יו"ר הישיבה חה"כ בגין: "זהו אחד החוקים הקשים לחקיקה"; המשנה ליועמ"ש עו"ד נזרי: "עד כה ב-2017 יש תשעה מקרים של מעצר מנהלי; ידנו לא קלה על ההדק"

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ד') להכין את החלק שפוצל מהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה-2015 – הנוגע לצווי הגבלה ומעצרים מנהליים בשטחי מדינת ישראל, לקריאות שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, הסמכות להורות על מעצר מנהלי תיקבע כהסדר קבע, ללא תלות בקיום מצב חירום. בנוסף, לשר הביטחון תהיה סמכות להורות בצו על הגבלות מנהליות מטעמי ביטחון (כגון הגבלות על תנועה, על החזקת חפצים, על קיום קשר עם אנשים מסוימים ועוד).

יו"ר הישיבה חה"כ בני בגין (הליכוד): "זהו אחד החוקים הקשים לחקיקה ויש טענה שעדיף להימנע מחקיקת הוראות המאפשרות מעצרים ללא משפט. הוא הקריא מכתב שכתב אביו מנחם בגין כרה"מ ב-11 באוגוסט 1980 אל הגב' דבורה גרין שבעלה ועוד אדם נעצרו במעצר מנהלי לתקופה ארוכה: "אם כל אזרח יהיה אשר יהיה ייקח לידיו את חוסר החוק ויעשה מעשים העלולים להמיט אסון על עמנו חובתה של אומה היא למנוע מאנשים אלו לבצע את זממם".  חה"כ בגין אמר כי הביא את המכתב "בין השאר מפני שכותבו נאבק שנים רבות במעצרים המנהליים שלפי תקנות שעת חירום המנדטוריות. במכתב הזה מוצגת הדילמה היטב. עלינו להיות זהירים בחקיקה זו. פה המצב באמת מיוחד בעיקר כשעל-פי הצעת החוק לא יהיה צורך עוד בשעת חירום להכרזה על הצווים. אני רואה במעצר מנהלי אמצעי חריף אך רואה שהועיל מאוד ביחס לקבוצת אנשים בשומרון ויהודה לכן ההכרח לא יגונה".

חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "ברור שצריך לאפשר את הכלי אך חייבים לצמצם את הסיכון שייפגעו ממנו אנשים חפים מפשע. העילות צריכות להיות הרבה יותר מצומצמות. אני מתנגד לניתוק הכלי הזה מהגדרת מצב חירום. בנוסף, אין לנו באמת ביקורת שיפוטית על המערכת. השופט מקבל חומר חד צדדית ואין דרך להצליב". הוא הציע "מודל שקיים בעולם של "Special Advocate"- יוצא מערכת הביטחון שמבין בהליכי החקירה ובחומר ויכול לבקר את ההחלטות. הוא לא עו"ד של העצור. זה ישפר את הביקורת השיפוטית ויכול למתן את הביקורת הבינ"ל".

חה"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כל שנה מאריכים את מצב החירום ולא נראה שהוא הולך להתבטל. מה הדחיפות עכשיו לנתק בין הדברים. הרי אין שוני בין המצב הקיים לחוק משנת 79'".

עו"ד רז נזרי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: גם אנחנו כממשלה לא אוהבים מעצרים מנהליים. ודאי היינו מעדיפים הליך פלילי על פני מנהלי. ב-2015 נערכו 42 מעצרים מנהליים, ב-2016 26 וב-2017 עד כה 9 מקרים. ידנו לא קלה על ההדק והשימוש בו הוא ככלי אחרון". ביחס לניתוק מצב החירום, הסביר כי זהו חלק ממהלך כולל לניתוק הזיקה של מצב החירום מעשרות דברי חקיקה שונים וכי גם כשיבוטל וגם בפרוץ הסכם שלום או במצב שגרתי "תמיד יהיו בודדים שירצו לפגוע ולעשות מעשה טרור ונדרש כלי".
הוא הוסיף כי המבחן ההסתברותי בהקשר למעצר מנהלי יוחמר ל"ודאות קרובה" במקום "יסוד סביר להניח" "מכיוון שמדובר בפגיעה בחירות בעוצמה האדירה ביותר".

