​

בסיום מרתון דיונים שערכה היום (ג') הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט והחוץ וביטחון, הודיע היו"ר ח"כ  סלומינסקי כי ההצבעות לקריאות שנייה ושלישית בוועדה ייערכו ביום שני לאחר שהדיונים בהסתייגויות יימשכו מחר.

חלקו הראשון של הדיון עסק בהגדרת "הסכמת המדינה", "תום הלב" ובדיון החסוי אמש:

עו"ד אלעזר שטרן היועמ"ש לוועדה הדגיש כי ב"הסכמת מדינה" מדובר בהגדרה רחבה, עמומה, ולא ברורה ביחס לשני הרכיבים שלה ("הסכמה" ו"מדינה"), כמו כן קיים קושי לראות ברשות מקומית כ"מדינה". עוד אמר כי המונח "תום הלב" אינו ברור, וכי שני התנאים של הסכמת המדינה ותום הלב הם תנאים חלופיים, והמשמעות היא שאם יש הסכמת מדינה גם אם אין תום לב, ההסדר המוצע יחול. בנוסף אמר כי לקרוא קריאת הסעיף מובילה למסקנה ולפיה גם אם הסכמת המדינה ניתנה רק לחלק מסוים בהתיישבות- היא מכשירה את הכל מה שנבנה על אותה הקרקע.

היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "החוק מדבר על העבר ולא על העתיד. הייתה עמימות שבחלקה הגדול הייתה מתוכננת. כך הם עלו וכך עלו גם הרבה ישובים בישראל הקטנה". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): היועמ"ש לוועדה שואל והכנסת תשיב שהיא רוצה את ההגדרה העמומה". ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אין שום עמימות כי המתנחלים ידעו על כך כשהתיישבו על קרקעות שהוצאו נגדן צווי הריסה. איך אפשר להגדיר "הסכמת מדינה" בצורה גורפת שמכסה אפילו מקרה שהמינהל הוציא צו הריסה אבל מכיוון שהצבא שומר עליהם זה חוסה תחת ההגדרה". ח"כ סעדי דרש מהיו"ר ח"כ סלומינסקי לנקוט צעדים כנגד ח"כ סמוטריץ' "שמוציא דברים חמורים מדיון חסוי לפיהם היועמ"ש של משרד הביטחון קורא לסירוב פקודה".  ח"כ סמוטריץ' הגיב: "הוא איים עלינו שהחוק לא ימומש גם אם הוא יחוקק".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "לא היה צריך לתת יד לישיבה חסויה. חוות הדעת שניתנה דרמטית כאשר מערכת הביטחון מתנגדת לחקיקה. מה שהטריד אותי בדיון אתמול הוא שהמשנה ליועמ"ש הסביר איך החקיקה עלולה להחליש את עמדתה של ישראל בזירה הבינ"ל. בלי שנקבל התייחסויות ואת רוב חלקי הדיון אתמול לא נוכל להשלים את הגשת ההסתייגויות היום".

היו"ר ח"כ סלומינסקי ציין כי הופתע מתגובת היועמ"ש למערכת הביטחון עו"ד אחז בן ארי "שמנע פרסום של דברים מהדיון אתמול מאחר ולמעט אולי משפט אחד, לא היה שם שום דבר חסוי. הנחיתי לסיים להכין את הפרוטוקול מיידית כדי לאפשר לפרסם את הדברים שאפשר, לאחר בחינת הגופים האמונים".

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) שאלה מה המשמעות של נכסי נפקדים ומעמדם. "לפני 10 ימים אמר היועמ"ש שלא ניתן להשתמש בנכסי נפקדים ולפי הפרסומים עכשיו מאפשרים זאת". עו"ד תהילה רוט ממשרד המשפטים: לגבי סוגיית נכסי הנפקדים, זה מצוי עדיין בדיונים פנים ממשלתיים בדרגים הבכירים ביותר. הדברים טרם הגיעו להכרעה או פרסום סופי ולכן לא יהיה נכון להתייחס. באיו"ש  המונח הוא "נכס נטוש", בשונה מהשימוש בישראל במונח "נפקד" ולכן נבדק מה ניתן לעשות בנכסים נטושים לטובת ההתיישבות. בישראל עקרונית האפוטרופוס נכנס בנעלי הנפקד ובאיו"ש הממונה שומר אותם עד שובו של הנפקד. לשאלת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) "איזו משמעות יש לשמירה ולכניסה לנעלי הנפקד כשלוקחים את הקרקע בחינם ללא אגורה אחת",  השיבה עו"ד רוט כי ככל שהיועמ"ש יחליט על פתרון כזה תיקבע גם סוגיית דמי השימוש. לאחר דבריה המשיכה חברת הכנסת רוזין לדרוש תשובות לנושא למרות בקשותיו של היו"ר ח"כ סלומינסקי להפסיק את דבריה והיא הוצאה למספר דקות, תוך שהיא מביעה מחאה: "אתה מונע ממני לקבל תשובות. מה מפחיד אותך? מספיק להוציא אותי. אתה מפחד לתת תשובות כי מה שאתה עושה עכשיו מושחת מלוכלך והוא גזל".  חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) הצטרפה: "מה שאתה אומר חסר היגיון לחלוטין. אתה מונע ממשרד המשפטים לענות לשאלותינו ומפסיק אותם ברשות דיבור. זה לא ייעשה". היו"ר ח"כ סלומינסקי הגיב: "כשמגיע מומחה שאינו מחייב אף אחד הוא יכול לדבר. בהיותה פה היא אינה מחויבת לענות ואם היא מוכנה בהסמכת היועמ"ש להציג את הנושא הקפריסאי או נושאים אחרים שאינם קשורים כרגע לחוק היא יכולה". חברת הכנסת רוזין: "אתה מהלך עליה אימים. מי ששלח אותה יגדיר לה".

