​

עוד אישרה הוועדה: מרשם תורמי מוח העצם יוכל לקבל מידע מרשות האוכלוסין כדי לאתר נבדקים מתאימים

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ג') שני צווים העוסקים בהגנת הפרטיות ויאפשרו מידע מרשות האוכלוסין. המידע ישמש להצלת חיים במקרה של איתור תורמי מוח עצם שנמצאו מתאימים, וכן ישמש לנסות ולאתר מקבלי קצבות בקרנות פנסיה שעזבו את ישראל ונפטרו, כדי להפסיק תשלום של קרנות פנסיה לאנשים שנפטרו, על חשבונם של עמיתים אחרים; קרנות הפנסיה הוותיקות: לפי אומדן שמרני העלות האקטוארית של תשלומי פנסיות עודפות של אנשים שנפטרו הוא של כ-100 מיליון ₪

ראשית אישרה הוועדה את הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים)(תיקון), התשע"ח-2018 - קרנות פנסיה. לפי הצו מוצע ליישם ביחס לקרנות הפנסיה מנגנון זהה למנגנון אותו מפעיל המוסד לביטוח לאומי, המשלם קצבאות באופן קבוע. ככל שיתקבל מידע מרשות האוכלוסין ביחס לעמית השוהה תקופה של למעלה מחצי שנה מחוץ לישראל, תפנה קרן הפנסיה אל כתובתו הידועה ותבקש לקבל אישור חיים תקופתי. בהעדר תגובה, לאחר מספר חודשים, תעצור הקרן את תשלום הפנסיה.

רקע: להבדיל מחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה אין מקור כספי חיצוני שנועד לאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן ולשלם פנסיות. תשלומי הקצבאות לעמיתים מבוססים על דמי גמולים שהופרשו לקרן הפנסיה בידי העמיתים, בתוספת התשואה שהושגה בגינם, ובניכוי הוצאות התפעול של הקרן. פועל יוצא מכך הוא שתשלום גבוה יותר לעמית אחד מחייב תשלום נמוך יותר לחברו, כך שסך התשלומים יישאר זהה לסך הנכסים שבידי הקרן. פועל יוצא זה מבטא את הערבות ההדדית שבין העמיתים. בהתאם לכך, תשלום קצבה לחשבון של עמית שאינו זכאי לכך דוגמת עמית שנפטר, יבוצע על חשבון יתר העמיתים.

במצב המשפטי הקיים מקבלות קרנות הפנסיה מידע ממרשם האוכלוסין לגבי מקבלי קצבאות שנפטרו. לצד זאת, הן אינן מקבלות מידע דומה על מקבלי קצבאות שעזבו את ישראל ונפטרו מחוצה לה. הדין הקיים מטיל חובות דיווח ויידוע שונות של מקבלי הקצבה ומנהליהן שהיו יכולות לתת מענה למצב זה ויחד עם זאת, על בסיס בדיקת קרנות הפנסיה ורשות שוק ההון, בפועל חובות אלו אינן מיושמות במקרים רבים. לכן, במצב הקיים קרנות הפנסיה ממשיכות לאורך זמן את תשלום הקצבה לעמיתים שנפטרו באופן הפוגע בזכויות יתר העמיתים. בהתאם להערכה זהירה על בסיס הבדיקה יש כ-400-300 מקבלי קצבאות שנפטרו מחוץ לישראל והקרנות ממשיכות לשלם את הקצבה לחשבונותיהם. עם הגידול הצפוי במקבלי הקצבאות להערכת רשות שוק ההון מדובר על סכומים אקטואריים מצטברים של מעל 100 מיליון.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "הדרישה מכל אדם לדווח על יציאתו מהארץ בעייתית. אנחנו לא רוצים את האח הגדול. מצד שני ברור שלא רוצים לשלם אם הוא מת אז צריך למצוא את דרך הביניים שאדם יודיע שהוא חי. בנוסף, חשוב שלא להטריד את האדם ולנקוט בדרך מכובדת כך שלא יצטרך למשל להגיע לקונסוליה לשם כך ועוד".

מיכל היימן מנהלת מחלקת ביטוח חיים במשרד האוצר: "לאחר אישור הצו ייקבע הליך מסודר. בעת הפרישה אדם יקבל מסמך שיבהיר שאם הוא יוצא מהארץ יצטרך לתת הודעה על היציאה וככל שהתארכה מעבר לחצי שנה – לספק אישור חיים. יובהר במסמך שאם לא יעדכן על היותו חי תשלום הקצבה עלול להיפסק. ככל שיצא מהארץ לאחר חצי שנה הקרן תצטרך לתת לו הודעה בכל האמצעים- כתובת בארץ, בחו"ל, במייל ובפלאפון".

