ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') את הצעת חוק אשראי הוגן (תיקון מס' 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג 1993). לפי הצעת החוק תיקבע תקרת "ריבית האזרחית" שהיא ריבית בנק ישראל + 15%. מי שילווה מעל תקרה זו צפוי לעיצומים כספיים שיכולים להגיע למיליוני שקלים. בנוסף תיקבע תקרת "ריבית פלילית" שהיא ריבית בנק ישראל + 30%. מי שילווה מעל תקרה זו צפוי לעד שלוש שנות מאסר. כמו כן תיקבע תקרה לריבית פיגורים. בין חובות הגילוי שנקבעו בהצעת החוק כלפי המלווים יהיו שיעור הריבית, שיעור כלל התשלומים למלווה כגון עמלות, הצמדה למדד כלשהו ועוד. יצוין כי הצעת החוק חלה על הלוואות ליחידים ולא על הלוואות לתאגידים או לעוסקים מורשים שמקבלים אשראי באמצעות ניכיון שקים. כמו כן לא חלה על הלוואות בלי ריבית או הלוואות לבני משפחה. כלל הוראות החוק ייכנסו לתוקף בתום 15 חודשים מפרסומו.

בהמשך להמלצותיה של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי מ-2011, מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בראשות המפקח על הבנקים. במסגרת עבודתו בחן הצוות את החסמים המעכבים את כניסתם של גופים שאינם תאגידים בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי, או המונעים את הרחבת פעילותם. הצעת חוק זו באה בהמשך להמלצות הצוות, ועיקרה עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "היום נצא לדרך חדשה. אחד מיעדי החוק הוא להגדיל את האשראי במשק, שאותן אוכלוסיות שלא מצליחות לקבל אשראי בין היתר בגלל הסיכון לגביהן מול הריבית שניתן לגבות, יוכלו לקבל. ייעוד נוסף הוא ליצור תחרות עם הבנקים. ייעוד שלישי הוא לשמור על האזרח הפשוט מול הבנקים והגופים החוץ בנקאים שיותר חזקים ממנו. אנחנו רוצים שהגופים ירוויחו והבנקים יעשו זאת אם נרצה או לא, אבל שזה יהיה בגבול הסביר. בנוסף, סכומים אדירים עוברים מתחת לרדאר ובזכות 'הריבית הפלילית' אפשר יהיה  לעשות סדר כי לא רק האזרח מפסיד מכך אלא גם המדינה".

חה"כ סלומינסקי העלה את החשש ממתן "צידוק מוסרי לבנקים לקחת ריבית גבוהה שהם התביישו לקחת עד כה" והסביר כי לכן חשב שראוי לאשר את הצעת החוק כהוראת שעה לשלוש שנים אך "במקום זאת קבענו סעיף מעבר שלפיו בתום שנתיים עד שלוש שנים אם יעלה מנתוני בנק ישראל שהבנקים העלו את הריבית ללא הצדקה יומלץ לשר האוצר להנמיך את התקרה. אם יקבל זאת נאשר את תיקון התקרה ואם לא הנגידה תצטרך לנמק בפני הוועדה מדוע לא מטפלים בכך. עכשיו לא יהיו תירוצים- החוק חל על כולם".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד אמר כי "חייבת להיות בדיקה גם לגבי הגופים החוץ בנקאיים, אפילו אם ההמלצה תהיה רק לגבי הבנקים. תוצאות הבדיקה חייבות להיות מוצגות בוועדה ולא רק במקרה שאין החלטה להורדת תקרה.

בעקבות הערותיו נוסף להצעת החוק סעיף דיווח לוועדת החוקה הנוגע לכלל הגורמים.

לילי בורוכוב מלהב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל הביעה חשש ש"אם התאגידים הקטנים לא יהיו בפיקוח, התקרה שתינתן להם תהיה 15% ומעלה ולכן נבקש לפחות שבתום שלוש שנים נקבל את הנתונים גם לידינו".

מלווים חוץ בנקאיים הזהירו מפני השלכות התיקונים:

עו"ד יצחק מימון ביקש "שייקבע סף מינימלי שיתיר לנו לגבות 100 ₪ או 2% כמינימום הכרחי בניכיון צ'ק או עסקת אשראי שיהיה לנו אינטרס להיכנס לעסקה. אז או שנהפוך עבריינים או שתתירו לנו לעשות עסקה בסכום מינימלי שיאפשר לנו לתת את השירות להתקיים בכבוד". עוד הציע כי "יוטלו סנקציות גם על צד שמבקש הלוואה לא חוקית, מי שישדל את המלווה או ייתן יד לפעילות לא חוקית ייקנס גם. כך תיווצר הרתעה למי שנוטל הלוואה לא חוקית, זה סוג של נוכלות".

דניאל מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס בע"מ: "ריבית פיגורים נכונה כשיש ממי לגבות את התשלום וזה קצת מצחיק לדבר על ריבית בניכיון צ'קים כשאין בטוחה ממי להיפרע מה גם שאין לו אינסנטיב לשלם כי ריבית הפיגורים נשארת אותו הדבר. ההגבלה בגובה הריבית לא תעשה טוב כי הלקוחות הפחות איכותיים לא יקבלו מענה. ייגרם נזק לא לגופים הפיננסיים נותני ההלוואות אלא לעסקים קטנים. על 5000 שקלים אצטרך לגבות 4 שקלים או שאסרב לתת שירות כשמדובר על 80% מהמשק. מי שטובת העסקים הקטנים לנגד עיניו יודע שזה לא נכון".

עו"ד גלעד נרקיס מאיגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים: "מודרי האשראי שאין להם יכולת לפתוח חשבון בנק כמו עובדים זרים או אחרים יהפכו למודרי אשראי לחלוטין. החוק עלול להנציח את יתרון המערכת הבנקאית על המלווים החוץ בנקאיים ולכן יש לבחון במשך 6 חודשים  מכניסת החוק לתוקף את הנתונים ולראות האם הבנקים לא הפכו למלווים יחידים".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי השיב כי "ב-15 החודשים הראשונים מיום פרסום החוק לא יחולו העבירות הפליליות והעיצומים הכספיים ובמהלך תקופה זו אמורה הממשלה להביא בפני הוועדה תקנות שכוללות החרגות של הוצאות מסוימות שעשויות לתת מענה לטענות".