בית המשפט יוכל להגביל את המגורים או העבודה של עבריין מין בקרבת מוסד חינוכי, בית מדרש, בית כנסת או בית ספר למשחק בהם לומד נפגע העבירה

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הוספת מוסדות חינוך), התשע"ו–2015, של חה"כ יעל גרמן ונוספים.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 מעניק לבית המשפט סמכות להגביל, בצו, אדם שביצע עבירת מין בהיותו בגיר והורשע בה, מלעבוד או לגור בסמוך לסביבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה. זאת בתנאי שבית המשפט שוכנע כי אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה ייגרם לו נזק נפשי של ממש. החוק תוקן מאז חקיקתו מספר פעמים ובכלל זאת בשני תיקונים מהותיים: בשנת 2011 תיקון הנוגע למועדי הגשת הבקשה למגבלות לבית המשפט ובשנת 2014, בנוגע לסודיות חוות הדעת על מצבו הנפשי של נפגע העבירה. במסגרת הצעת החוק הנוכחית מוצע להוסיף את  "מוסד החינוך" בו לומד נפגע העבירה כאחד המקומות שניתן להגביל את עבריין המין מלעבוד או להתגורר בקרבתם. במהלך הדיון התווספו מוסדות נוספים ובהם בית כנסת, בית מדרש ובית ספר למשחק.

יוזמת החוק חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "החוק כיום מאפשר לנפגע עבירה להגביל את מגורי או עבודת העבריין. שכחו שנפגעי עבירה גם לומדים, לאו דווקא במוסד חינוכי ולא יעלה על הדעת שהעבריין יהיה בסביבה. כראש עיר הייתה הטרדה מינית קשה עד כדי אונס בחוג בני הרצליה לשיט. העבריין שהיה מדריך נשפט ונכלא. לאחר שחרורו, בני הנוער באופן קבוע מתאמנים במרינה וגילו אותו עובד שם. הטראומה צפה וחזרה. חזרת עבריין מין יכולה להחזיר את הפגיעה והטראומה".

ממלאת מקום יו"ר הוועדה חה"כ מיכל רוזין (מרצ): "הדרישה להרחיק את העבריין ממקום מגוריו ועבודתו היא כלי בידי הנפגעים. זה לא קורה אוטומטית. השופט שוקל את הנזק כך שיש ניסיון לאזן בין שיקום העבריינים לשיקום הנפגעים".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אני חושב שיש זכות לבקש מהפוגע לעזוב את הקהילה שלו, כמו בתפילה בבית כנסת וזה צריך להיכלל. בנוסף, בחוק תכנון ובנייה- על השימושים אין התיישנות ואפשר לאסור שימוש. גם כאן, הפגיעה הפיזית הייתה בעבר אבל המפגש המחודש הוא פגיעה ממשית, שמונעת שיקום כל פעם מחדש. ולכן יש לוודא שההגדרה תהיה שימושים קבועים ומתמשכים".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "זה חוק מתבקש, בטח בסיטואציה שהקרבן משחזר את הטראומה. גם אם יש כאן הרחבה של ההגדרה זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות. צריך להרחיב ולא לצמצם".

עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד ממשרד המשפטים: "החוק מבקש להגן מפני נזק נפשי של מפגש עם מבצע העבירה. מפגש אקראי יכול לקרות והחוק מדבר על הגבלות על עבריין שסיים לרצות עונשו ולכן מלאכת האיזון צריכה להיות מדודה. הכוונה היא לפרק זמן ארוך ולכן נבקש שזה יחול גם על לימודים שהם פחות מובנים ויכולים לכלול העשרה. מוסד חינוכי מוגדר בחוק לימוד חובה רק כמי שבחוק חינוך חובה. לכן ההגדרה צריכה להיות יותר רחבה אבל מצומצמת יותר מ"לימודים", שיהיה ברור שמדובר על לימודים ממוסדים. צריך לזכור שמדובר בהגבלת זכות יסוד". חה"כ גרמן הביעה חשש שאם יוגבל מקום הלימודים זה יפגע בשיקול הדעת של בית המשפט.

עו"ד בלה רדונסקי, ממונה ייעוץ משפטי במשרד החינוך: "ככל שנגדיר באופן רחב את המושג "מוסד" חשוב שהגדרת מוסדות החינוך תיכלל. אנחנו מציעים הגדרה לפיה יהיה זה מוסד המקיים פעילות לקטינים או בגירים, קבועה או מתמשכת, לרבות מטרות העשרה ופנאי בין אם במוסד חינוך או במבנה אחר שהעמידה לרשותו רשות מקומית או בעלות אחרת".

חה"כ רוזין ביקשה לבחון את האפשרות להאריך את התקופה בה ניתן לפנות לבימ"ש וכן כי יתאפשר לפנות אליו גם בשל שינוי נסיבות: "השאלה מה קורה כשהשתנו הנסיבות ואחרי חצי שנה או שנה. העבריין המתוחכם מחכה את שלושת החודשים הקבועים בחוק או את ההגבלות האחרות שהוטלו עליו ובא ליישוב שלי, למוסד הלימודים שלי. כמובן שזה צריך להיות מוגבל בזמן אבל צריך לאפשר את הפנייה". עוד אמרה כי "אין כל כוונה להעניש עבריין שכבר נענש. נרצה להוסיף בתי מדרש, בתי כנסת, בתי ספר למשחק ועוד שאינם תחת האקדמיה. שההגדרה תהיה כמה שיותר רחבה".

יפעת רוזיליו ראש תחום עברייני מין ברשות לשיקום האסיר: "יש לנו תשעה מרכזי שיקום מונע ושניים אמורים להיפתח בקרוב. צריך מתישהו לקבוע סוף. מי שהשתחרר מהכלא נמצא בטיפול. היה איש ששחררנו אותו וחייבנו אותו לעבור למושב אחר באותה מועצה אזורית והוא הגיע לאירוע במרחק 40 ק"מ מהיישוב ופגש את הקורבן. הוא עצמו נבהל. מעבר לזכויות שלהם יש חשיבות לשיקום".

תמכו בהצעת החוק: הח"כים מיכל רוזין (מרצ), יעל גרמן (יש עתיד) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת).