סעיף חדש בהצעת החוק שיוזמת ועדת החוקה יגביל את תוכן תעמולת הבחירות ויאסור תוכן גזעני או מסית לאלימות. לפי הסעיף תורחב סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפעול, אף אם לא התגבשה עבירה פלילית לפי חוק העונשין. חברי הוועדה התלבטו היום באיסור הגורף שהציעה הוועדה הציבורית בראשות הנשיאה ביניש, שאמור לחול לא רק על מתמודדים בבחירות אלא על כל אדם, ולא רק בתקופת הבחירות אלא באופן תמידי; הצעת החוק מרחיבה את הגדרת "מתמודד בחירות" כך שמגבלות החוק יחולו גם על המועמדים הכלולים ברשימות לכנסת או לרשות מקומית וגם על סיעה יוצאת ברשות המקומית.

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה להכין היום (ד') לקריאה הצעת חוק מטעמה - הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 33), התשע"ח-2018 - בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות דרכי תעמולה מונתה ביולי 2015 על ידי נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין והשופט סלים ג'ובראן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. בין עיקרי המלצותיה: ביטול האיסור על תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; החלת הסדרים שונים גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שכלל לא היה מוסדר עד כה; איסור על תעמולה גזענית או תעמולה המסיתה לאלימות; ביטול תשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה ובמקומם יוקצו לכל רשימת מועמדים באופן שוויוני 4 דקות להציג את מסריה לציבור ברדיו ובטלוויזיה אשר ישודרו בחלוקה שווה, 2 דקות ביום ה-14 ו-2 דקות נוספות ביום ה-7 שלפני יום הבחירות. כמו כן, מוצע לאפשר לרשימות מועמדים לרכוש "פרסומות בחירות" בטלוויזיה וברדיו, אשר יופרדו מהפרסומות המסחריות באמצעות אות מיוחד, וכמותם תהא מוגבלת לפי הסדר שייקבע בחוק. עוד המליצה הוועדה להותיר בחוק איסורים פליליים בודדים בלבד, כגון איסור על תעמולה גזענית או כזו שמסיתה לאלימות, ובאשר ליתר האיסורים וההפרות, הוועדה הציעה להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בצד צווי עשה וצווי מניעה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "החוק חוקק כשלא הייתה טלוויזיה, מחשב או רשתות סלולריות והוא מיושן ופחות רלוונטי. הניסיון במערכת הבחירות מלמד אותנו על הסכנות בהשפעה על הבחירות ולא בטוח שהצעת החוק נותנת מענה לכך אבל שינוי מרכזי אחד הוא מעבר מהתחום הפלילי לקנסות ברוב העבירות ושינוי משמעותי נוסף הוא תחום האינטרנט".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "לא ראיתי התייחסות בחוק  למה שקורה ברשתות החברתיות מול מה שקורה באתרים שם יש כתובת להתלונן. הרבה מתקציבי הבחירות הולכים לרשתות לשימוש ב'בוטים' ועוד ולכן הייתי מוריד רגולציה מגופי התקשורת הרגילים ומחמיר את הרגולציה כלפי הרשתות החברתיות בנושא המימון. לא משנה איזה כללים נכתוב על הגנות אם לא ייאכף המימון זה לא יעזור".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "העולם מתקדם ויש לשרטט קווים בעולם החדש שיאפשרו איזונים וסדר. השוויוניות בין המפלגות צריכה להיות נר לרגלינו לכל אורך החוק ופרשת פייסבוק מדגישה זאת אף יותר. בתחרות בתוך מפלגות צריך לראות שלמפלגה שיש לה יותר אפשרויות לא תהיה לה עדיפות על פני אחרות. צריך לאזן בין מפלגות קיימות לאלו שלא ועוד. ברשויות מקומיות רואים את ההבדלים ביתר שאת. אדם שהתמודד לראשות עיר מכובדת ומתמודד שוב סיפר שבמערכה הקודמת עמד מולו מתמודד עתיר משאבים וזו קניית שלטון בכסף שאותה יש למנוע".

פרופ' קארין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, חברת ועדת ביניש השיבה כי "הנושא של תחרותיות ושוויוניות עמד לנגד עינינו לאורך כל הדיונים. אפשר ליצור שוויון הזדמנויות ולצמצם את הפער בין מפלגות קטנות לגדולות אך לא נגענו כלל בחוק מימון מפלגות. ביטלנו דברים ארכאיים ודיברנו על הסדרת דברים שלא היו קיימים. הפיל הגדול בחדר היה האינטרנט ופתרנו את רוב הבעיות. לא דנו בשאלה האם להגביל את הח"כים ברשתות החברתיות ביום הבחירות כדי לא ליצור ויראליות באותו יום".

