הוועדה החלה לדון בביטול הסעיף לחוק שאוסר על תעמולת בחירות ב-60 הימים שלפני הבחירות ובמקומו הטלת חובה על שידור הוגן, שוויוני ומאוזן; היו"ר חה"כ סלומינסקי: אנחנו מתקרבים לנקודה בה משפיעים על אדם בבחירות כמו בצרכנות אחרת ויש לאפשר לבוחר להצביע בשקט

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה היום (ד') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 33), התשע"ח-2018 - הצעת חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, בעקבות *המלצות הוועדה הציבורית בראשות הנשיאה ביניש.

בדיון היום התמקדה הוועדה בסעיף שיאסור על ניהול תעמולת בחירות מ-7 בערב ביום שלפני יום הבחירות וביום הבחירות עצמו, לא רק לגבי שידורים ברדיו ובטלוויזיה, אספות, תהלוכות ורמקולים אלא על כל פרסום של תעמולה על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מטעמם, וכן כל תעמולת בחירות שמפורסמת בעבור תשלום. הסעיף אינו מחייב מתמודד בבחירות להסיר מלוחות המודעות או מאתרי האינטרנט תעמולה קיימת, אלא אוסר על פרסום והפצה של תכני תעמולה חדשים בפרק הזמן האמור.

לאחר מכן החלה הוועדה לדון בהמלצת ועדת ביניש לבטל את האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב-60 הימים שלפני הבחירות, מעבר לתשדירי הבחירות הממוסדים. במקום זאת המליצה הוועדה לקבוע עיקרון כללי שלפיו על "מורשה לשידורים" תחול החובה להקפיד על "מתן ביטוי הוגן, שוויוני ומוזן למגוון ההשקפות והדעות הבאות לידי ביטוי בבחירות", לרבות בשידוריו באמצעות האינטרנט. ההמלצה עוררה דילמה בקרב חברי ועדת החוקה באשר ליכולת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאכוף את הסעיף בזמן אמת וכן בשאלה האם הרחבת החובה גם לשידורים באמצעות האינטרנט לא תפלה את אתרי האינטרנט הקשורים לערוצי השידורים המורשים אל מול מרבית אתרי האינטרנט האחרים שאינם כפופים לחובה זו.

תעמולה ביום הבחירות:

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הסביר כי הרציונל הוא כפול: "ראשית, להותיר את יום הבחירות כיום "נקי" מהאינטנסיביות של תעמולת הבחירות ולאפשר לאזרח החלטה מושכלת. שנית, טווח הזמנים הקצר תעמולה ביום הבחירות עלול להקשות על מתמודדים להגיב באופן יעיל לתעמולה שנעשתה על ידי מתמודדים אחרים, לרבות תעמולת כזב (fake news). ועדת בייניש הציעה להרחיב ולהגביל תעמולה מוחלטת עם חריג מסוים של קריאה ישירה להצביע. הח"כים טענו שזו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה לדוגמה בשיחות טלפון, בשליחת הודעות טקסט ועוד. הצעת הייעוץ המשפטי כפשרה היא שהמגבלה על מועמדים וגופים הקשורים בבחירות ובמימון תחול על במות ציבוריות אחרות שהן דומות לרדיו וטלוויזיה, למשל, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, אם הפרסום נעשה בתשלום. זה יאפשר את הפנייה האישית בטלפון ובהודעות טקסט. השאלה אם בגלל שלא ניתן לאכוף את האיסור באופן מלא מרימים ידיים או שמנסים להגביל איפה שאפשר מתוך מודעות שזו תהיה מניעה חלקית. בהקשרים אחרים אנחנו לא מרימים ידיים בגלל שיש לנו קושי באכיפה ולכן הפתרון המוצע הוא שאפשר להעלות ברשת החברתית האישית ולא באופן ממומן". 

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): ברור שאי אפשר לאסור על הח"כים ווטסאפ והודעות טקסט שמתמרצים הצבעה. צריך לדבר בנפרד על הודעות הטקסט הממומנות וכן לגבי רשתות חברתיות אחרות. אנחנו מתקרבים לנקודה בה משפיעים על אדם בבחירות כמו בצרכנות אחרת. רוב המפלגות והח"כים משקיעים ברשתות באופן ממומן דרך חברות שיודעות להפיץ למסה של אנשים וחייבים למצוא דרך לאפשר לבוחר להצביע בשקט. לכן יכול להיות שהפתרון הוא באיסור על פרסום ממומן בכל פלטפורמה".

