לאחר שהוועדה החלה לדון בתקנות ולא סיימה את הדיון גם לאחר הארכתו במקביל לדיוני מליאת הכנסת, הודיע היו"ר חה"כ מקלב כי יקבע מועד חדש להמשך הדיון בתקנות

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה התכנסה היום (ד') לדון בתקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז - 2017. התקנות עוסקות בין היתר בטופס ההסכמה לאגירת טביעות האצבע, הוראות מיוחדות להליך וידוא ואימות קטינים או מי שמונה להם אפוטרופוס, מערך ההסברה שיקיים משרד הפנים במטרה ליידע על ההסכמה הנדרשת לאגירת הנתונים הביומטריים, טופס הסכמה לשמירת תמונות טביעות האצבע במאגר, הליך מחיקת תמונות טביעות האצבע מהמאגר לאדם שהתחרט ועוד.

תחילה דנה הוועדה בלקונה שנתגלתה בחוק בהקשר לטביעות אצבע שנלקחו מקטינים במהלך תקופת הפיילוט:

היועצת המשפטית לוועדה עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי: "במאגר כיום נמצאות טביעות אצבע של קטינים עד גיל 16 שנלקחו בתקופת המבחן ובחוק נקבע שלא יילקחו טביעות מקטינים עד גיל זה. יש לקבוע במפורש את מחיקתן". יו"ר הישיבה חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ביקש ממשרדי הממשלה לבדוק כיצד ניתן להוסיף את התיקון. עירית וייסבלום היועמ"שית לרשות האוכלוסין: "אנחנו לא יכולים בשלב זה להציע תקנה. יש דעות שאומרות שזה עולה בברור מהחוק שלא יהיו במאגר טביעות של קטינים". עו"ד אביטל שטרנברג ממשרד המשפטים: "השאלה הובאה אלינו אתמול ולא סיימנו את תהליכי ההיוועצות במשרד." קרן בהט מהרשות לניהול המאגר הביומטרי: "ככל שלא תהיה הסמכה מפורשת לא תהיה מחיקה של טביעות הקטינים"

בהתייחס לתהליך התשאול לנציג של קטין או למי שמונה לו אפוטרופוס אמרה עו"ד וייסבלום כי במקרה שיש נציג שאין עליו מידע במרשם האוכלוסין, ייערך התשאול לגבי מידע שקשור לקטין. בנוסף, במקרה שמגיע אפוטרופוס או נציג שיש לו כבר זיהוי עם שבב ביומטרי הוא יהיה פטור מהתשאול. עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות: "האם לא כדאי לבקש מסמכים תומכים, איך יודעים שאדם שמגיע עם אביו הקשיש הוא באמת בנו כשאתם לא מתשאלים את החסוי. אני חושש מאפוטרופוס עם ניגוד עניינים". יו"ר הישיבה חה"כ מקלב: "איך מחברים בין הנציג לנציגו, איך מאמתים. מי אמר שיש קשר בין הכתוב בצו לבין מי שהגיע". עו"ד וייסבלום השיבה כי גם לפני הביומטרי נבדק צו האפוטרופוס והמסמכים השונים שלו ושל הנציג. אלי לוי מנהל תחום מרשם דרכונים במינהל האוכלוסין הוסיף: "יש לנו תיק היסטורי עם התמונות הקודמות וכל מסמכיו נבדקים. זה כמו כל הונאת התחזות אחרת. עד היום בכל האפוטרופוסים שהיו, לא נתקלנו במשהו כזה".

חלק נוסף בדיון עסק בשאלת מתן שירות של רשות האוכלוסין ב"קיוסקים" בתוך לשכות הרשות:

עו"ד וייסבלום: "יש כיום תהליך לאימות ממוכן, זה נעשה כבשגרה בלשכות- הפקיד יכול לבצע אימות ביומטרי במחשב. מלבד השימוש בקיוסקים שבנתב"ג, נרצה לאפשר שחלק מהשירותים יינתנו באופן ממוחשב של קיוסק אוטומטי להפחתת העומס וייעול השירותים". היועמ"שית לוועדה עו"ד לאמעי רכלבסקי: "הסעיף בחוק ביקש שהתקנות בעניין הקיוסקים יתייחסו גם לאבטחת מידע. הפניתם לתקנה הדנה בבקרה שנערכת בלשכות- בדיקה מדגמית במחשבי רשות האוכלוסין. זה לא עונה על החששות שעלו בוועדה לגבי אבטחת הקיוסק". עו"ד עמית אשכנזי היועמ"ש לרשות הסייבר: הקיוסקים מותקנים באתרי רשות האוכלוסין וזה מה שנותן מעטפת הגנה ואבטחה למכונות. בנוסף, המכונות כבר מוצבות ועברו את הבדיקה האבטחתית. עם זאת, מאחר והמחוקק כתב דברים מפורשים לגבי אבטחת מידע אין בעיה לחדד שהפעולות שקשורת באמצעים ממוכנים ייעשו בהתאם לכללים לאבטחת מידע שבלשכות. הטכנולוגיה במכונות זהה לזו של הפקיד וההבדל הוא בשיקול הדעת האחרון". חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "אין דמיון במהות בין התהליך שממוכן לפקיד. זה אמצעי נוסף, שונה לגמרי ולא מקובל עקרונית להוסיף עכשיו אמצעי חדש להרכשת הביומטרי. אם זה אותו הדבר, אין צורך בהסמכה בחוק. אם נדרשת הסמכה, נשאל למה זה נדרש. מה יש בקיוסקים". עידו תלמי מנהל אבטחת המידע ברשות האוכלוסין: "הסעיף הזה מדבר אך ורק על שיפור השירות לאזרח בטפסים. היום אנחנו עושים זאת בקיוסקים שמחוץ ללשכה אך אין בהם ביומטריה בגלל אבטחת המידע. מערכות המידע בלשכה זהות לחלוטין לקיוסק. ההבדל היחיד הוא שבמקום לקדם בתהליך ידני, נפתח תוכנה שתיתן את השירות הביומטרי". חה"כ חיים ילין (יש עתיד): הסכנה הגדולה בחקיקה זה איזה שימוש ייעשה בתקנות, כך שלא נצטרך לעבוד ישירות מול המאגר שלא יהיה פרוץ".

הוועדה דנה בנוסף בתקנה שמפרטת את העברת תוצאות זיהוי מתהליך ההרכשה למשטרה:

עו"ד וייסבלום: "סעיף 15 בחוק מסמיך העברת תוצאת זיהוי (ניתן או לא ניתן להנפיק) לפרקליטות ולמשטרה בעת חשד להתחזות. מקרים כאלו מצריכים לערב משטרה שחוקרת האת החשדות. התקנות מגדירות מתי פקיד יכול להעביר את המידע. לא מעבירים מיד. כשלא נמצאה התאמה- רשאי הפקיד להזמין את התושב לבירור. זה קרה במהלך הפיילוט ואנשים נבדקו ותושאלו. יו"ר הישיבה חה"כ מקלב ביקש לוודא מה משמעות המונח יסוד סביר. "אנחנו רוצים למנוע מצב שבו כשהמערכת לא מזהה ישר תעבירו למשטרה". חה"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה לדעת מי הגורם המוסמך שיכול לפנות למשטרה והדגישה את החשיבות לדרג בכיר. עו"ד וייסבלום הבהירה כי סעיף 15 בחוק כבר מגדיר שמדובר בעובד משרד הפנים שהסמיך שר הפנים.

חלק ניכר מהדיון עסק במערך ההסברה:

עו"ד וייסבלום: "מפורטות חמשת השפות שהוסכם עליהן בחוק- עברית, ערבית, אנגלית רוסית ואמהרית ונוסיף גם צרפתית. אנחנו לא מתכוונים להסתיר כלום. אין מטרה לשכנע לטביעת אצבע או הפוך אלא להסביר שיש שתי אפשרויות".  יו"ר הישיבה חה"כ מקלב: "זה לא מספיק. צריך להיות מכוון שהאפשרות לטביעות אצבע אינה מחייבת ודורשת הסכמה. זה עיקר הסיכום שהגענו אליו בדיוני החקיקה. חשבתי שצריך להיות הסבר בעל-פה אבל משרד הפנים התנגד וסוכם שיינתן דגש על ההסברה הוויזואלית. המטרה היא שאדם באמת יידע שהוא חייב טביעות פנים וטביעות האצבע תלויות בהסכמתו. שיהיה ברור תוקף התעודות וכן הסבר על הכניסה למאגר. אין כוונה שהפקיד יתחיל להסביר מהו המאגר והסכנות שבו. אני לא רוצה להסתיר את ההבדל בין 5 ל-10 שנים. כל המידע צריך להיות נגיש". חה"כ זנדברג: "אחת הסיבות שאפשרנו להתקדם בחקיקה הייתה כי אמרנו שהדברים יהיו בתקנות ונראה ששוב מדלגים עלינו כי בתקנות הדברים לא כתובים. לא ייתכן שהמידע שיימסר לאזרח יסתכם בהבדל בין חמש ל-10 שנים. ללא מידע על הסכנות, ברור שזה עידוד ודחיפה למסלול המסוכן יותר". עו"ד וייסבלום: "ננחה את העובדים לענות לשאלות. לא נסביר על סכנות שקיימות בעינייך. מערך ההסברה יסביר את הוולונטריות".  חה"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "זו התחמקות. אף אחד לא יוכל לתת בפועל את ההסבר כפי שנדרש". הוועדה קיבלה את הצעתה להוסיף לטופס ההסכמה את הדרישה לאישור של התושב כי קרא את ההסבר.