לפי נתוני משרד הביטחון שהוצגו לראשונה בוועדת החוקה, הוגשו סך הכל 30 בקשות לרישום קרקע שהועברה לרשות הפלסטינית בשטחי A ו-B במסגרת הסכמי אוסלו; משרד האוצר: לא הושגה הסכמה על הצעת החוק. האומדן ביחס ל-3000 דונם עם פיצויים של בין 25,000 ל-50,000 לדונם עומד על עלות של כ-100 מיליון ש"ח. יוזם החוק חה"כ סמוטריץ': גם לאוצר יש חוקים חשובים שיכולים להיתקע בוועדה; יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: נתקדם בחקיקה תוך ניסיון להגיע להליך פיצוי לבעלי הזכויות בקרקע או בכסף

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק פיצויים לבעלי זכות במקרקעין מועברים, התשע"ה–2015 - שיזמו הח"כים בצלאל סמוטריץ' ודוד אמסלם.

הצעת החוק נועדה לקבוע זכות לפיצויים ומנגנון לפיצויים לבעלי זכות ב"מקרקעין מועברים" – מקרקעין שהשליטה של ישראל או צה"ל בהם הועברה או צומצמה, לאחר 4.5.1994 (לכאורה בעקבות הסכמי אוסלו). על פי הנוסח שאושר בקריאה הטרומית מוצע כי דינם של המקרקעין המועברים יהיה כדין מקרקעין מופקעים. מנגנון ההכרה המוצע במקרקעין כמועברים הוא כפול: בהכרזה של ראש הממשלה או על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. לפי הצעת החוק הפיצוי יינתן רק לישראלי או לתאגיד ישראלי שיש לו זכות ב"מקרקעין מועברים" ובכלל זאת מי שבידיו זכות קניינית, אך גם מי שיש או הייתה לו "זכות חלשה" יותר כגון זכות חוזית, הרשאה לתכנון או פיתוח מקרקעין ומי שהוא בר-רשות. הפיצוי על פי ההצעה יהיה "כפל הפיצוי" שהיה ניתן לפי פקודת הרכישה. עם זאת, לפי הצעה מעודכנת שהועברה לקראת דיון הוועדה הקודם על ידי חה"כ סמוטריץ', לא ייעשה שימוש בהפקעה הגם שמדינת ישראל תקבל את הזכויות במקרקעין. עוד הוצע שבעל הזכות יהיה זכאי לבחירה באחד משלושה מנגנוני פיצוי: קבלת מקרקעין אחרים בשטח ישוב או צמודי-דופן ליישוב; פיצוי כספי בסך של 50,000 ₪ לדונם לקרקע מוסדרת ו-25,000 ₪ לדונם לקרקע לא מוסדרת או שומה פרטנית. מנגנון פיצוי נוסף יהיה החזר הוצאות ונזקים.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "כמו שראינו, קורים תהליכים שאף אחד לא מאמין שיקרו וברוך השם קורים כמו בהעברת השגרירות לירושלים. כך ייתכן שמרחבי ארצנו יוחזרו אלינו בצורה מסודרת. אם אנחנו מאמינים, זה יקרה ואז לא תידרש חקיקה ותוכלו לשוב ולבנות על המגרשים שלכם. נתקדם בחקיקה תוך ניסיון להגיע להליך פיצוי מהיר לבעלי הזכויות בקרקע חליפית או בכסף. אם משרדי הממשלה ירצו לקדם הליך עוקף חוק נשמח למרות שלחוק בפני עצמו יש חשיבות, אבל מבחינת בעלי הקרקעות אם תימצא דרך לפצותם ייתכן שהמדינה תגיע למסקנה שזה עדיף".

חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "מי שרכש קרקע וכתוצאה מההסכמים המכונים "הסכמי אוסלו" הקרקע שלו הועברה לאזורי A,B באופן שלא מאפשר מימוש של הקרקע, מכירה רישום וכו', חייב להיות מפוצה בכסף או בקרקע על ידי המדינה. הצ"ח מונחת על השולחן כבר יותר משנה. אין כאן ויכוח קואליציה אופוזיציה והמטרה היא עשיית צדק. אנחנו מודעים לבעיות ולכן הצענו שני מסלולים. מסלול פיצוי נמוך לקרקע ללא בדיקה עם הסתברות מסוימת שהקרקע שלך ומסלול שני הוא של בדיקה שאם הוועדה תשתכנע – גובה הפיצוי יהיה גבוה יותר. עבור המדינה מדובר בכסף קטן ועבורם מדובר בצדק היסטורי. השרים ביקשו את עזרתנו לקדם את הנושא בחקיקה". הוא פנה "לאנשי האוצר- גם לכם יש חוקים חשובים שיכולים להיתקע בוועדה. לכן תהיו יעילים ותשבו עם משרד המשפטים לומר מה כן. לא יהיה מצב שהחוק ייתקע כי הממשלה הבינה שהוא עושה צדק".