חה"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני לא רואה איך אפשר לאכוף איסור פייק ניוז או קמפיין בווטסאפ או בפייסבוק.  ברגע שהידיעה השקרית עוברת זה כבר התפזר. למה זה שונה ממצב בו אני יושבת ועושה שיחות תמרוץ לבוחרים פוטנציאליים. מה שקרה ב"ערבים נוהרים" עלה לפייסבוק ואת זה לא רוצים לעצור. פייסבוק היא מדיה אחת ואת אותו סרטון מקודם אני יכולה להעביר אני וכל חברי הסיעה לאותה כמות אנשים דרך הווטסאפ".

חה"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "למה למנוע פרסומים? ביחס לסקרים אני מבין את המניעה ויש אפילו להאריך את תקופת השקט כמו במדינות אחרות. אבל ביחס לפרסומים אחרים, אם אי אפשר למנוע, ולא יודעים איזה כלי יהיה מחר בבוקר, למה לא ללכת לגישה יותר ליברלית? אולי הפתרון הוא להתיר ולשחרר ולהשקיע במקומות אחרים כדי לאפשר לאזרח לקבל את האמת. אולי הדרך היא להגביל פרסום ממומן. האחריות בסוף היא על הבוחר. החשש שלי הוא שברגולציה הזו נדפוק את מי שבסדר ומי שיעבור על החוק לא נוכל להגיב לו בזמן. מי שמשתמש בכלים של קיימברידג' אנליטיקה יצליח להתעלות מעל המגבלות הללו ולכן נכון יהיה להחיל את הרגולציה על הגופים, הפלטפורמות האינטרנטיות ולא על המתמודדים".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "הטכנולוגיה תמיד תקדים את החקיקה ולכן אפשר להסתפק במסגרת שתאפשר כמה שפחות שטיפת מוח והטיות ביום האחרון ותייצר כמה שיותר שוויוניות, ופחות פערים בין מי שמשתלט על המדיות הטכנולוגיות ומי שלא. אם אפשר יש להגדיר מהו אתר חדשות אינטרנטי עליו יחול האיסור אך אל תגעו ברשתות החברתיות".

פרופ' קארין נהון שהייתה חברה בוועדת בייניש: "לא צריך להגביל ח"כ ב-24 השעות האחרונות לגבי מה שח"כ יאמר בדף הפייסבוק שלו, אך יש שאלה כשח"כ מוציא פייק ניוז, איך אפשר לעצור זאת? הח"כים לא משתמשים ברמת מתוחכמות כמו שראינו בארה"ב אבל לא נוכל למנוע הרמטית פייק ניוז. קשה מאוד בזמן אמת כה קצר לברר פייק ניוז. מצד שני רצינו לייצר זירה נקייה מכל הרעשים של יום הבחירות. ביחס לשוני בפלטפורמות, שיניתי את דעתי. הודעות הפאניקה של מלחמה תוך 48 שעות רצו בוויראליות דומה בווטסאפ וח"כ שיידע לעבוד כך לא יצטרך משהו אחר. רוב הכסף שנשפך על יום הבחירות הוא מימון ברשתות החברתיות ולכן ההצעה לאסור על פרסום תעמולה בתשלום יוכל למנוע חלק לא מבוטל של הבעיה.

תעמולה בשידורים:

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "ביטול האיסור על תעמולה ברדיו ובטלוויזיה ב-60 יום שלפני הבחירות הוא חשוב, אך יש להידרש לסוגיית השוויוניות. הרי באותו יום אי אפשר לעשות שוויוניות בין כל המפלגות אז השאלה לאיזה אורך זמן בודקים וכן יש צורך ללבן את השאלה מהי תעמולת בחירות, אחרת כל שר שיסביר מה עשה זו תעמולת בחירות. את זה יש להגדיר. המציאות היום לא אידאלית מבחינת ההטיה שקיימת בערוצים אך היא לא דרמטית כי אנחנו לא בתקופת בחירות. לעומת זאת אם בשבוע שלפני הבחירות ערוץ כלשהו מביא באופן סיסטמטי אנשים מכיוון מסוים באופן לא מאוזן, אי אפשר להסתפק בצו ואולי נדרשים עיצומים, קנסות". בהתייחסו לשידורי האינטרנט אמר כי השאלה היא איך מונעים את האפליה בין אתרי החדשות השונים. "איני מרגיש נוח להטיל את המגבלה רק על אתרים הקשורים לערוצי החדשות המשודרים. האתר של ידיעות יוכל לנהוג באי שוויוניות והאתר של ערוץ 10 לא יוכל לעשות כן. זה צורם".

