהם ביה"ד הרבני יפנה את הצדדים בצורה יעילה לביה"ד לעבודה. יש ציבור בעיקר חרדי שלא יגיע לבימ"ש והדרך שלנו לעזור לאותו ציבור היא לספק לו מערכת משפטית מסוגרת ומפוקחת".

עו"ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים: "לא ניתן לקחת את חוק הבוררות ולהדביק אותו כאן. מדובר בהסמכת ערכאה של המדינה לדון בבוררות, יש לקחת בחשבון שכאשר יש סמכות לשיפוט בענייני מעמד אישי של גירושין ונישואין זה עלול ליצור בלבול וצריך לתת תשומת לב מיוחדת להסכמה. בניגוד לבוררות רגילה, כשנותנים לערכאה סמכות חדשה יש לעשות זאת בזהירות".

עו"ד אור רוזנמן ממשרד העבודה: "נושא ההסכמה בדיני עבודה בעייתי במהותו ולכן רוב הדינים קוגנטים. זו סוגיה שאנחנו לא יודעים לתת לה מענה וככל שהכנסת תחליט להחריגם היא תחליט. חוק הבוררות אינו אוסר להעביר לבוררות חלקים שאינם קוגנטים אבל זה ייצור בעייתיות".

עו"ד ורד וייץ מההסתדרות החדשה: "נושא ההסכמה הוא בבסיס הצעת החוק. אין בוררות בבתיה"ד ללא הסכמה כשהמשמעות היא הסכמה מלאה, מודעת תוך בחירה חופשית. הסכמה כזו לא יכולה להתקיים בהקשר של דיני עבודה בגלל פער הכוחות המובנה. זו התפיסה גם בבסיס חקיקת העבודה וההחלטה למסור את הדיונים בנושא לדינים נפרדים. לכן אני לא מעלה בדעתי איך אפשר לכלול את יחסי העבודה כשבסיס החוק שהוא הסכמה נשמט. לא מתקבל על הדעת שהמחוקק שהחליט לייצר מערכת דינים נפרדת ימסור אותם לערכאה אחרת גם אם הוא קורא לה בוררות. לא מדובר ולא הייתה כוונה למערכת מדינתית מקבילה וכן פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה אומרת שזכויות שמקורן בחוק או בהסכמים קיבוציים שנועדו להגן על העובד אינן חלק מהסכם בין הצדדים ואינן יכולות להיות חלק מבוררות כי הן אינן ניתנות לוויתור."

נציגות ארגוני הנשים מחו על הרחבת הסמכויות:

עו"ד ניצן כספי שילוני ממרכז צדק לנשים אמרה כי "מבייש שישראל מרחיבה סמכויות של ערכאה שמחזיקה רק גברים כדיינים". קרן הורוביץ ממרכז רקמן הוסיפה כי "בני זוג בגירושים הם לעולם לא במעמד שווה. חייבים להחריג גם כל מה שקשור לקטינים".

עו"ד ריקי שפירא: "אי אפשר להתעלם מכך שיש כאן מערכת כופה בתחומי נישואין וגירושין. זו נקודה מטעה ומבלבלת. תחשוב על אותה אישה דתית, שהמעביד יאמר לה שהיא מתנגדת לבוררות רבנית, אולי נפקפק באמונתך. זה קונפליקט שאסור להעמיד אף אדם בפניו".

עו"ד מוריה דיין מ'יד לאשה' טענה כנגד העומס בבתי הדין ואמרה כי היא סקפטית שניתן יהיה לתת שירות לבאי ביה"ד. "ככל שהחוק יעבור חובה לתקצב את החוק ולהוסיף תקינה".