חה"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "אבקש תשובות לכך שלפי הייעוץ המשפטי לוועדה לא בטוח שיש צורך בחקיקה כדי לפתור את הנושא וכן האם אין כאן פיצוי יתר". היא פנתה ליו"ר סלומינסקי ולחה"כ סמוטריץ'- איך יכול להיות שלממשלה "שלכם" אין רצון טוב לעשות את זה? שמשרד המשפטים יסביר למה אי אפשר לפעול כמו במקרה עמונה. האם אפשר לשלם פיצוי לאותה קבוצה של 27 תיקים ללא חקיקה. אתם מנסים לקדם חקיקה שלא בתום לב רק כדי לאיים וללחוץ על הממשלה".

תומר כרמי, קמ"ט משפטי רישום מקרקעין במשרד הביטחון: "מדובר על תיקים שנפתחו בשנות ה-80 ולא בטוח שאלו כל הנתונים. מדובר על כ-30 בקשות סה"כ כאשר ב-3 מהן היה הליך משפטי- תביעה משפטית ותשלום פיצויים במסגרת פס"ד. אלו מקרים בהם הזכויות הוכחו. כמעט כל היתר נמחקו מחוסר מעש, כלומר שמבקשת הרישום לא השלימה את המוטל עליה ולא ביקשה להתקדם. הן נמחקו סביב שנת 2005 כשעברו על כלל התיקים אבל חוסר המעש היה בשנות ה-90. בנוסף, אנחנו נוהגים גם אז וגם היום להתריע בפני הציבור לפני שאנחנו מוחקים בקשות וזה רק כשעובר זמן בלתי סביר. אנחנו פותחים בקשות גם עם מסמכים חסרים, כאשר ברור שנדרש להשלים את כל המסמכים".

סא"ל עדי נוי, סגן יועמ"ש איו"ש: "במרבית התיקים כל שרשרת הרכישה לא הוכחה".

אבינועם סגל אלעד מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "בוועדת השרים ההחלטה הייתה שהצעת החוק תקודם רק בתיאום ותוחזר אליה שנית לפני הצבעה לקריאה ראשונה. כשמגישים בקשה לרישום ראשון מגישים על שטחים מסוימים. לפעמים יש פער עצום בין נסך מס רכוש שאתה מגיש לבין הבקשה שהוגשה מלכתחילה. אם כוללים את סך הדונמים ב-27 בקשות הגענו לכ-3000 דונם. חלקן הוגשו ללא מסמכים כלל וחלקן עם מסמכים בפער גדול מאוד. בעינינו אין צורך בחוק והחלטת ממשלה יכולה להיות פתרון לנושא. בעמונה הפיצוי נעשה בהתאם להחלטת הממשלה ובהתאם לתבחינים, נהלים ובדיקות. המסלול הירוק שבהצעת חה"כ סמוטריץ' אינו בודק את הקרקע וזה לא מתקבל. אם נקבל פנייה משרת המשפטים או מכל שר אחר לקדם פתרון אחר נפעל בהתאם".

דניאל מלצר ממשרד האוצר: "מדובר על הצעת חוק תקציבית לכל דבר. אם מתייחסים ל-3000 דונם עם פיצויים של בין 25,000 ל-50,000 לדונם, העלות היא בסביבות 100 מיליון ₪. לא הושגה הסכמה עם האוצר על הצעת החוק כפי שהיא".

דרור אהרוני סגן יועמ"ש רמ"י: "אנחנו מתמודדים עם גל חסר תקדים של 1200 תביעות על החלפת קרקעות שהמדינה עשתה, לפיצוי על הקרקע בקרקע חלופית ועוד 600 פניות לפני תביעה. מדינת ישראל דוחה את כל הבקשות לפיצוי במקרקעין כי אין לנו בנק קרקעות מספיק לפצות את כל האנשים. כבר קרוב ל-20 שנה שפיצוי כזה נעלם. אם החוק יקבע פיצוי בקרקע חלופית יהיה קשה לבוא לבימ"ש ולומר שפתרון כזה לא ייושם גם במקרים אלו".

משה זר: "יותר מ-90% מהבקשות שהגשתי נמחקו בגלל שאין מודד דיגיטלי. הכל ממוסמך. אני לא מבין מדוע משרדי הממשלה לא משתפים את נציגי הרוכשים כדי לאסוף נתונים. בנוסף, לא פותחים תיקים לרישום מכיוון שדורשים להביא צו ירושה מקורי מביה"ד השרעי באזור שזו בקשה שאי אפשר לעמוד בה. אנחנו לא מבקשים פיצוי כספי על דונמים שקנינו ונלקחו מאיתנו. אנחנו מבקשים דונם תמורת דונם באדמות C".

יפתח עינהר: "באזור בלעין לדוגמה בעקבות מתיחות ביטחונית התבקשנו שלא לגשת לאזור והתיקים של 12 בתי אב בוטלו מחוסר מעש".