חה"כ בני בגין (הליכוד): "מעבר למראיין ולמרואיין יש שאלת פרשנות הפרשנים, נניח הנערה כמו "פלוני שוב חוזר על עצמו ואין בזה שום חידוש" זו הערה מתונה אבל חלק מהציבור מבין זאת וזה לא פחות חשוב מהריאיון עצמו".

היועמ"ש לוועדה עו"ד בליי: "עד היום, היה איסור תעמולה 60 יום לפני הבחירות למעט השידורים המוסדרים אך איסור זה זכה לביקורת נוקבת בשל קשיי אכיפתו. בתקופת בחירות, כמעט כל ראיון עם מועמד וכמעט כל דיווח על רשימת מועמדים עלולים להיחשב לתעמולת בחירות וקשה מאוד להבחין בין דיווח חדשותי לגיטימי לבין תעמולת בחירות אסורה. השאלה המרכזית היא יכולת האכיפה ואילו סנקציות יוטלו מבחינת צווי מניעה, עיצומים ועוד".

היועמ"ש לוועדת הבחירות המרכזית עו"ד דין לבנה: "הרעיון הוא לתת למשדרים הצהרה עקרונית  שיכולה להיאכף- שהשידור בתקופת הבחירות חייב להישאר מאוזן ולתת ביטוי למרב ההשקפות לרבות באינטרנט. המשמעות היא שיו"ר ועדת הבחירות יתייעץ עם הערוצים העיקריים ויוציא הנחייה לעורכי השידורים למה יהווה ביטוי שוויוני מאוזן והוגן. הוא לא אמור להיות צנזור אלא לתת הנחייה".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: החשש הוא מכך שמורשה לשידורים יפנה בשידור לאתר האינטרנט, אך ספק אם זה חשש מעשי, לעומת זאת, הטלת חובת איזון על מורשה לשידורים גם במסגרת שידוריו באינטרנט היא חמורה יותר, שכן היא יוצרת הפלייה בין האתר של מורשה לשידורים לבין אתרים אחרים שאינם מקושרים לערוץ שידור".

עו"ד דבורה קמחי סמנכ"לית רגולציה וייעוץ משפטי בערוץ 10: יש פסיקות רבות של יו"רי ועדת הבחירות המרכזית לעניין השוויוניות ככל שמועד הבחירות מתקרב ואולי אפשר להסתפק בהחלטות הללו. הנוסח שהוצע לא מגביל אך גם לא מוסיף כי קיימת משנה סדורה בעניין. בנוסף, הסעיף מתייחס לשידורי הערוצים המסורתיים והשאלה אם כלל אתרי האינטרנט והחדשות לא נדרשים לשוויון? זה שמדגישים שזה חל רק עלינו מתיר פרשנות שזה לא חל מפורשות על האחרים".

גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר "מסעיפים הצהרתיים שקשה יהיה לאכוף אותם. בגלל שיש הוראות כבר כיום שהרגולטורים של גופי התקשורת צריכים לאכוף אפשר להסתפק בזה".

*רקע כללי:

בעקבות המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות דרכי תעמולה מונתה ביולי 2015 על ידי נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין והשופט סלים ג'ובראן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. בין עיקרי המלצותיה: ביטול האיסור על תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; החלת הסדרים שונים גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שכלל לא היה מוסדר עד כה; איסור על תעמולה גזענית או תעמולה המסיתה לאלימות; ביטול תשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה ובמקומם יוקצו לכל רשימת מועמדים באופן שוויוני 4 דקות להציג את מסריה לציבור ברדיו ובטלוויזיה אשר ישודרו בחלוקה שווה, 2 דקות ביום ה-14 ו-2 דקות נוספות ביום ה-7 שלפני יום הבחירות. כמו כן, מוצע לאפשר לרשימות מועמדים לרכוש "פרסומות בחירות" בטלוויזיה וברדיו, אשר יופרדו מהפרסומות המסחריות באמצעות אות מיוחד, וכמותם תהא מוגבלת לפי הסדר שייקבע בחוק. עוד המליצה הוועדה להותיר בחוק איסורים פליליים בודדים בלבד, כגון איסור על תעמולה גזענית או כזו שמסיתה לאלימות, ובאשר ליתר האיסורים וההפרות, הוועדה הציעה להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בצד צווי עשה וצווי מניעה.