ירון גולן סגן בכיר ליועמ"ש לרשות ההון: "כיום יש כבר חובה תקנונית לדווח על יציאה מהארץ אך זה לא קורה. האדם יצטרך לשלוח אות חיים בדומה לנעשה עם ביטוח לאומי. חשוב לציין שאם הופסקה הקצבה ואדם יראה אות חיים – הקצבה תוחזר ותשולם רטרואקטיבית". ביחס לחברות הביטוח אמר כי "בשיח עם משרד המשפטים הבנו שיש קושי לכלול את חברות הביטוח שאינן שונות מגורמים אחרים בשוק שיש להן הסכם עם פרטים שונים והפרט האחר לא אמור להיפגע ממימוש ההסכם מול פרט אחר. לפני שנה היו 2 עתירות של איגוד חברות הביטוח נגד העובדה שהמדינה לא מאפשרת להם לרכוש אג"ח ובג"ץ קיבל את התפיסה שהמדינה רשאית לתעדף מוצר פנסיוני מסוים שהוא קרנות הפנסיה, על פני ביטוח מנהלים".

אורן משה, סמנכ"ל רגולציה ב'עמיתים' קרנות פנסיה ותיקות: "היום כל מי שפורש לגמלאות מתודרך בטופס שעליו לעדכן אותנו אם הוא יוצא מהארץ ליותר מחצי שנה. ערכנו בדיקה על 1932 מקבלי קצבה בני למעלה מ-90- 60 לא בארץ ומתוכם -14 מתים בוודאות. לגבי ה-14 שגילינו את דבר מותם בממוצע לאחר עשור ממועד הפטירה, שילמנו כ-3 מיליון ₪ פנסיות עודפות והצלחנו לגבות חזרה רק מיליון ש"ח. כשמחילים את הנתון על כלל האוכלוסייה כולל צפי תוחלת החיים, אומדן יחסית שמרני הוא של כ-100 מיליון ₪ עלות אקטוארית של תשלומי פנסיות עודפות של אנשים שנפטרו ואנחנו לא יודעים עליהם".

עו"ד ירון אליאס, יועמ"ש איגוד חברות הביטוח: "מנגנון הביטוח עובד אף הוא דרך ערבות הדדית כך שהעיקרון דומה. כאשר חברת הביטוח צריכה לשאת בהוצאות כלשהן זה מגולגל על שאר המבוטחים בסופו של דבר. התוצאה אבסורדית כי יש תופעה רווחת בתחום הביטוח הפנסיוני, שמבוטחים מחזיקים בשני מוצרים- קרן מנהלים וקרן פנסיה. ייווצר מצב שאותה חברה שמטפלת עבור אותו בן אדם במוצריו- הפנסיה תיפסק והביטוח ימשיך לשלם. איננו דומים לכל שאר הגופים ולכן אנחנו מבקשים להיכלל בצו".

עו"ד איל זנדברג ממשרד המשפטים: "יש חלק שאינו בצו אך יש להבטיח שאדם שחזר המידע אודות חזרתו יקרה אוטומטית כדי שהכסף ישולם לו ולא יצטרך לעשות פעולה אקטיבית בעניין זה". בהתייחסו לבקשת חברות הביטוח אמר: "אנחנו לא מתכוונים לאפשר מידע לכל גוף עסקי שיעלה את מחיר השירות ללקוח ב' משום ששילם ללקוח א'. זה לא דבר קל לאפשר את העברת המידע והצו הובא לאחר התלבטות ולאחר שהשתכנענו בייחודיות של קרנות הפנסיה".

לאחר מכן אישרה הוועדה את הצעת צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים) (תיקון מס' 2), התשע"ח-2018 - מרשם תורמי מוח עצם. תכלית הצו היא לאפשר העברת מידע מרשות האוכלוסין וההגירה אל מרשם תורמי מוח עצם באופן שיסייע באיתור הנבדקים אשר נמצאה התאמה בינם לבין אדם הזקוק לתרומת מוח עצם. התיקון כולל העברת מספר טלפון של נבדק שנמצא מתאים לתרומה ספציפית, השם הפרטי של הוריו, אחיו או ילדיו הבגירים של הנבדק, עד 5 אנשים, ומספר הטלפון שלהם. כיום, מרשם תורמי מוח עצם שקיבל היתר, מוסמך לקבל לצורך איתור נבדק שנמצאה לו התאמה, את המען של הנבדק וכן אינדיקציה לגבי פטירתו של הנבדק. כמו כן, נעשה שימוש בפרטים שהנבדק מילא בעת הצטרפותו למרשם. עם זאת רבים מהנבדקים נמצאים כמתאימים לתרום שנים רבות לאחר שהצטרפו למרשם ולעיתים פרטי הקשר שמילאו אינם עדכניים כך שאיתורם עלול לארוך זמן רב.