ביחס להגדרת העילות לצווים אמר יו"ר הישיבה חה"כ בגין כי "יש להבהיר מה בין ביטחון המדינה וביטחון הציבור. יש פה רגישות רבה וצריכים להיות מאוד מדויקים ובלי עמימות. צריכים לוודא שאין כאן מושג סל, לדעת שע"י המעצר המנהלי מונעים פגיעה חמורה".

עו"ד אורלי בן ארי גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז: "ביטחון הציבור מכוון לטרור שעלול לפגוע באנשים ובפגיעה בביטחון המדינה משמעה פגיעה באינטרס של המדינה, בריבונותה- אינטרס מופשט יותר שלא פוגע ישירות בציבור".

א' יועמ"ש בשב"כ: "המעצר המנהלי נועד למנוע אפשרות קרובה וודאית לפגיעה בביטחון המדינה כשאין אפשרות להעמיד לדין או לסכל את הסכנה באופן אחר. הכוונה היא לא להשתמש בו כחלופה לכל דבר אבל כן לסיכון שמצדיק אותו. חשוב להשאיר אמירה רחבה מכיוון שאני לא יודע לתאר את כל הסיטואציות שיהיו לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ואם נמסגר את האפשרויות רק לעבירה כזו או אחרת לא אוכל להפעיל את הכלי במקום בו הוא יידרש. הלוואי שהיינו יכולים להיות עם ביטחון של 100% לגבי מי הולך לעשות פיגוע אבל ברור שזה בלתי אפשרי".

המשנה ליועמ"ש נזרי: "אם נצמצם את ההגדרה ל"מעשה טרור"- כל ההכנה למעשה לא תיכלל בעילה למעצר המנהלי, באותה מידה אם יש לגורמי הביטחון מידע שאדם עומד למסור מידע אסטרטגי על מדינת ישראל - אי אפשר יהיה לנקוט בהליך פלילי כי לא ניתן לחשוף את המידעים אז לא נוכל לעשות כלום". עם זאת, בסיום הדיון אמר כי הוא מקבל את ההערה לגבי סעיף סל ביחס לצווי ההגבלה והוא יימחק כך שההגבלות יהיו ממוקדות".

עו"ד גאולה כהן, ממונה על המעצרים המנהליים פרקליטות מחוז ירושלים: "מישהו שמכין צוואה, נפרד משלושה אנשים והצהיר שהוא מיואש מהחיים והולך לבצע פיגוע זה לא עובר את הרף הפלילי. ככל שנצמצם את העילות נאבד את האפשרות להכניס אדם כזה למעצר מנהלי. אני לא רוצה להגביל את עצמי למעשה הכנה בהגדרה של משפט הפלילי".

חלק נוסף בדיון נסב סביב "הגורם המחליט". לפי הנוסח הממשלתי הגורם המחליט הוא שר הביטחון.

יו"ר הישיבה חה"כ בגין: "מציק לי כאזרח שכשאנחנו מנסים להתנתק מתקנות שעת חירום, לפחות בגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל, מי שאחראי הוא שר הביטחון. אנחנו עוזבים את המנדט מאחורינו. לולא סוגיית איו"ש הייתי מציע להחליף ולשקול שהשר הממונה יהיה השר לביטחון הפנים".

חה"כ סמוטריץ': "מבלי להטיל דופי יש הסללה במערכת הביטחון שגופיה מדברים כל היום אחד עם השני ויש יתרון למישהו שיבוא מבחוץ וייתן זווית ראייה אחרת ". הוא הציע לערב את ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון "שדנה גם בסוגיות רגישות יותר". כמו כן, הציע שהצו יהיה מלכתחילה צו שיפוטי ולא מינהלי.

המשנה ליועמ"ש נזרי: "החלטות מנהליות מתקבלות ע"י גורם מנהלי ולא ע"י שופט. גם אני מאמין בביקורת שיפוטית אבל יש משילות של דרג ממשלתי ואת ההחלטות מקבל גורם מנהלי. יש שר ביטחון שממונה על ביטחון המדינה וכשיוצאים למלחמה עלולים להיהרג אנשים ולא הולכים על כך לבימ"ש. לגבי חלק מהסמכויות אנחנו חושבים לאפשר סמכות מקבילה או נפרדת לשר לביטחון הפנים אך האחריות הביטחונית בהקשר הטרור היא של שר הביטחון".

יו"ר הישיבה חה"כ בגין סיכם את הדיון: "הצעת חוק שנוציא תחת ידינו צריכה להלום את ערכיה של מדינת ישראל ולתת מענה ביטחוני".