ביחס לסעיף 5 המדבר על הקצאת זכויות במקרקעין, אמר היועמ"ש לוועדה עו"ד שטרן שכל ההליך אינו ברור ויש הרבה אלמנטים מעשיים שלא ברור כיצד יופעלו, כמו כן העיר, כי לא ברור מדוע ההקצאה חייבת להיעשות דווקא באמצעות מוסד המיישב, וכי קביעה כזאת מצד המחוקק היא מעט מוזרה. ח"כ סמוטריץ' הגיב: "החוק מוזר ולא ברור למי שחושב באסכולה הקודמת ובתפיסות המוזרות והמעוותות משפטית. זו תהיה החטיבה להתיישבות כי היא הכלי היעיל היחיד שעובד".

חברת הכנסת גרמן פנתה ליו"ר סלומינסקי: "אל תעמיד את בימ"ש עליון בפינה. כואב הלב על האנשים שהתיישבו ויצטרכו להתפנות. צריך למצוא את הפתרונות הנדיבים ביותר אבל בידיך מונח העתיד המשפטי של המדינה ואל תהפוך את המדינה לפורעת חוק". היו"ר ח"כ סלומינסקי: אנשים שיושבים 40 שנים על קרקע לא מעניינים אותך? איפה הדאגה לזכויות האדם שלהם? כל צפון תל-אביב נמצאת על יישובים ערביים זה בסדר בתוך הקו? הגוף המחוקק אישר כבר שלוש פעמים את החוק. על כך השיבה גרמן: אם הכנסת תחליט שמותר לאנוס גויות במלחמה זה יהיה בסדר?"

ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני) דרש שייכתב בחוק "מה יהיה מעמד התושבים הפלשתינים שמתגוררים שם כשיהיה סיפוח ואז יהיו שתי מדינות או מדינה אחת עם אזרחים סוג א' ו-ב' ללא זכות הצבעה". 

ליאור עמיחי מ'שלום עכשיו': פרסמנו דוח מקיף על כמה דונמים של הפקעה מדובר ועל כמה בתים יולבנו. הגענו לכ-3,921 בתים על 8,193 דונם בהערכה נמוכה רק על קרקעות שיש בהן מבנים. ההערכה היא שיהיו יותר.

פרופ' יוג'ין קנטרוביץ: "האספקט המסוכן ביותר בדיון הוא האיומים ביחס לביה"ד הבינ"ל ע"י יועמ"שים, שמגבירים משמעותית את הסיכון שביה"ד ייקח סמכות על הנושא בין אם החוק יעבור או לא".

במהלך הדיונים פנו מספר תושבי ישובים המצויים בתוספת לחוק, לחברי הוועדה:

עידו מאושר יו"ר היישוב עלי: "לפני 32 שנה הוקם היישוב ומאז נעשים ניסיונות בלתי פוסקים לאשרר אותו. הקרקע נשמטה מתחת רגלינו כשהתברר ש-200 יחידות יצאו מהקו הכחול. אנשים לקחו משכנתאות, המדינה בנתה וביום אחד ביתם הפך לא חוקי. עו"ד ברי שומן מכוכב השחר: היישוב יושב על תב"ע שהוכן ע"י המדינה. באופן מקרי שמענו בהליך שנעשה למצפה כרמים שקוצצו לנו מעל 400 דונם כשהקו עובר בסלון שלי. שטח חקלאי שמעובד ברצף מאז הוקם היישוב גם הוא בחוץ ומתקן טיהור השפכים שהמדינה בנתה גם הוא". ח"כ סעדי הגיב לדברים: לפי התמונה שאתם מציירים המדינה בנתה ונתנה משכנתאות והשתגעה- מה עשיתם? למה חיכיתם לשלום עכשיו שיגישו בג"ץ? אני מרגיש כמו ערכאת ערר ליישובים שבתוספת. זה שינוי סדרי עולם.

מספר אזרחים שהצהירו כי אינם משתייכים לארגון כלשהו פנו אף הם לחברי הוועדה:

יוסף עזרא: "אני מבית חברון. יש לי נכסים בחברון שפלשו אליהם מספר לא קטן של אנשים. יש פה חברת כנסת לשעבר ואחרים שחיים בנכסים שלי ללא תשלום, לא לי ולא לרשויות. מי שמכם לקחת רכוש כזה כאשר מדינת ישראל לא ביטלה את הטאבו, לא משכה את חתימותיה מהאמנות, לא הפקיעה, לא הלאימה, לא קנתה ולא ירשה. מי נותן לכם את הסמכות לבטל טאבו בישראל ולהכשיר עושק מרמה וגניבה".

רועי פדן פנה בדמעות לוועדה: "אני אזרח מן השורה. לא נשלחתי על-ידי אף אחד. 24 שנים שירתי במילואים בהגנה כל יישובים שהתנגדתי בדרכי הדמוקרטית להיותם. מצפייה בדיונים הבנתי שחייב להיות חוק אבל אני מבקש לא לפגוע בערכים הדמוקרטיים שאנחנו מנסים לחנך את ילדינו".

היו"ר ח"כ סלומינסקי סיכם את הדיון: "אני לא מזלזל בחששות ומצד שני הגיע הזמן להסדיר את ההתיישבות אחרי 50 שנה. לא הלכנו ישר על החוק- התחננו חודשים למערכת למצוא פתרונות". הוא פנה לתושבי היישובים: "אחי גיבורי התהילה אני יודע מה זה לגור 20 שנה ולקבל הודעה על הריסה".