הדיון ברובו עסק בשאלת הגבלת התוכן על תעמולת הבחירות:

יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי אמר כי "קשה להגדיר במדויק גזענות, ולכן השאלה איפה עובר הגבול. הקריאה "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" היא גזענית או לא? האיסור הפלילי קיים על כל אדם כל השנה וקשה לי לראות איך ההרחבה תחול במהלך כל 4 השנים מבחירות לבחירות. פוליטיקאים בעיקר ברשויות המקומיות עובדים מיום למחרת הבחירות על הבחירות הבאות ואסור לחוקק משהו שיישאר רק כמילה כתובה. לכן ראוי לצמצם רק ל-90 הימים".

חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "המטרה היא שכל השיח בתקופת הבחירות שעולה לווליום גבוה  במיוחד יהפוך לפחות מסית וגזעני".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "המטרה היא לייצר שיח נקי נכון ובריא ולכן לא הייתי שוללת שהאיסור על הגבלת התוכן הגזעני והמסית יחול כל הזמן. אולי אפשר ליצור שתי קטגוריות- אחת על ח"כים מכהנים ומפלגות עליהם זה יחול כל הזמן וקטגוריה שנייה לכל היתר"

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "אחד החידושים הוא שההגבלות יחולו בצורה רחבה – גם מבחינת הגורמים הכפופים לרגולציה – גם המפלגה וגם המועמד, למשל, עמודים ברשתות החברתיות ששייכים למועמדים עצמם, וגם רובן יחולו בצורה "חוצת מדיה", כלומר בכל מקום בו מתפרסמת תעמולת בחירות, בין אם זה בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט או במודעות בחירות. לעניין פסילת תשדירים בשל תוכנם, היום בהקשר לתשדירי טלוויזיה ורדיו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית היה מאשר ולעיתים פוסל תשדירים. לא כתוב בחוק מה שיקול דעתו אך לאורך השנים נפסלו פרסומים למשל בשל גזענות או פגיעה בכבוד האדם. כאן מוגדרות בצורה מפורשת עילות הפסילה של תוכן גזעני והסתה לאלימות. האיסור כאן מחמיר יותר מהאיסורים בחוק העונשין כי האיסורים הפליליים דורשים הוכחה מעבר לספק סביר וכן לעניין הסתה לאלימות – אפשרות ממשית לגרימת מעשה אלימות, או לעניין גזענות – מטרה להסית לגזענות, וכאן די בכך שהתוכן גזעני או מסית לאלימות. תעמולה שיוצאת ממועמדים לבחירות וממפלגות יוצאת מתוך מערכת שמבוקרת על-ידי המדינה, על הבמה המרכזית של המדינה וחלק לא מבוטל ממומן מהמדינה כך שיש כאן יסודות ממלכתיים שעשויים להצדיק הטלת מגבלות חמורות יותר".

פרופ' נהון אמרה כי "אי אפשר להסתפק רק בדין הפלילי וצריך לתת ליו"ר ועדת הבחירות את הכלים להתמודד למרות שזו תהיה "מניעה בדיעבד" בעידן האינטרנט החלטנו מראש לקחת את המקרים הקיצוניים ולא לדוגמה אמירות משפילות. אם רוצים להגביל אפשר לתחום את זה לתקופת הבחירות בלבד".

עו"ד דין ליבנה, היועמ"ש לוועדת הבחירות המרכזית: "ככל שמתרחקים מהבחירות יפורשו הביטויים פחות כתעמולת בחירות וכמובן שככל שהרכיבים יותר קיצוניים יהיה הרבה יותר קל לראות בהם תעמולה כך שזה מאוד תלוי ברכיבי הביטוי".

נועה בן-אריה יועמ"שית מרכז השלטון המקומי ביקשה לדעת אם מתכוונים להחיל את הצעת החוק כבר למערכת הבחירות הקרובה ברשויות המקומיות והיו"ר חה"כ סלומינסקי השיב כי הוא מקווה להשלים את הצעת החוק עד לבחירות הכלליות הבאות שיתקיימו במועדן וכי אינו רואה כיצד ניתן יהיה להשלימה לפני הבחירות לרשויות המקומיות.