התיקון יחול רק על נבדקים אשר במועד תחילת הצו נכללים במאגר. המידע שיימסר יהיה על בסיס שאילתה לרשות האוכלוסין ורק מנהל מרשם תורמי מוח עצם או סגנו יוסמך לבצעה. המידע שיימסר תחילה יהיה מספר הטלפון של הנבדק ורק במידה שמרשם התורמים לא הצליח לאתר את הנבדק ניתן יהיה למסור את שמו הפרטי של קרוב משפחה מדרגה ראשונה (ללא סוג הקרבה) ומספר טלפון שלו.

יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "חשוב שמשרד הבריאות יעגן את המידע בכך שיפנו קודם כל לאתר את מי שכן יש את כתובתו ושלא תהיה פניה אוטומטית. כמו-כן, אסור לקחת רק מאגר אחד גם אם הוא הכי גדול כמייצג. יש ליידע גם את המאגרים האחרים. אנחנו יוצרים פרצה בהגנה על הפרט מתוך החשיבות לפיקוח נפש אך יש לשמור שזה לא ינוצל למשהו אחר רק כי זה יותר קל".

עו"ד תמר באום ממשרד המשפטים: "הצו נוצר לאור פניית עמותת עזר מציון שדיווחה על עלייה בביקוש לתרומות לצד קושי באיתור הנבדקים. ככל שעמותה לא תוכל להשיג את פרטי הנבדק היא תוכל לפנות למרשם האוכלוסין לבקש את המידע ולאחר שינסו לאתר את הנבדק באמצעות טלפון ללא הצלחה, יוכלו לפנות שוב למרשם ולקבל פרטי קרובי משפחה ללא פירוט הקשר. זה צו חריג ביותר שהסיבה שהשתכנענו שש לו הצדקה הוא בגלל שמדובר בהצלת חיים. כדי לשמור על הגנת הפרטיות צמצמנו את הצו רק לנבדקים הקיימים במאגר, והנחנו את מנהלי המאגרים שעליהם לטייב את פרטי הנבדקים העתידיים. לגבי הפגיעה בפרטיות של בני המשפחה אפשר לפגוע בזכות זו כל עוד הפגיעה היא מידתית. בנוסף, הדגשנו שלא ניתן יהיה לדעת מה הקשר המשפחתי ואסור לשמור או לתעד את המידע. הקביעה של 5 בני משפחה נקבע לאחר שיח עם עמותת עזר מציון לגבי הסבירות למצוא את קרוב המשפחה".

עו"ד אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין: "יש מספר מקורות למספרי טלפון של אנשים שרשומים במרשם האוכלוסין, ובהם פרויקט הביומטרי המחייב השארת פרטים כמו טלפון סלולרי בלשכות רשות האוכלוסין. המידע הזה נאגר ולא מועבר לגופים ציבוריים אלא רק לצורך מינהלי פנימי של הרשות. לכן התנגדנו תחילה לבקשה אך הצורך הדחוף להצלת חיים, גובר על הגנת הפרטיות במקרה זה".

ד"ר משה ישורון, מזכיר האיגוד ההמטולוגי, מנהל המחלקה להשתלת מוח עצם בבלינסון: "אני מייעץ לעמותת עזר מציון, כמאגר הגדול בארץ עם 800,000 תורמים פוטנציאליים. חשוב לפקח על כך שהפנייה למידע תיעשה רק כשאין אלטרנטיבות נוספות לתרומה. הנחת המוצא היא שאדם שנבדק רוצה להמשיך בתהליך שאליו הוא נרשם אך לא ברור הנושא של 5 בני המשפחה, לא בהכרח מה שנוח לתורם נוח למשפחתו מבחינת ההגנה על הפרטיות. יכול להיות שצריך להתנות את העברת פרטי בני המשפחה רק במצב שאין עוד תורמים פוטנציאליים".